רפורמה במיסוי יהלומנים: המס יחושב לפי העלות במקור

הכנסת אישרה חקיקה המסדירה את מיסוי היהלומנים, ותוך כך נסללה הדרך עבור היהלומנים לגלות את הונם החבוי במסגרת נוהל גילוי מרצון ■ עד היום יהלומנים נדרשו לשלם מס עפ"י שווי קיים ■ למדריך גילוי מרצון

הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי
הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את החוק והתקנות לרפורמה במיסוי ענף היהלומים, אשר גובש ברשות המסים בשיתוף ובהסכמות נציגי הבורסה הישראלית ליהלומים והתאחדות תעשייני היהלומים.

על-פי החוק, יהלומים ירשמו בספרי היהלומן (מאזן סוף שנה לצורכי מס) לפי עיקרון העלות - עיקרון הקובע כי בסיס חישוב הפעילות הכלכלית היא העלות המקורית שבה בוצעה העסקה, ולא השווי הקיים (למעט חריגים). הרישום יבוצע בהנהלת החשבונות לפי שיטת "המלאי התמידי".

כמו כן, נקבעו באישור משרד המשפטים עקרונות מותאמים שנועד לאפשר לנישומים מענף היהלומים להגיש בקשות לגילוי מרצון במסגרת הנוהל שפרסמה רשות המסים.

הצורך בטיפול פרטני לענף היהלומים ואבני החן נובע מהמאפיינים הייחודיים והספציפיים של הענף ובין היתר מאמצעי התיעוד הקבועים כיום בפקודה ובתקנות מכוחה. הוועדה שהוקמה לבחינת הסוגיה ברשותו של המשנה למנהל רשות המסים לשעבר, ערן יעקב, למדה במשך תקופה ארוכה את הענף על היבטיו השונים, תוך קיום הידברות עם נציגיו. המלצות הוועדה מתייחסות ובין היתר לצורך בעדכון התחשיב לענף היהלומים, תיקוני חקיקה ראשיים ומשניים וייעול הליך הביקורת.

ההסדרה של ענף היהלומנים, כך שיעברו להתנהלות חשבונאית רגילה ויהיו זכאים לנוהל גילוי מרצון אנונימי, סוכמה בדצמבר אשתקד. לאחר שנים של דיונים ומחלוקות הגיעו רשות המסים והיהלומנים להסכמות בנוגע לאופן הדיווח של היהלומנים לרשות המסים, כך שלראשונה, היהלומנים יעברו להתנהלות חשבונאית רגילה, בדומה לשאר העסקים בישראל; וכן יתאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות.

מדובר בהסכמות שגובשו בהמשך לעבודת הוועדה לבחינת דרכי הטיפול ביהלומנים, בראשותו של המשנה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, ובעקבות דיונים והסכמות עם הבורסה הישראלית ליהלומים, שיוצגה על-ידי עורכי הדין פנחס רובין ודניאל פסרמן ממשרד גורניצקי, והתאחדות תעשייני היהלומים.

בנק מחתרתי וחשבונות סודיים

שוק היהלומים נחשב לאחד מכרי ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור שמהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. בשנים האחרונות הפנתה רשות המסים זרקור לענף, וחשפה לא מעט יהלומים "לא מלוטשים" בערימה הנוצצת. בין היתר חשפה רשות המסים את פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - פרשה שהולידה מספר כתבי אישום בגין עבירות מס והלבנת הון. חברי הבורסה ליהלומים "כיכבו" גם בדוח החצי-שנתי של משלמי הכופר (תשלום כופר למדינה במקום העמדה לדין פלילי) שפרסמה רשות המסים במאי אשתקד; וכן בוצעו מעצרים של יהלומנים במסגרת חקירות שונות של רשות המסים - ובין היתר נעצר היהלומן חנן יצחקוב מתל-אביב בחשד להעלמות הכנסות במסגרת פרשת החזקת החשבונות בבנק HSBC בשווייץ שלא דווחו לרשות המסים בישראל. בחשבונות הבנק שנחשפו על-ידי רשות המסים, שחלקם היו בבעלותו הבלעדית וחלקם בבעלות משותפת עם ילדיו ורעייתו, היו למעלה מ-16 מיליון שקל.

במארס אשתקד נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים של משא-ומתן מול היהלומנים, יזכו העובדים בענף לנוהל גילוי מרצון משלהם. נשיא הבורסה הודיע אז לחברי הבורסה ליהלומים בישיבה סגורה כי רשות המסים תאפשר ליהלומנים להצטרף לנוהל גילוי מרצון אנונימי של נכסים עליהם לא דיווחו. אולם, חרף הודעת נשיא הבורסה, טענו ברשות המסים, כי טרם אושר נוהל גילוי מרצון כאמור. עם גיבוש החקיקה החדשה ואישורה היום - מתאפשר ליהלומנים לעשות שימוש במסלול הגילוי מרצון על-מנת לחשוף את הונם המוחבא, מבלי להיות חשופים להליך פלילי.

למרות שנוהל גילוי מרצון היה פתוח בפני כל הנישומים לכאורה, בפועל היה חריג לכלל זה, והוא סקטור היהלומנים. היהלומנים נתקלו בבעיה לאור הנחיה פנימית שפרסמה רשות המסים בנושא, שמנעה בפועל את החלת הוראות הנוהל על נישומים מענף היהלומים, למעט במקרים מצומצמים ביותר. הלכה למעשה, מצאו עצמם יהלומנים רבים, ובדרך-כלל גם בני משפחותיהם, בפני שוקת שבורה, ללא אפשרות ריאלית להסדרת עבירות המס שביצעו, בעוד הבנקים השווייצרים ובנקים אחרים בעולם לוחצים עליהם להסדיר את הנושא לאור המאבק הגלובלי בהון השחור. כעת, כאמור, נפתחה הדרך בפני היהלומנים להגיש את בקשותיהם במסגרת הנוהל.

החודש פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון" חדש, שיאפשר לאזרחי המדינה לדווח על הונם השחור, בלי שחרב ההליך הפלילי תונף על צווארם. הנוהל התפרסם שנה לאחר שפג תוקפו של הנוהל הקודם שנחשב להצלחה בתחום הגבייה והרחבת רשת המדווחים לרשות המסים. במסגרת הנוהל הקודם, שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, נחשפו כ-30 מיליארד שקל, בכ-7,500 בקשות לגילוי מרצון, מהן 4,620 במסלול האנונימי, 1,436 במסלול המקוצר 1,493 במסלול הרגיל; וגביית המס בעקבותיו עמדה על כ-3 מיליארד שקל. מאז פקיעת הנוהל לא ניתנה למעלימי ההכנסות האפשרות להצהיר על הונם ללא חשש מהדין הפלילי. עם זאת, מנהל רשות המסים הצהיר פעם אחר פעם בחודשים האחרונים כי הרשות פועלת לחידוש הנוהל.

הוראות הנוהל החדש זהות להוראות נוהל גילוי מרצון הקודם, וכוללות מסלולים מקוצר ואנונימי. במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של נוהל גילוי מרצון האחרון שפורסם. המסלול המקוצר שפורסם נועד לדיווח על "העלמות קטנות", שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.

הנוהל החדש יחול למשך שנתיים, עד סוף 2019, למעט המסלול האנונימי שיחול לשנה בלבד - עד 31 בדצמבר 2018.

במסגרת הנוהל הקודם לא נכללו יהלומנים רבים, כאמור. כעת יוכלו היהלומנים לנצל את התקופה על-מנת "להלבין את הונם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988