הכשלים לא טופלו למרות הדוח הקודם: המבקר נגד הטיפול ברישוי ובאסדרה של הקורקינטים

דוח מבקר המדינה מצביע על רשימה ארוכה של כשלים בתשתיות, באסדרה ובאכיפה של קורקינטים ואופניים חשמליים: הנתונים שאוספת המשטרה שונים מנתוני בתי החולים, עשרות דוחות בלבד נרשמו על שדרוג כלים בניגוד לחוק ועל רכיבה ברמזור אדום, רק 8 ק"מ בוצעו בפרויקט אופנידן והרשויות המקומיות לא מנצלות את התקציב לסלילת שבילי אופניים.

● 4,840 מבנים מסוכנים, חוק העזר לא עודכן 50 שנה - אך השלטון המרכזי אדיש
● הטריק של הרשויות המקומיות לקבלת פטורים ממכרזים
● הפסולת נערמת, אבל בעוד כארבע שנים לא יישארו שטחי הטמנה בישראל
● מבקר המדינה: עיריית חריש מתבססת על מענקים והעיר נותרה תקועה מבחינה תחבורתית

למרות הביקורת המבקר מסכים כי לכלים אלו יש יתרונות רבים כמו "ההקלה בעומסי התנועה, קיצור זמני הנסיעה והפחתת זיהום האוויר". לפי הדוח, 400 אלף כלים חשמליים יובאו לישראל בשנים 2010-2020 ו-55 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים כשרכבו על כלים אלו בשנים 2018-2020.

נתוני המשטרה מראים שבשנים אלו 1,438 רוכבים נפצעו מתאונות דרכים, ואולם על פי המרכז הלאומי לחקר הטראומה היו 2,846 רוכבים כאלה. כלומר, שיעור הפער בין הנתונים הוא כ-98%. "לפיכך המשטרה ממשיכה להשתמש בנתוני נפגעים הנמוכים מהנתונים בפועל, דבר שעשוי להשפיע עליה בעת קביעת מדיניותה במאבק בתאונות הדרכים במעורבותם של אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים",נכתב בדוח. ליקוי זה נמצא גם בדוחות קודמים של המבקר.

יותר ילדים מתחת לגיל 16 רוכבים ונפגעים

הפערים באכיפה מורגשים גם משום שחרף האיסור החוקי על רכיבה מתחת לגיל 16, מספרם של הילדים בגילים אלו שנפצעו בתאונה גדל ב-55% משנת 2019 ועד לשנת 2020 (מ-138 ל-214).

לפי המבקר המשטרה הגדילה את מספר הדוחות שעמדו בשנת 2020 על 58 אלף אבל מרביתם (38 אלף) על רכיבה ללא קסדה. לעומת זאת נרשמו עשרות בודדות של דוחות בגין עבירות של נסיעה באור אדום ונסיעה נגד כיוון התנועה. רק 31 דוחות נרשמו בשנה זו על שדרוגים ושינויים מבניים שבוצעו בכלים אלו ומאפשרים הגדלת מהירות מעבר לקבוע בחוק. גם משרד התחבורה לא ביצע אכיפה בנושא בהתאם לסמכות שניתנה לו והמשרד גם מציג מדיניות מבולבלת בכל הנוגע לצורך לרשום את הכלים. "משרד התחבורה עדיין לא גיבש את מדיניותו בנושא", נכתב ואולם הוא שוקל לחייב רישום.

העיריות אף הן נמנעות מאכיפה. עיריות חיפה, חדרה, רחובות, חולון והרצליה לא אישרו במועצת העירייה את יישום החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות ולא העניקו לפקחים סמכויות אכיפה, וממילא לא מולאו על ידי הפקחים דוחות אכיפה. עיריית באר שבע הכשירה 60 פקחים אך לא נתנה דוחות.

גם הטיפול בתשתיות זכה לביקורת משרד מבקר המדינה כשעד ספטמבר 2021 הסתיימה סלילתם של 8 ק"מ בלבד בפרויקט אופנידן (שהוקפא על ידי שרת התחבורה הקודמת מירי רגב) מ-22 הקילומטרים שנמצאים בביצוע ומ-150 ק"מ שתוכננו. היקף הביצוע היה 128 מיליון שקל מתוך 700 מיליון שקל שתוקצבו. בנוסף, המשרד לא מנהל מידע על רשויות שמקימות מיוזמתן שבילי אופניים ושיעור הניצול התקציבי של הרשויות מ-2015 ועד אוגוסט 2020 היה 39.8%.

ליקוי נוסף הוא הפיקוח והאכיפה בחנויות ונמצא כי משרדי הכלכלה והתחבורה לא ערכו פעולות פיקוח ואכיפה לאיתור כלים שאינם עומדים בדרישות. "זאת אף על פי שייתכנו מקרים שבהם השינוי המבני בכלים הדו-גלגליים החשמליים נעשה עוד לפני מכירתם לרוכבים או בחנות מייד לאחר המכירה", נכתב.

מרבית הליקויים בדוח הופיעו גם בדוח קודם שפרסם משרד המבקר בשנת 2018 ולא טופלו. כך למשל חוסר ההתאמה בנתוני המשטרה, רישוי ורישום של הכלים, פיתוח שבילי אופניים וקישוריות לשבילי אופנידן המתוכננים. הליקוי היחיד שטופל במלואו הוא קביעת מדיניות לפעולות חינוך והסברה של הרלב"ד.

משטרת ישראל: "בשנים 2019-2021 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת לאכיפה יזומה של עבירות תנועה בדגש על עבירות מסכנות חיים ובריונות המבצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, על מנת לייצר הרתעה ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. הפעילות הנה חלק מהמאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה.

"בשנים האחרונות הגבירה המשטרה את האכיפה בנושא על מנת להגביר את ההרתעה ולצמצם ככל הניתן תאונות במעורבות כלים חשמליים. כראייה לכך, בשנים 2019-2021 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות לאופניים וקורקינט חשמלי. מיקוד הפעילות נעשה תוך מעקב מתמיד אחר נתוני התאונות והגורמים המשפיעים.

"חשוב לציין כי פעמים רבות, בעת שמתבצעת אכיפה מופגנת של נוכחות ובולטות רבה, הרי שזו מייצרת הרתעה המביאה לכך שרוכבים נמנעים מלבצע עבירה לעיני השוטר - מדובר בהישג גם במקרה בו המפגש מסתיים מבלי שנרשם דוח. נדגיש כי רוכבים הנוהגים בניגוד לחוקי התנועה מזלזלים בהוראות החוק, בחיי אדם ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך.

"באשר לטענה לפיה בידי המשטרה נתוני נפגעים ופצועים הנמוכים מהנתונים בפועל בהשוואה למרכז הלאומי לחקר הטראומה נציין: הנתונים המצויים במערכות המידע של המשטרה נאספים לצרכי עבודת המשטרה בלבד. למשטרת ישראל אין כל אחריות על פרסום נתונים לא של נפגעים ולא של תאונות דרכים. נתונים אלה מסייעים להכוונת הפעילות וקביעת סדר העדיפות בטיפול בתאונות הדרכים.

"על מנת שהמשטרה תוכל להעשיר את הנתונים הקיימים במערכות שלה בנתוני הנפגעים של משרד הבריאות, באופן שניתן לגזור ממנו פעילות אופרטיבית, נדרשים לה הנתונים של זמן, מקום, מעורבים/נפגעים וחומרת פגיעה. מזה שנים שמכון גרטנר מסרב להעביר את נתוני הנפגעים למשטרה בשל החיסיון הרפואי החל על פרטים אלה, שהעברתם תהווה פגיעה בפרטיות החולים.

"באשר לטענה לפיה משטרת ישראל אינה אוכפת שינויים ושינויים מבניים שבוצעו בכלים חשמליים נציין: למשטרת ישראל אין כלים טכנולוגיים שיאפשרו לשוטר האוכף בשטח לבצע בדיקה, על אתר, בכלים הדו גלגליים ולקבוע האם ואיזה שדרוגים בוצעו בכלים. לאחר שמשרד התחבורה יגבש את כלי האבחון המקצועי, משטרת ישראל תבצע בו שימוש לצורכי אכיפה והוכחת שינוי המבנה בבית המשפט. נכון לרגע זה, כלי זה לא קיים".

תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה מקדם תחבורה קלה, ומשקיע מיליארדים בתשתיות רכיבה, המאפשרות התניידות נוחה בערים תוך הפחתת הגודש. בחודשים האחרונה מסדיר המשרד את הענף, במטרה להבטיח הגברת בטיחות הרוכבים ומשתמשי הדרך, ומנגד לא להטיל רגולציה כבדה מדי על הענף. בין השאר, אושר באחרונה בכנסת צו המגדיל את גובה הקנס על מגוון עבירות הקשורות לרכיבה (למשל, רכיבה מתחת לגיל 16, אי חבישת קסדה, ורכיבה בכלי שאינו תקני). בנוסף, הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לאכוף את העבירות. המשרד שוקד בימים אלה על מהלכי אסדרה נוספים - חלקם הומלצו על ידי מבקר המדינה- וכשתושלם העבודה המקצועית הם יפורסמו לציבור".