דוח מבקר המדינה שמפורסם היום (ב') מוכיח: אלפי מבנים מוגדרים כמסוכנים, אך למדינה אין מידע לגביהם; הרשויות לא מנהלות רישום מסודר לגבי המבנים המסוכנים בתחומן; ורובן לא עדכנו את חוק העזר בנושא כבר שנים.
● הטריק של הרשויות המקומיות לקבלת פטורים ממכרזים
● הכשלים לא טופלו למרות הדוח הקודם: המבקר נגד הטיפול ברישוי ובאסדרה של הקורקינטים
● הפסולת נערמת, אבל בעוד כארבע שנים לא יישארו שטחי הטמנה בישראל
● מבקר המדינה: עיריית חריש מתבססת על מענקים והעיר נותרה תקועה מבחינה תחבורתית
"אין לגורמי השלטון המרכזי נתונים על מבנים שהוכרזו מסוכנים"
לפי דוח המבקר מתניהו אנגלמן, אחד הכשלים הגדולים בטיפול במבנים מסוכנים ברשויות המקומיות בישראל נוגע לקשר בין הרשויות לבין השלטון המרכזי: "אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם", נכתב בדוח. "חוק העזר לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים 50 שנה לפני מועד סיום ביקורת זו (בשנת 1972), אינו מפורט. משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות".
עוד מציין הדוח כי לכ־19% (49 רשויות) מתוך 257 רשויות במדינה אין כלל חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים. ב־11 השנים האחרונות, משנת 2010, רק 30 רשויות (כ־14.5%) חוקקו חוק עזר בנושא, מתוך 208 שיש להן כיום חוק כזה. "נתון זה מעיד על כך שלמרבית הרשויות המקומיות חוקי עזר ישנים ולא עדכניים בנושא מבנים מסוכנים", נכתב בדוח.
זה לא הכול: 39 רשויות מתוך 44 הרשויות שנבדקו בבדיקת עומק במסגרת העבודה על הדוח (89%), לא קיימו דיוני מועצה בנושא מבנים מסוכנים; 34 מהן (77%) לא ערכו מיפוי או סקר של מבנים או של שכונות העלולים להיות מסוכנים. חלק מהרשויות שנבדקו כלל לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על מבנה מסוכן בתחום שיפוטן.
תמ"א 38 התממשה רק ב־7%
כחלק מהדוח מתמקד המבקר במימושה של תמ"א 38 כפתרון לבעיית המבנים המסוכנים, וקובע את מה שאומרים רבים מהמתנגדים לתוכנית: היא אינה ישימה בפועל. על פי ממצאי הדוח, רק ל־7% מיחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980 ומהוות פוטנציאל להתחדשות, ניתנו היתרים מכוח התמ"א.
"למול אומדן מעודכן של התאחדות הקבלנים בוני הארץ נכון לספטמבר 2021, ולפיו 610,000 יחידות דיור אשר נבנו לפני שנת 1980 ייתכן שאינן עומדות בתקן 413 (לעמידות מבנים ברעידות אדמה) - נכללו 41,626 יחידות דיור 'ישנות' בהיתרי בנייה שניתנו במסגרת תמ"א 38 בין השנים 2005 ל־2020".
המבקר מציין לטובה בדוח שני מהלכים: האחד - של עזרה ובצרון, חברת הבת של עיריית תל אביב־יפו, המקיימת פעילות "שיש בה כדי לתת מענה לדיירים שאינם מסוגלים לממן את עבודות השיפוץ ולסייע בהסרת הסכנה מהמבנים שבהם מתגוררים הדיירים". השני, מהלך לקידום הטיפול במבנים מסוכנים ובהשלכותיהם, שיצא לפועל על ידי הממשלה בעקבות אירוע קריסת המבנה בחולון.
"על משרד הפנים לערוך מיפוי ארצי של מבנים עם סכנות בטיחותיות"
בשורה התחתונה ממליץ מבקר המדינה כי "משרד הפנים יבחן מִיסוד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים. כמו כן מומלץ כי המשרד יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות ויפעל לגיבוש תוכנית רב־שנתית כלל ארצית לטיפול במבנים אלה. עוד מומלץ כי הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים.
"מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים, ויקבעו קריטריונים מפורטים ושקופים להכרזה על מבנה כמסוכן; מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים, ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים".
תגובת משרד הפנים: "מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, מודה למבקר המדינה על דו"ח מקיף וממצה בנוגע לטיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. הטיפול במבנים מסוכנים הינו בעל משמעות לאומית, ולאור מסוכנות התופעה והחשש ההולך וגובר מפני רעידות אדמה ניכר כי יש מקום לפעולה רוחבית שחוצה כמה משרדי ממשלה.
"עם זאת, משרד הפנים אינו הגורם המאסדר והאחראי לתחום המבנים המסוכנים לרבות בכל הנושאים שהועלו על ידי המבקר, הן בחוקי העזר, הן בקביעת נהלים לטיפול במבנים, הן בהטלת קנסות ו/או אכיפה. כמו כן, הכשרת עובדי הרשויות המקומיות לטיפול בנושא זה מוטלת על מנהל התכנון, שתחתיו פועלים מהנדסי הרשויות והוועדות המקומיות.
"משרד הפנים חוזר ומדגיש בתשובותיו למבקר המדינה כי אינו הגורם האמון והמופקד על תחום הטיפול במבנים המסוכנים כפי שנטען בדו"ח על כל המשתמע ונגזר מכך, וכי מתן מענה שלם וקוהרנטי לסוגיה מצריך איגום כוחות של משרדי ממשלה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "ראשית חשוב להדגיש שהאחריות על מצבו הפיזי ויציבותו של כל מבנה הינה על בעל הנכס ומהנדס הרשות בתחומה הוא נמצא. בהתאם לכך, משרד הבינוי והשיכון אחראי באופן מלא על נכסיו, בהם בתי גיל הזהב ודירות הדיור הציבורי, שבהם מבוצעת בקרה לנושא כל הזמן.
על אף זאת משרד הבינוי והשיכון, בשל היותו גורם מוביל בתחום תכנון והנדסה, קידם והיה שותף בתקופה האחרונה ליוזמות ממשלתיות לטיפול במבנים מסוכנים שאינם תחת אחריותו, ובהן:
- המשרד היה שותף מקצועי פעיל בוועדת מנכ"לי משרדים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ לבחינת הסוגיה.
- המשרד עובד בימים אלו על גיבוש מתודולוגיה לבחינת וקביעת מדרג למבנה מסוכן.
- המשרד מעורב ומשתף פעולה עם פיקוד העורף בעריכת סקר עמידות מבנים לרעידות אדמה בכמה יישובים לאורך קו השבר ומתוך כך נמסרים למהנדסי רשויות נתונים על מצב המבנים.
- המשרד מקדם ותכנן הליכי התחדשות עירונית וחיזוק של מבנים בסיכון מוגבר הן במסגרת התחדשות עירונית והן במסגרת שיקום שכונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
