בין לחצים פוליטיים לבעלי שליטה דומיננטיים: התקופה הסוערת של עמית גל בראש רשות שוק ההון

בשבועות הקרובים יידע גל אם מינויו כמ"מ ראש הרשות ההון, לאחר עזיבתו המפתיעה של משה ברקת, יהפוך לקבוע • בינתיים הוא נדרש להתמודד עם שורת אתגרים - החל מעסקאות הענק בביטוח, דרך הבלגן באשראי החוץ-בנקאי ואף היערכות לרעידות אדמה • קולגה: "הוא אדם חכם ומקצועי שיודע לבחור את הקרבות בלי ללכת לפיצוצים, וזה האופן להתנהל מול לחצים"

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ
עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

כאשר שואלים מנהלי השקעות בתקופה כה סוערת בשווקים מה הם ממליצים לעשות עם הכסף, אחת המנטרות שחוזרת בתשובותיהם שוב ושוב היא "לא לנסות לתזמן את השוק". אבל לפעמים דווקא הקלישאה המוכרת לפיה "תזמון (טיימינג) הוא הכול בחיים", מוכיחה שההפך הוא הנכון. כך קרה לעמית גל, שהחליט ביוני 2019 להיענות להצעת ראש רשות שוק ההון, משה ברקת, לעזוב את תפקידו בכלל ביטוח ולהתמנות לסגן בכיר לממונה.

מהכלכלנית הראשית ועד מנהל רשות המסים: חמשת המינויים הבכירים שמחכים לסמוטריץ' באוצר 
הממונה על שוק ההון משה ברקת הודיע במפתיע על פרישה שנה לפני תום הקדנציה
מנכ"ל ברקליס ישראל מספר איך משפיע המשבר בארץ על המשקיעים הזרים 

קצת יותר משלוש שנים לאחר מכן הודיע אותו ברקת במפתיע כי הוא פורש מתפקידו, בתום ארבע שנים, ולא ישלים את הקדנציה בת חמש השנים בתפקיד הממונה על הביטוח. בתוך זמן קצר החליט שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, למנות את גל לממלא מקום הממונה, ובשבועות הקרובים הוא יידע אם שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', ימנה אותו לראש רשות שוק ההון באופן קבוע. רשות שוק ההון הוא הרגולטור הפיננסי המפקח על גופים פיננסים חוץ-בנקאיים, בהם חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל והשתלמות.

אביגדור ליברמן, משה ברקת / צילום: אוהד צוינברג, דוברות משרד האוצר
 אביגדור ליברמן, משה ברקת / צילום: אוהד צוינברג, דוברות משרד האוצר

"ברקת עשה מהלך גאוני כשלקח אותו להיות סגנו", אומר גורם בכיר בענף הביטוח שעבד עם גל. "מינויו כממלא המקום היה אך טבעי. הוא איש משכמו ומעלה שאפשר להגיד שטוב שהוא נשאר במגזר הציבורי, כי בשוק הפרטי השמיים הם הגבול בשבילו".

בתפקידו כסגן הממונה כיהן גל כאחראי על ניהול סיכונים וסולבנסי (כושר הפירעון של חברות הביטוח) ברשות שוק ההון. בתפקידו הקודם עבד כאמור בחברת הביטוח כלל, שם ניהל במשך שש שנים את אגף ניהול הסיכונים, והיה אחראי בין השאר על הובלת יישום הוראות סולבנסי בחברה.

עמית גל

אישי: בן 41, נשוי

מקצועי: מ"מ ראש רשות שוק ההון. בעברו ראש חטיבת ניהול סיכונים וסולבנסי ברשות, ומנהל באגף ניהול סיכונים בכלל ביטוח

עוד משהו: בעל תואר ראשון במתמטיקה וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, שניהם בהצטיינות

"מחלקת ניהול סיכונים היא מאוד מרכזית בחברת ביטוח, כי היא המקום היחיד בחברה שרואים בו הכל", אומר אותו בכיר. "ביטוח זה עסק מורכב, ובין היתר בגלל המקום שממנו הוא מגיע הוא רואה את עולם הביטוח מכל הכיוונים, ויש מעט מאוד אנשים שאפשר להגיד עליהם שהם מבינים את כל הביזנס ואת כל האתגרים. אז זו עמדה מאוד טובה להתקדם ממנה".

גורם אחר מוסיף כי גל חכם ואינטליגנטי, מבין ולומד מהר. "לזכותו ייאמר שהוא חף מפוליטיקה למרות שהוא מגיע מתוך אחת מחברות הביטוח. התפקיד שבו נשא שם, שלא היה מעורב בפוליטיקות, מאפשר לו להגיע שלא מתוך אג'נדה של חברה" אומר הגורם. "מנגד, הוא גם לא עבד מול ערוצי ההפצה או מול לקוחות הקצה. הוא אמנם צעיר מאוד (יחסית לקודמיו בתפקיד, ר' ו'), אך זה גם מאפשר לו שלא להיתקע בפרדיגמות של הענף, ואולי לקדם נושאים כמו דיגיטציה, ביתר שאת".

שיתוף פעולה עם שר האוצר הוא קריטי

גל סגר השבוע חמישה חודשים בתפקיד מ"מ הממונה, תפקיד שבו הוא מפקח על גופי השקעות מוסדיים שמנהלים נכסים בהיקף של יותר מ־2.5 טריליון שקל, רובם הגדול כספי ציבור.

סכומים אלה הולכים וגדלים, בעיקר הודות לחוק פנסיה חובה שמחייב את הציבור להפקיד מדי חודש לחיסכון פנסיוני. הוא נכנס לתפקידו, שאולי יהפוך לקבוע, בתקופה שבה ענף הביטוח והחיסכון "עומד בפני פוטנציאל שינויים שלא היו מאז ומעולם", כפי שהגדיר זאת בכיר בענף.

עוד לפני האתגרים בתוך הענף, גל יצטרך להתמודד עם שתי סוגיות כבדות משקל. הראשונה היא לחץ מצד הדרג הפוליטי, שגובר בתקופה האחרונה סביב כל הרשויות הרגולטוריות. "עם הגב הנכון אני מאמין שהוא יכול לעמוד בלחצים ולעשות תפקיד משמעותי", אמר בכיר בצמרת אחת החברות.

נציין כי שיתוף הפעולה של שר האוצר ומשרדו הוא קריטי. ברקת לדוגמה, נהנה משיתוף פעולה כזה כשהצליח תחת ליברמן להאריך לדוגמה את גיל הפרישה לנשים אחרי שנים שבהן שרי אוצר סירבו לחתום על התיקון.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
 שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

רשות שוק ההון והעומד בראשה נאלצים כבר כעת, כאשר עוד אין ממונה קבוע, להתמודד עם אתגר משמעותי שמחיל עליה חוק ההסדרים שהוגש ביום חמישי לאישור הממשלה, וכולל לא מעט סעיפים הנוגעים לעולם הביטוח שלמרות שלא כולם נעשים על דעתו, הוא יצטרך ליישם אותם.

לדוגמה, חיוב חברות הביטוח לשלם על כל תביעת ביטוחי בריאות כאשר המבוטח רכש פוליסת תשלום "מהשקל הראשון", גם אם הוא ביצע את הפרוצדורה הרפואית במסגרת כיסוי משלים שהוא רכש בקופת החולים.

מדובר בצעד שישית עלויות כבדות על חברות הביטוח, שכבר היום מתקשות מאוד לגייס מבטחי משנה שיישאו בחלק מהסיכון של ביטוחי הבריאות ארוכי הטווח. לפחות הוא לא יצטרך לעסוק (בינתיים) בשינוי מבנה הרגולציה, כשההצעה להקמת ועדה משותפת לרגולטורים הפיננסיים ואולי אף לצמצום מספרם, יצאה מחוק ההסדרים הנוכחי.

בהקשר לכך אומר אותו אדם שעבד עם גל, כי "כאדם הוא מאוד ישר, מקצועי, בלי פוילע־שטיקים. הוא יודע לבחור את הקרבות בלי ללכת לפיצוצים וזה האופן להתנהל מול לחצים".

אתגר נוסף שלא נוגע לגופים המפוקחים הוא פנימי. זמן קצר לאחר ההודעה על מינויו כמ"מ, הודיעו שני סגנים בכירים - יבגני אוסטרובסקי ובארי כספי, שהצטרפו לפיקוח על הביטוח יחד עם גל, כי הם עוזבים. הם הצטרפו ליועצת הבכירה לממונה, טל הפלינג, שעזבה זמן קצר לפני כן. כך שגל יצטרך להיעזר בצוות הקיים ברשות שוק ההון ולהביא אנשים מבחוץ. נציין כי ברשות מלינים זה זמן רב על היעדר תקציבים ותקנים נוכח היקף הפעילות שתחת ידיהם, כך שדרושה בהיבט זה לא מעט עבודה ומשאבים.

הגנה על האינטרסים של המבוטחים בשוק נפיץ

צלילה אל העולם המקצועי מגלה שרשות שוק ההון נמצאת כיום בתקופה מאתגרת במיוחד שטומנת בחובה פוטנציאל נפיץ מבחינת יחסיה עם בעלי השליטה בענקיות הביטוח. שלוש מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות בישראל נמצאות בעיצומם של אירועים מהותיים סביב השליטה בהן.

הפניקס , החברה בעלת שווי השוק והיקף הנכסים הגדולים בענף נמצאת בהליך מכירת השליטה בה מידי הקרנות האמריקאיות סנטרברידג' וגלטין פוינט לידי ADQ, קרן ההשקעות שבשליטת ממשלת אבו דאבי.

גל יצטרך לחתום על היתר שליטה כזה, והוא צפוי ללא מעט לחץ מצד הדרג הפוליטי שמעוניין כי העסקה תצא לפועל כדי לחזק את הקשרים עם האמירתיים, בעיקר אם גופים מערביים יממשו חששות שעולים לאחרונה ויצמצמו השקעה בישראל בעקבות קידום הרפורמה במערכת המשפט בישראל.

כלל ביטוח , החברה היחידה ללא גרעין שליטה בענף, עדיין מחכה להחלטת רשות שוק ההון באשר לבקשת היתר שליטה שהגישה אלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב כבר לפני יותר משנה. ביום חמישי העניק בנק ישראל לכלל היתר שליטה בחברת כרטיסי האשראי מקס - עסקה שאלרוב מתנגדת לה - וחייב את אלרוב להגיש בקשת היתר לשליטה בחברת כרטיסי האשראי, או שתידרש להפחית את החזקותיה בכלל מ־15% ל־5% בלבד.

וכמובן מגדל , שבעל השליטה בה, שלמה אליהו, מנהל זה כמה שנים מאבק מול רשות שוק ההון, שטוענת להתערבות מהותית מצדו בניהול השוטף של חברת הביטוח, שכבר הוביל לשורה של זעזועים בצמרת הנהלת החברה.

שלמה אליהו / צילום: עינת לברון
 שלמה אליהו / צילום: עינת לברון

רק השבוע הוגשה נגד מגדל, יו"ר הדירקטוריון החברה האם שלה, שופט העליון בדימוס חנן מלצר, ונגד רשות שוק ההון תביעה בעניין מצד בעל מניות בחברה. זאת, לאחר שמלצר סירב לדרישת הרשות לייצר הפרדה מוחלטת בין מקום מושבו לבין מקום מושבם של בעלי תפקידים בחברת הביטוח (שנועדה למנוע התערבות בניהולה של מגדל). התובע טוען שבכך הפר מלצר את חובת האמונים וחובת הזהירות כלפי החברה, טענה שבמגדל דוחים.

לכך יש להוסיף את ניסיון ההתעצמות של חברות הביטוח הגדולות, שכבר כיום מרכזות בידיהן כוח פיננסי עצום, באמצעות כניסה לתחום פעילות חדש - רכישת חברת כרטיסי אשראי. מדובר בכלל שרוכשת כאמור את מקס, והראל שסיכמה עסקה לרכישת ישראכרט (עסקה הנדרשת עדיין לאישור בעלי המניות). זאת כשחברת ביטוח שלישית, מנורה מבטחים, הגישה הצעה משלה לרכישת השליטה בישראכרט. על רשות שוק ההון יהיה לוודא כי עסקאות הענק אינן פוגעות ביציבות חברות הביטוח מחד ולהגן על האינטרסים של המבוטחים בהן מאידך.

בחינת ביטוחי הרכב והאשראי החוץ-בנקאי

אתגר נוסף העומד בפני גל נוגע לעולם ביטוחי הרכב. למרות שביטוחי הרכב התייקרו בשנה האחרונה בכ־20% בממוצע, חברות הביטוח רשמו בשלושת החודשים הראשונים של 2022 הפסד מצרפי של 1.6 מיליארד שקל בביטוחי רכב חובה ו־2.6 מיליארד שקל ברכב רכוש (מקיף וצד ג'). זאת כתוצאה מעלייה בגניבות הרכב ובתאונות.

בינתיים הן מסבסדות את ההפסדים מתחומי פעילות אחרים, אך זו סוגייה שברשות יצטרכו לטפל בה, בין היתר באמצעות מציאת פתרון לבעיית חלקי החילוף שמחיריהם נסקו, כשברקע מתנהל מאבק של מי ישא בעלויות בין החברות, המוסכים והשמאים.

עוד נושא שמחכה לטיפול הוא יצירת מסגרת רגולטורית לשוק החוץ-בנקאי, שעלה לכותרות בעקבות קריסתן של שתי חברות אשראי חוץ-בנקאי - גיבוי אחזקות ויונט קרדיט. לאחר שבשתי החברות התגלו אי סדרים כספיים שהובילו להעלמות של עשרות מיליוני שקלים, התגלה סוג של ארביטראז' רגולטורי בין רשות שוק ההון לבין רשות ני"ע, שבסופו של דבר יצר בור משמעותי בפיקוח על הענף.

ולבסוף, הרשות תצטרך לקדם פתרון לכיסוי ביטוחי לרעידות אדמה, שרק בימים האחרונים הורגשו בישראל כ־10 רעשים כאלה. צעדים כאלו כבר נעשים, כשהשבוע אמר אוהד מעודי, סגן בכיר לממונה, בכנס של חברת עדיף כי "הרשות רואה בסוכן או בחברת ביטוח שלא יציעו ללקוח שמתגורר בבית משותף כיסוי סכום ביטוח נוסף (ערך קרקע), הפרה של חוזר מטעמה". אולם עד להבטחת כיסוי הולם הדרך עוד ארוכה.