מפעל אחד באריזונה ממחיש את מלחמת השבבים בין ארה"ב לסין

הדיווחים שיצרנית השבבים הגדולה בעולם, TSMC הטייוואנית, שוקלת מחדש את השקעתה במפעל שנפתח באריזונה, מעוררת לחצים של ממש בקרב בכירי הממשל בארה"ב • האמריקאים, שבשנים האחרונות איבדו מכוחם בתחום, חוששים מההשתלטות הסינית על השבבים המתקדמים

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

כותרת אחת שפורסמה בשבוע שעבר בניו יורק טיימס, בנוגע לחששות של יצרנית השבבים TSMC  על התקדמות הרחבת המפעל החדש שלה באריזונה, גרמה ללחץ של ממש בקרב בכירי ממשל אמריקאים. על פי הדיווח, בכירים ביצרנית השבבים הגדולה בעולם סבורים שההחלטה להשקיע במפעל האמריקאי 40 מיליארד דולר, עלולה לפגוע בחברה באופן קשה במיוחד. בארצות הברית חוששים כעת מכישלון הפרויקט, שעלול רק להגביר את המתח העולמי סביב התעשייה המורכבת והיוקרתית הזו.

מה סין רוצה יותר: את החלשת המערב או את יציבות הכלכלה העולמית? | פרשנות
השפה בבית המשפט העליון של ארה"ב פוליטית לגמרי, והיא אומרת: ימינה פנה | פרשנות

בכל יום אנחנו עושים שימוש בעשרות אלפי שבבים שעוזרים להפעיל מכשירים דיגיטליים רבים. כך למשל, במכונית ממוצעת שיוצרה ב־2021, יש לא פחות מ־1,200 שבבים - פי 2 ממספר השבבים שהיו מוטמעים במכוניות ב־2011. השבבים נמצאים גם במכשירי הטלפון הניידים שלנו, בטלוויזיות, במחשבים, ואפילו במקררים וביתר מכשירי הבית החכם.

בשנים האחרונות, עם העלייה המטאורית בצורך בשירותי הענן, במקביל לפיתוחים פורצי הדרך בתחום הבינה המלאכותית, המחשוב הקוונטי וטכנולוגיות 5G, עלה הצורך בפיתוח שבבים לוגיים מתקדמים טכנולוגית ויקרים מאוד לייצור. ייצור שבבים שמסוגלים לתמוך בכוח המחשוב האדיר שדורשות הטכנולוגיות הללו, נחשב למסובך מאוד טכנולוגית, עם מחסום כלכלי משמעותי שמונע משחקנים קטנים יותר להיכנס לתחרות. כך למשל, תג המחיר להקמת פס ייצור בסיסי לשבבים מתקדמים מוערך בכ־20 מיליארד דולר.

 

במהלך סוף 2021 ותחילת 2022, בשל היציאה המהירה ממשבר הקורונה, הורגש מחסור עולמי בשרשראות האספקה, וביתר שאת באספקת השבבים. כתוצאה מכך, חברות רבות הגבירו את יכולת ייצור השבבים שלהם. אלא שבחודשים האחרונים נרשמה דווקא מגמה הפוכה, וכעת השוק מוצף בשבבים, מה שמוביל לקשיים אצל חלק מהיצרניות.

השקעה בהיקף של 280 מיליארד דולר

החל משנות ה־40 ארצות הברית הייתה מעורבת, ואפילו הובילה את תחום ייצור השבבים העולמי. אלא שבמשך השנים הדומיננטיות האמריקאית נשחקה לאיטה, עד שבשנת 2020 רק 12% מכלל הייצור העולמי של שבבים היה בארה"ב.

מהסיבות הללו, בין היתר, הממשל האמריקאי וחברות אמריקאיות רבות הוציאו בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים על ייצור שבבים. מאז שנת 2020, חברות אמריקאיות חשפו יותר מ־40 פרויקטים בשווי כולל של כמעט 200 מיליארד דולר.

לפני מספר חודשים הקונגרס האמריקאי אישר את הצעת חוק השבבים והמדע בהשקעה בהיקף עצום של 280 מיליארד דולר. רוב המימון במסגרת החוק צפוי להיות מוקדש לקידום מיזמים מדעיים בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה ומחשוב קוונטי. עם זאת, הדגש העיקרי - 52 מיליארד דולר - יוקדש לתעשיית השבבים בחמש השנים הקרובות.

מתוך הסכום הזה, 39 מיליארד דולר יוקדשו לסובסידיות עבור חברות שיבנו מפעלים לייצור שבבים מתקדמים בארה"ב. המפעלים שיבחרו לעשות זאת, יקבלו גם הטבה של 25% בתשלומי מס. במקביל, 11 מיליארד דולר יוקדשו לתוכניות מחקר פדרליות בתחום השבבים ולהכשרת כוח־אדם, ו־2 מיליארד דולר יוקדשו לשימוש בטכנולוגיות הצבאיות.

סין תתקדם במרוץ הטכנולוגי?

ייצור השבבים מרוכז במספר מוקדים מצומצם - שתי היצרניות המובילות בעולם של שבבים מתקדמים הן חברת ייצור השבבים של טאיוואן (TSMC) והחברה הדרום קוריאנית המוכרת, סמסונג. אינטל היא השלישית ברשימה. שבבי זיכרון מיוצרים בעיקר באסיה על ידי חברות שמשרדיהן נמצאים הן במדינה ובארה"ב. שבבים אנלוגיים פשוטים יותר, מיוצרים בשאר מדינות העולם. ריכוז הייצור מדאיג מנהיגים פוליטיים וצבאיים בארה"ב שמגבילים משמעותית את היכולת של החברות למכור שבבים מתקדמים לסין.

החשש העיקרי במדינות המערב הוא שסין תשתמש בשבבים המתקדמים על מנת להתקדם במרוץ הטכנולוגי בנושאים כמו בינה מלאכותית או מחשוב קווונטי, ואפילו על מנת לתכנן ולייצר כלי נשק מתקדמים ומתוחכמים. בעקבות עלייה בשנים האחרונות בייצור השבבים בסין, חשש נוסף הוא שסין תמצב את מעמדה בתעשיית השבבים ותוביל אותו, בין אם בכוחות עצמה או על ידי פלישה לטאיוואן ותאיים על הכלכלה האמריקאית.

המאבק העיקש של האמריקאים בסינים אף גרם לאחרונה למתיחות לא צפויה עם אחת מחברות השבבים החשובות בעולם. חברת  ASML  ההולנדית היא אחת מהחברות הקריטיות בתעשיית השבבים העולמית. היא אומנם לא מייצרת שבבים בעצמה, אבל היא מייצרת ומוכרת מכונות ליתוגרפיה אולטרה סגולה (EUV) בשווי של 200 מיליון דולר, שבהן משתמשות יצרניות מוליכים למחצה כמו TSMC הטייוואנית. המכונות הללו דרושות כדי לייצר את השבבים המתקדמים בעולם, ול־ASML יש למעשה מונופול עליהן, כי היא החברה היחידה שמייצרת אותם.

האמריקאים חוששים שאם סין תצליח לרכוש את המוצר של החברה ההולנדית, יצרניות השבבים הסיניות יצליחו לייצר את המוליכים למחצה המתקדמים בעולם. לכן, בחודש דצמבר האחרון ביקשו האמריקאים מהחברה ההולנדית להפסיק את המשלוחים לסין, אך החברה לא מיהרה ליישר קו עם הבקשה החריגה.

בעולם חוששים מפלישה לטייוואן

בינתיים, במקביל לציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה, רבים בעולם חוששים שנשיא סין, שי ג'ינפינג, שואב השראה מהמהלך של פוטין ומתכנן פלישה קרובה לטאיוואן, שאותה הסינים מחשיבים כחלק משטחם. המתיחות הממשית שהייתה בין הצדדים עד לפני מספר חודשים רק הגבירה את החשש במערב.

תעשיית השבבים של טאיוואן נחשבה בעבר ל"מגן הסיליקון" של האי, שנמצא פחות מ־200 ק"מ מהיבשת. לפי התפיסה הזו, סין לא תרצה לפתוח במלחמה או לפלוש לטאיוואן, מפני שהיא תשתק את מפעלי השבבים שמשמשים גם אותה.

בראיון לרשת CNN באוגוסט האחרון, בשיא המתיחות בין המדינות, טען יו"ר חברת TSMC, מאר ליו, שאם סין תפלוש לטאיוואן, פעילות ייצור השבבים בטאיוואן תהפוך ללא פעילה. "אף אחד לא יכול לשלוט ב־TSMC בכוח", טען. "אם סין תפלוש אלינו היא תהפוך את המפעל ללא פעיל, מכיוון שמדובר במתקן ייצור כל כך מתוחכם, התלוי בחיבור בזמן אמת עם אירופה, עם יפן, ועם ארה"ב. אספקת שבבים היא עסק קריטי בטאיוואן, אבל לו הייתה מלחמה, כנראה שהשבבים הם לא הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לדאוג לגביו".