מה קרה במדינה היחידה באירופה שבה הקואליציה בוחרת את השופטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו מרבה להזכיר בהגנתו על המהפכה המשפטית את העובדה שפוליטיקאים בוחרים שופטים במדינות רבות. זה בחלקו טריק רטורי ובחלקו חצי-אמת. האמת כולה היא ששיטה שבה רק הפוליטיקאים חברי הקואליציה בוחרים שופטים היא יצור נדיר הרבה יותר. למעשה, מבין כל מדינות אירופה ועוד כמה דמוקרטיות מערביות, בחירת שופטים על-ידי הקואליציה, כפי שמציעה הממשלה הנוכחית בישראל, קיימת אך ורק בפולין - כך לפי סקירה משווה של המכון לדמוקרטיה שהתפרסמה בשבוע שעבר ועל בסיס סקירה קודמת של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. 

● הבעיה היא לא בית משפט עליון שמרן, אלא שופט אחד פוליטי | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
● בשווייץ, בהולנד ובניו זילנד אין חוקה ואין פסילת חוקים? 
● השר ההונגרי ניסה לשכנע אותנו שהם דמוקרטיה משגשגת, ואז עלתה סוגיית ההפלות 

הבעיות החמורות שנוצרו בפולין והמשבר החוקתי שמתגלגל במדינה עם אימוץ צעד דומה לפני כחמש שנים, מספקים הצצה להשלכות האפשריות של מתן רוב בקואליציה לוועדה למינוי שופטים, כולל מינוי נשיא בית המשפט העליון, כפי שמציעה הממשלה בחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שאמור להתקבל בקריאה שנייה ושלישית השבוע. 

קו פרשת מים לאומי

שינוי שיטת השופטים בפולין ב-2018 היה קו פרשת מים לאומי. באוקטובר האחרון, למשל, הודיעו כ-30 שופטים בבית המשפט העליון של פולין כי הם לא יהיו מוכנים לשבת בהרכבים ולשפוט לצדם של הקולגות שלהם לכאורה - אלה שמונו אחרי שממשלת פולין הפכה את הוועדה למינוי שופטים שלה לפוליטית ובשליטת הממשלה. הם הסבירו כי השינויים שעשתה הממשלה בהליכי מינויי השופטים "אינם חוקתיים" (בפולין ישנה חוקה המגנה על הזכויות וההליכים הדמוקרטיים). לפיכך, טענו, כל שיתוף-פעולה עם המינויים הללו יגרום להם לעבור על שבועתם המקצועית ועל חובתם כמשפטנים. 

 בית המשפט העליון בורשה, פולין / צילום: Reuters, KACPER PEMPEL

העוגן העיקרי לטענותיהם הן פסיקות של בית הדין האירופי לצדק, אליו פולין כפופה, ובית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. משפטנים פולנים הלכו בשנים האחרונות לשני בתי הדין הללו כדי להיאבק על זהות הוועדה למינויי שופטים בפולין, וזכו לפסיקות לטובתם. למרות זאת, כמה מהשופטים "המורדים" פוטרו בעקבות עמדתם.

הרפורמה המשפטית של פולין יצאה לדרך גם היא על רקע דעת קהל ציבורית שסברה כי יש צורך לייעל את עבודת המערכת, ואמון יורד במערכת המשפט, וגם ניצול העובדה שחלק מהשופטים מונו בשנות המהומה ששררה אחרי השלטון הקומוניסטי. אבל היא הפכה במהרה לשיטה שבה הממשלה - המובלת מאז 2015 על-ידי מפלגת "החוק והצדק" הימנית - למעשה שולטת ללא עוררין במערכת המשפטית. לקרוא על מה שהתרחש בפולין בשנים 2017-2018, שנות השינוי הללו, מזכיר במדה רבה את מה שקורה בישראל בימים אלה, כולל הטענה כי "העם הפולני העניק מנדט לשינויים", אבל ללא הפגנות הענק המתקיימות ברחובות ישראל בחודשיים האחרונים.  

 ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

שינויים רבים ומהירים 

גם בפולין, השינויים במערכת המשפט היו רבים ומהירים וחלק ממכלול שלם של חקיקה. ראשית השתלטה הממשלה באמצעות מינויים על בית המשפט לענייני חוקה (מוסד נפרד מבית המשפט העליון במדינה), מה שסלל את הדרך להחלטותיה הבאות.

כאמור, הרלוונטית ביותר לנעשה בישראל היה שינוי הרכב "המועצה הלאומית של מערכת המשפט" (KRS). לפני השינוי, 15 מ-25 החברים במועצה, הממנה שופטים לערכאות השונות כולל בית המשפט העליון, מונו לוועדה על-ידי שופטים. באמצעות הרוב שלה בפרלמנט, הממשלה שינתה את החוקים כך שכעת 15 מתוך 25 הנציגים ייבחרו על-ידיה. לכך לא דרוש יותר מרוב רגיל בהצבעה בפרלמנט, כך שלמעשה השליטה במינויים נמצאת בידי הקואליציה. יתר עשרת המינויים היו ממילא מינויים פוליטיים.

מיד לאחר השינויים אכן פתחה המועצה בהרכבה החדש בהליכי בזק למינוי מאות שופטים במערכת המשפט בכלל, ומינתה לעליון מועמדים הרואים "עין בעין" עם השלטון, וכאלה החייבים לו את המינוי שלא היה מתאפשר לו הסטנדרטים היו מקצועיים בלבד. הפונקציה של בחירת השופטים בפולין הפכה למעשה לפוליטית. 

השינוי תקף לכל הערכאות, אך מבחינת בית המשפט העליון בפולין (הרלוונטי להשוואה לישראל משום שלוועדה המוצעת בישראל יהיה רוב קואליציוני בנוגע למינויים לעליון), הממשלה קודם כל הוציאה לגמלאות מוקדמות חלק גדול מהשופטים בו על-ידי הפחתת גיל הפרישה לשופטים. לאחר מכן היא הגדילה את מספר השופטים בו ל-120, כשהיא יוצרת שני תתי-בתים חדשים לעניינים אדמניסטרטיביים ולפיקוח על השופטים עצמם.

ועידת ונציה, אותו גוף משפטי שגינה את המהפכה השלטונית בישראל לפני כחודשיים, קבעה בזמנו כי שני המוסדות החדשים "עולים בכוחם" על בית המשפט העליון הקודם של פולין, וכי "ישנה סכנה כי כל המערכת המשפטית תימצא בסכנה בשל השינויים הללו". בערך מחצית מ-120 השופטים העליונים במבנה החדש של בית המשפט כבר מונו על-ידי ה-KRS הפוליטית. 

שופטים ו"ניאו-שופטים" 

כאמור, ההשלכות של המהלכים הללו הן רבות. המערכת התפצלה לשופטים ותיקים ול"ניאו-שופטים", כפי שהם מכונים במדינה, שמונו אחרי 2018 ומזוהים יותר על השלטון הקיים ופחות עם מצוינות משפטית. היו מקרים של סירוב לשפוט לצד "ניאו-שופטים", מחשש שהפסיקה לא תעמוד במבחנים, ומעצם החשש האנושי לשלוח מישהו למאסר עולם על-ידי הרכב שאינו בר-סמכא מבחינה משפטית.

במקביל, גם בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק כי הוועדה למינוי שופטים בפולין "מושפעת בצורה לא-מוצדקת על-ידי הרשויות השופטת והמבצעת". הוא קבע כי פעולתה היא "דפקטיבית".

כתוצאה מכך, פולין הפכה למדינה הראשונה באירופה להיות מסולקת מהרשת האירופית של מועצות מערכת המשפט (ENCJ), ברוב כמעט מוחלט של הנציגים בה. הנימוק היה כי "ה-KRS אינו מבטיח יותר את עצמאותה של מערכת המשפט בפולין". אותו בית דין גם קבע כי על פולין להחזיר לתפקיד את השופטים שפוטרו משום שסירבו לשפוט יחד עם עמיתיהם שמונו אחרי 2019, אך ורשה הודיעה כי לא תכבד את החלטתו.

בינתיים, למרות ההתנגשויות בתוך פולין ומחוצה לה, שופטים שמונו על-ידי הוועדה למינוי שופטים בתצורתה הפוליטית המשיכו לכהן. כבר שנה אחרי השינויים נבחרה אחת מהן לנשיאת בית המשפט העליון. האיחוד הקפיא תקציבים בעשרות מיליארדים ה"מגיעים" לפולין כחלק ממנגנוני איזון פנים-אירופיים, וכן כספים במסגרת שיקום ממגפת הקורונה, ואמר כי לא יעביר אותם עד לשינויים ש"ישיבו את עצמאות המערכת המשפטית בפולין". דובר של הנציבות אמר: "לא נעביר שום כסף לפולין עד שתתקן את מערכת המשפט שלה".

התוצאה של הפוליטיזציה של מינוי השופטים ברורה. שלל העימותים לא רק עלו לפולין עשרות מיליארדי אירו בכסף המגיע לה מהאיחוד האירופי, אלא גם יצרו מערכת משפטית מסוכסכת בתוך עצמה, גינויים בינלאומיים, אי-הכרה בעצמאות של מערכת המשפט ותביעות הדדיות בין שופטים לבין הממשלה.

ישנו חשש כי עצם ההכרעות של בתי משפט בפולין יתהפכו בבתי דין אירופיים גבוהים, בשל החסרונות ש"הוזרקו" לתוך המערכת. סקר שהתקיים השנה בפולין מצא, אגב, כי רק 9% מהציבור סבורים כי הרפורמות הרבות "שיפרו את יעילות מערכת המשפט".