"לא צריך להתנצל על זה שאני מרוויח": היו"ר החדש של ארגון הקבלנים בתל אביב בראיון

"ועדות התכנון והבנייה והרשויות המקומיות חייבות לשנות את משוואת המכפילים של ההתחדשות העירונית, כי עלויות הביצוע עלו דרמטית, ומה שהיה כלכלי בעבר - אין לו היתכנות היום. אנחנו כבר דחינו כמה פניות של ועדי בתים שפנו אלינו לביצוע של פרויקט התחדשות עירונית אצלם, כי מצאנו שאין לו היתכנות", כך אומר עמית גוטליב, היו"ר החדש של ארגון הקבלנים בתל אביב ובמרכז.

● חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל
● חניונים יתייקרו, אירועים יבוטלו: עיריית ת״א נקלעה לבור תקציבי ומתכננת קיצוץ ענק  

גוטליב מספר כי פנה לראשי ערים וליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, בבקשה לערוך חישובים מחודשים של כלכליות הפרויקטים, ובהתאם לזה לחשב מחדש את זכויות הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית, שאחרת - הם לא ימומשו.

"עבודה ציבורית היא חיידק"

גוטליב נבחר לראשות הארגון לפני כשבועיים, באחת התקופות הקשות ביותר לענף הבנייה.

מה גרם לך להתמודד על התפקיד?
"עבודה ציבורית היא חיידק. או שיש לך או שאין לך. כשהייתי ילד נבחרתי למועצת התלמידים. כשעבדתי אצל אבא שלי הצטרפתי לארגון הקבלנים ולאחר מכן מוניתי כחבר הנהלה, ולאט לאט התקדמתי, אחר כך עמדתי בראש ועדות בארגון ובהתאחדות ותמיד היה לי חלום להיות יום אחד יושב ראש".

גוטליב הוא יו"ר אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, בעברו אף שימוש כיו"ר ועדת העבודה ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית של ההתאחדות.

אילו אתגרים עומדים בפני הארגון אחרי ה־7 באוקטובר שלא היו לו קודם לכן?
"בראש ובראשונה מחסור בפועלים. עד המלחמה היינו עם 85 אלף עובדים פלסטינים, מזה חצי שנה אנחנו עם אפס. עובדים רבים שלנו נמצאים במילואים ויש גם עובדי עיריות וועדות תכנון ובנייה שמגויסים ולכן הוועדות מתעכבות, כמו כל הענפים במשק. זה אחרי שענף הבנייה סבל עוד קודם לכן ממשבר גדול מאוד של ריביות וירידות בעסקאות.

"קח בחשבון שמיד אחרי ה־7 באוקטובר עיריות סגרו את האתרים שלנו בצווים, אנחנו היינו הראשונים שפעלנו מול עיריית תל אביב, שהייתה הראשונה לפתוח את האתרים, ואחריה התחילו לפתוח כולם".

שמענו גורמים באוצר מתבטאים נגד הקבלנים, שהם הרוויחו הרבה לפני המשבר ועכשיו רוצים שהממשלה תעזור להם. איך אתה מגיב?
"אני מתנגד לסוג כזה של שיח שאומר שלא בסדר שקבלנים מרוויחים כסף, ואני לא צריך להתנצל על זה שאני מרוויח. כי כל פעם שאני מרוויח - גם המדינה מרוויחה. כל המסים שאני משלם חוזרים חזרה לציבור. למה כשבעלי חברת הייטק עושים אקזיט כולם אומרים 'איזה יופי, כל הכבוד', ולעומת זאת אם קבלן מרוויח אז שואלים 'למה הוא הרוויח?' זה שיח לא נכון. המדינה צריכה לעשות הכול כדי שנרוויח. אנחנו לא מוסד פילנתרופי, אלא ענף שמפרנס אלפי עובדים ותעשיות נלוות. אנחנו קטר שני במשק להייטק ומכניסים כסף למדינה. השיח צריך להשתנות".

איך אתה רואה את הממשלה בשעה זו?
"עברה חצי שנה מאז ה־7 באוקטובר ואנחנו נמצאים עם 1,500 פועלים בלבד ולא רואים עתיד, כי עד עכשיו לא מונה פרויקטור לעניין מטעם משרד ראש הממשלה. אירוע כזה לא יכול להתנהל על ידי משרד הפנים והשיכון ורשות ההגירה. צריך לתכלל ע"י משרד ראש הממשלה, שינהל אותו משם והוא יכתיב למשרדים מה לעשות. כי מה שקורה היום, שכל משרד נותן את ההערות שלו ואנחנו ניצבים בפני קטסטרופה. אני מבין שראש הממשלה מינה את יוסי שלי לנהל את הדברים ואני מקווה שהטיפול ישתפר ושסוף סוף יקרה משהו.

"עד לפני חודש 50% מאתרי הבנייה היו סגורים והיתרה עבדו בתפוקות נמוכות ושכר הפועלים עלה פי שלושה. בענף התשתיות זה בכלל קטסטרופה. אין בתי ספר, אין גני ילדים ואין מתנ"סים שנבנים היום. המדינה לא מבינה את המשמעות של כל זה. אנשים מנסים להביא מן הגורן ומן היקב, כדי לעמוד בהתחייבויות שלהם".

מה אתה שומע מחברי ארגון?
"שהמצב קשה, אבל שהמכירות השתפרו בתקופה האחרונה. מרגישים עלייה דרמטית בקונים, שיפור אדיר במספר העסקאות שנסגרות ולאט לאט המבצעים נגמרים: ה־20־80 מתחיל להיגמר, כנ"ל גם הלוואות קבלן, והשוק מתחיל לחזור. אנשים ששירתו בעזה חזרו הביתה אחרי תקופות ארוכות, אנשים שחזרו להורים מחפשים שוב דירות. הבעיה הגדולה היא שאם ב־2023 הייתה ירידה בהתחלות בנייה, ב־2024 תהיה ירידה נוספת ולא צריך להיות מתמטיקאי דגול כדי להבין מה יקרה כאן ב־2025־2026".

"אי אפשר לצפות שיעמדו בלוחות זמנים" 

עד כמה היזמים יוכלו לעמוד במועדי מסירת הדירות?
"בשנים האחרונות, אף שהיינו מבוססים על עובדים פלסטינים ומדי פעם היה סגר, ידענו להביא את זה בחשבון ולהסתדר עם לוחות הזמנים. אבל אירוע כזה, שכולל כל כך הרבה מגויסים, זה דרמטי.

"באופן אישי אני יכול לספר לך, שאנחנו, אחי עומר ואני, נשארנו באתר לבד. נעלנו נעלי עבודה ובשבע בבוקר הגענו לאתרים וניקינו ושטפנו ועשינו שפכטל, הכול כדי לסיים את הפרויקטים, וזאת אחרי חודש שהאתרים היו סגורים ונעולים, עם כל ההתחייבויות שלנו לבנקים, לקונים ולרשויות המקומיות. אבל הם העדיפו לסגור את האתרים, כי חשבו שהם מקור סיכון. החליטו שבבתי חולים אין בעיה וגנים אין בעיה, ובאתרי בנייה יש, וכך השאירו את הקבלנים עם 15% מכוח האדם.

"אז אי אפשר לצפות במצב כזה שקבלנים יוכלו לעמוד בלוחות זמנים. זה אירוע שהמדינה מתחילה להבין אותו ומשרד השיכון מנסה להגיע למתווה פיצוי שיתן מענה גם ללקוחות וגם לנו, לתקופות שלא עבדנו, כי חצי שנה עברה ואין לנו עדיין פועלים.

האם יש לך אומדנים בנוגע לאיחורים במסירות?
"קשה לעשות חישוב ממוצע, כי כל פרויקט לגופו ופרויקט של שבע קומות לא דומה ל־20 קומות ולא ל־40 קומות; ובפרויקט בשלבי סיום, האיחורים יהיו קטנים יותר מאשר בפרויקט בשלבי חפירה. ואם תתחיל מלחמה בצפון ונכנס חודשיים למקלטים - שוב יהיה סיפור אחר. אני לא יכול לנבא.

"היה לנו פרויקט שאליו הגיע קבוצת עובדים זרים שעבדו מצוין, אבל עכשיו קיבלנו אלינו פועלים שלא יודעים את העבודה. אלה אנשי מקצוע שעבדו בהודו, אבל בנהלים אחרים מאלה שנהוגים בישראל, אני מקווה שתקופת ההתאקלמות הקשה, התגברות על קשיי שפה ובעיות אחרות תסתיים מהר".