שר החוץ ההודי: "הסיוע הביטחוני לישראל תואם את הביטחון הלאומי שלנו"

במלחמת חרבות ברזל קיבלה ישראל חרמות ביטחוניות ממדינות וגופים רבים בעולם. עם זאת, יש מדינות, כמו הודו, שנותרו ידידות יציבות. היום (א'), שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר הופיע בפני הפרלמנט במדינה, והכריז כי האספקות הביטחוניות לישראל - תואמות את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ניו דלהי. 

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | לייצר עשרות אלפי פגזים בשנה? המדינה שמצאה פתרון יצירתי
● כותרות העיתונים| הרמטכ"ל הבריטי משבח את ביצועי טייסות ה-F-35 הישראליות

"סוגיית היצוא של הודו, כולל כאלו בעלות הקשר צבאי, מובלת בהתאם לאינטרסים שלנו ולמחויבות שלנו למשטרים שונים", אמר ג'אישנקר. "אנחנו מחויבים לאמנות שונות, יש לנו מכסות יצוא וקבלת ההחלטות בנוגע לכל יצוא היא בהתאם האינטרס הלאומי שלנו. לגבי ישראל, זו מדינה שיש לנו שיתוף פעולה ממושך בכל הנוגע לביטחון הלאומי ועמדה לצדנו כשהביטחון הלאומי שלנו היה נתון לאיום. על כן, כל החלטה מתקבלת תחת כל השיקולים הנדרשים, אבל מובלת בהתאם לאינטרס הלאומי שלנו". 

הודו היא מדינה שהיקף שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל ככלל ועם התעשיות הביטחוניות בפרט הוא גדול במיוחד ומתרחב. רק בשבוע שעבר, התעשייה האווירית חנכה את מתקן HELA בהיידרבאד. המתקן החדש, שימנה 45 עובדים מקצועיים ו־80 מהנדסים הודים, יתמחה בתחזוקת ותיקון מכ"מים - כולל טיפולים במערכות אנרגיה, קירור ו־IT. 

שנים רבות של שיתוף פעולה בין המדינות

זהו צעד נוסף של החברה להרחבת נוכחותה במדינה, לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה. בחודשים האחרונים, בתעשייה האווירית שמו דגש על התאמתם לדרישות Made in India שמקדמת ממשלתו של נרנדרה מודי. זה בא לידי ביטוי כבר לפני שמונה חודשים, עת הוקמה חברת הבת ההודית Aerospace Services India (ASI).

החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים מתקנים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית. ASI מונה 50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת. 

ASI מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא החברה היחידה העוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין תע"א ו־DRDO לשימוש מערכת הביטחון ההודית. 

חברה ביטחונית ישראלית גדולה נוספת עם נוכחות קבע בהודו היא אלביט . כבר בדצמבר 2018 השיקה החברה הישראלית שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. מחירו של הרמס 900, לפי פרסומים זרים, עשוי להגיע ל־6.85 מיליון דולר ליחידה, ומחיר הרמס 450 ל־2 מיליון דולר.

היקף הסחר הביטחוני הוא חסוי, אבל ממשרד המסחר ההודי מתקבל מידע מעודכן על היקף סחר הסחורות בין המדינות. מנתוני המשרד עולה, כי סך יצוא הסחורות לישראל בין החודשים אפריל-ספטמבר השנה עמד על כ־213 מיליון דולר, לאחר כ־437 מיליון דולר בכל שנת הכספים החולפת. בה בעת, ניכרת עלייה ביבוא הסחורות ההודיות מישראל, עם כ־350.6 מיליון דולר בין החודשים אפריל־ספטמבר, לאחר כ־678.2 מיליון דולר בכל שנת הכספים החולפת. 

על אף המחסור בנתונים, ניכר כי אוניות משא יוצאות מהודו עם סחורות ביטחוניות כדבר שבשגרה בזמן המלחמה. במהלך חודש מאי חצו את מיצר גיברלטר שתי ספינות שיצאו מנמל צ'נאי בהודו בדרכן לישראל. בורקום (Borkum) נשאה אל נמל אשדוד 20 טונות של מנועי רקטות, 12.5 טונות של רקטות עם ראשי נפץ, 1,500 ק"ג של חומרי נפץ ו־740 ק"ג של חומרים ייעודיים לארטילריה, כך לפי מסמכים אליהם נחשפה רשת אל־ג'זירה. אחריה, לפי עיתון אל פאיס הספרדי, עברה באותו מקום המריאן דניקה (Marianne Danica), עם 27 טונות של חומר נפץ.