רגב וסמוטריץ נעדרו מהדיון, והניסיון להגדיל את היצע הטיסות לארה"ב נכשל

הממשלה הייתה אמורה לדון היום (א') בהצעה להקצות תקציב של 15 מיליון שקל לשנת 2025 לצורך שיפוי חברות התעופה ישראייר וארקיע במקרה של ביטול טיסות בקווים לארה"ב ולקנדה. אולם ההצעה הורדה מסדר היום בשל היעדרותם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב, שהיו אמורים להוביל אותה. בישיבה שניהל שר המשפטים יריב לוין, הוא התייחס לכך באומרו: "אם הם לא באו, כנראה שזה לא דחוף להם", והציע לדחות את ההצעה לפעם אחרת. 

● טורקיש צריכה להחליט האם היא מוותרת על המקום ששמרה בנתב"ג
● חברת לואו קוסט גדולה בדרך חזרה לישראל, אבל יש לה תנאי אחד
● חברות התעופה הישראליות בוחנות הפעלת טיסות לארה"ב. האם המונופול של אל על יישבר? 

ההצעה נועדה להתמודד עם המחסור החריף בטיסות לצפון אמריקה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הפסקת הפעילות של חברות התעופה הזרות הובילה לעלייה חדה במחירי הכרטיסים ולהעמסת יתר על חברת אל על, שנותרה המפעילה היחידה בטיסות ישירות ליעדים בארה"ב ובקנדה.

לפי המתווה שהוצע, התמיכה הממשלתית הייתה מכסה עד 50% מעלויות הפיצויים לנוסעים במקרה של ביטול טיסות עקב תקלות תפעוליות, והיא הייתה מיועדת לטיסות נוספות מעבר להיקף הפעילות של ישראייר וארקיע לצפון אמריקה. התנאים כללו דרישה לביצוע מינימום של שתי טיסות שבועיות נוספות לכל יעד בצפון אמריקה, תוך שימוש במטוסים רחבי-גוף באמצעות חכירה רטובה.

דחיית הדיון מותירה את השוק במצב של מונופול מעשי של אל על בקווים לצפון אמריקה. הביקוש לטיסות ליעדים אלה ממשיך לעלות, אך ההיצע הקיים אינו מספק. לפי הערכות מומחים, ישנו מחסור של לפחות 18 טיסות שבועיות נוספות כדי לענות על הצורך הנוכחי.

המצב משפיע לא רק על הנוסעים אלא גם על הקשרים הכלכליים עם צפון אמריקה. ארה"ב וקנדה הן שותפות סחר מרכזיות של ישראל, כאשר כ-78% מההשקעות הזרות במדינה מגיעות ממדינות אלה. הגדלת היצע הטיסות הייתה יכולה לתרום לשיקום הקשרים העסקיים ולחיזוק הכלכלה המקומית.

החברות שרצו להיכנס לוואקום שהשאירו האמריקאיות

מאז שהפסקת האש בצפון נכנסה לתוקף, חלק מחברות התעופה האירופיות החלו לשוב לישראל בזהירות ובהדרגה. לעומתן, עבור החברות האמריקאיות שמפעילות טיסות בין ישראל לארה"ב, מסובך יותר לשוב לישראל. כחברות שמפעילות טיסות ארוכות-טווח, הן מתכננות את לוח הזמנים זמן רב קדימה, ועל כן הן פחות גמישות מאחרות. ביקושי הטיסות לארה"ב כיום עולים על ההיצע, ואת הטיסות לצפון אמריקה מפעילה כיום חברת התעופה הישראלית אל על לבדה.

חברת התעופה ישראייר הביעה עניין בהפעלת קו לארה"ב באופן גלוי. במהלך הדיונים בעניין תיקון "חוק טיבי", מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, התבטא בעניין זה והצהיר על כוונת החברה להפעיל טיסות ישירות לארה"ב אם יתוקן החוק. באחד הדיונים הוא אמר: "אנחנו יכולים לטוס גם לארה"ב. אם החוק ייתן הקלות, מסוף ינואר נפעיל שש טיסות לארה"ב - נוסיף 1,800 מושבים בשבוע ונוריד מחירים".

הילה הרמולין-רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בישראייר, ציינה במהלך הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל כי "אם 'חוק טיבי' יסודר, נוכל להתחיל בוודאות לטוס לארה"ב ולענות על הביקוש הגובר, בדומה לטיסות ללונדון. כבר היום יש גופים רבים שפונים אלינו. בכוונתנו להוסיף 15 אלף מושבים חדשים בכל חודש לטיסות לארה"ב. הרצון אמיתי, והיכולות קיימות באמצעות מטוסים חכורים, אך ההסדרה של החוק היא הכרחית".

אולם בדיון האחרון בעניין זה, כאשר נשאל אם תיקון החוק יביא להפעלה מיידית של טיסות לארה"ב, מנכ"ל ישראייר סירקיס נשמע מסויג יותר ואמר כי החברה "בוחנת את הנושא". 

יוזמת "טק אייר": הפעילות תתחיל כמתוכנן? 

יוזמה נוספת שמטרתה להגדיל את היצע הטיסות לארה"ב אמורה לצאת לדרך בעוד פחות מעשרה ימים, לפי הפרסום של "טק אייר" - יוזמת מטה ההייטק (ארגון המבוסס על מובילי מחאת ההייטק והחמ"ל האזרחי). לפני כחודשיים הם הכריזו על היוזמה השאפתנית להשיק טיסות ישירות מתל אביב לניו יורק.

לטענתם, הם הגיעו להסכם להחכרת מטוס בואינג 777 (מדגמי 200 או 300) מחברה אירופית, שיופעלו בקוד של חברה ישראלית. באתר היוזמה, לעומת זאת, מצוין כי הטיסות יופעלו במטוס מדגם איירבוס A330-900.

ממטה ההייטק עדיין לא נמסר באיזו חברת תעופה מדובר - לא מאיזו חברה יוחכרו המטוסים ולא איזו חברה ישראלית תפעיל אותם. הסיבה לכך היא שעדיין אין סיכום מלא או חוזה סופי עם חברה ישראלית שהטיסות יופעלו בקוד שלה.

במטה ההייטק הסבירו כי הסיבה לכך היא שחברת התעופה הישראלית עמה מתקיימים המגעים להפעלת הטיסות עדיין לא מאשרת לפרסם את שמה, ועדיין לא קיבלה אישור סופי להפעיל את הטיסות. לפי הערכות בענף, מדובר בטיסות חכורות שיופעלו בקוד של חברת ארקיע, אם יצאו לפועל כמתוכנן.

הטיסות במסגרת היוזמה צפויות להתחיל לפעול בין 21 בינואר לסוף מרץ 2025, אולם גם כעת, זמן קצר לפני ההתחלה המשוערת, אין סימנים שפעילותה תתחיל כמתוכנן.