נאמני אורתם תבעו חברה על הפרת סיכום בע"פ לבניית מגדל מגורים. ביהמ"ש דחה את טענותיהם

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה שהגישו נאמני חברת הבנייה שקרסה, אורתם סהר הנדסה, נגד קבוצת אהרוני ובעליה משה אהרוני. התביעה, שהוגשה לפני שש שנים, עסקה בפרויקט ברחוב ניסנבאום 35 בבת ים, שבו בנתה אורתם בשנים 2011-2015 את שש קומות החניון התת־קרקעי ואת קומות המסחר. 

● מוכרים דירה ששיפצתם לפני 2014? יכירו לכם בהוצאות גם בלי קבלות
● אישה תבעה את תגמולי המילואים של הגרוש שלה. מה קבע בית המשפט?

נאמן אורתם, עו"ד שאול ברגרזון, טען כי אהרוני, בעלי הקרקע, התחייב בשנת 2013 בעל־פה בפני אורתם לבנות גם את בניין המגורים שבו 180 דירות, בעלות עבודה של כ־122 מיליון שקל.

מי שבנתה את הבניין לבסוף הייתה דניה סיבוס, והנאמנים ביקשו לפצותם ב־11.3 מיליון שקל על הפרת ההתחייבות הנטענת.

התביעה הוגשה על סכום גבוה יותר ופוצלה לשני חלקים. החלק הנוסף הנוגע לטענות לעיכובים הועבר לגישור.

השופט יהושע גייפמן קבע כי לא הוכחה התחייבות לבנות את מגדל המגורים. הוא הזכיר את ההלכה המשפטית לפיה על־מנת שמשא־ומתן יבשיל לכדי חוזה מחייב, צריכה להתגבש בין הצדדים גמירות־דעת להיקשר בעסקה, ושתנאיו העיקריים מוסכמים - אין די בקיומה של הסכמה עקרונית. הוא מצא כי "ניתן לקבוע שלא הוכחה גמירות־דעת של מר אהרוני, ולא הוכחה התחייבות בעל־פה תקפה ליתן לאורתם לבנות את מגדל המגורים".

אהרוני חתמה על הסכם בכתב עם אורתם להזמנת שירותי בנייה בשנת 2011, והוספו לו מספר תוספות בשנים שלאחר מכן. טענת הנאמנים הייתה שבין התוספות נערכה ההתחייבות שבעל־פה.

"לא אבנה מגדל בלי לחתום על הסכם"

השופט גייפמן קבע כי על־פי התנהלות הצדדים בפרויקט, כאשר הייתה הזמנת עבודה לבניית החניון וקומות המסחר - נחתם הסכם. כך גם כאשר ביקשו לערוך בו שינויים. אמיר נחום, שהיה הבעלים של אורתם, העיד במשפט כי "אני לא אבנה מגדל בלי שאני אחתום על הסכם".

השופט קבע כי אין מחלוקת על כך שנוהל משא־ומתן, אך הוא לא הבשיל להסכמה מחייבת. כך, סכום התמורה עבור בניית המגדל עבר שינויים: בתחילה הגישה אורתם הצעה ל־126 מיליון שקל בתוספת מע"מ, אך ברישומים אחרים המספר השתנה ונע בין 120 מיליון שקל ל־128 מיליון שקל.

במשפט עלה כי אורתם ראתה באהרוני מזמין עבודה בעייתי, שאי־אפשר לעבוד איתו, שלא משלם עבור עבודות שביצע, ונותר חייב כספים ולא סמכה על מילה בעל־פה שלו. למרות זאת, ביקשה החברה לקבוע שהייתה התחייבות בעל־פה שלו.

קופת אורתם חויבה לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט. השופט נימק את הסכום הנמוך בכך שהמחלוקת שהועמדה להכרעה הייתה מצומצמת, וכך גם הראיות שהובאו.

את אהרוני ייצגו עורכי הדין רז בן דור וטל שמראל ממשרד מטרי מאירי וכט ושות'.

ניסו לשקם את החברה שלוש שנים

קבוצת הבנייה אורתם סהר הייתה חברה ציבורית, שמניותיה נסחרו בבורסה בתל אביב. החברות בקבוצה נקלעו לקשיים כלכליים בסוף 2016, וניתן צו להקפאת הליכים בשל חובות שלא יכלו לפרוע. בדצמבר 2016 אושר הסדר נושים, במסגרתו נמכרו החברות והפעילות לקבוצה בראשות חנן אסייג והאחים פיני ואמיר יעקובי ב־75 מיליון שקל.

במשך שלוש שנים ניסו לשקם את החברה, עד שבשנת 2019 היא נקלעה שוב לקשיים, וב-2020 נמכרה בהסדר נושים נוסף לקבוצת חנן מור ואבי מאור, ללא התחייבויות עבר ונקייה מכל חוב, בעבור סכום זעום של 1.75 מיליון שקל.

עו"ד שי דנן, המייצג את נאמן אורתם עו"ד שאול ברגרזון, מסר בתגובה: "ההחלטה מתייחסת לחלק אחד קטן בתביעה על סך 60 מיליון שקל, שעדיין מתבררת. בחלק האחר של התביעה ניתנה חוות־דעת של שני מומחים שמונו מטעם בית המשפט, ואשר לפיה אהרוני נותר חייב לאורתם סכומים של למעלה מ־20 מיליון שקל, משנת 2015 בגין ההסכם הפאושלי (הסכם המגדיר מראש תמורה ביחס לעבודת הקבלן), ועבודות נוספות שנחתמו לאחר התוספת. בכוונת הנאמנים להמשיך בתביעה עד לגביית מלוא החוב".

● מוכרים דירה ששיפצתם לפני 2014? יכירו לכם בהוצאות גם בלי קבלות
● עסקה בשבוע | זכה במחיר למשתכן, מכר את הדירה, וכמעט הכפיל את הכסף  

עורכי הדין של אהרוני, רז בן דור וטל שמראל, דוחים את הטענה כי מדובר בדחיית "חלק קטן מהתביעה". לטענתם, "בפועל, בין אורתם לבין אהרוני נחתמה תוספת להסכם שבה אורתם ויתרה על כל טענותיה לאותו מועד. אורתם ניסתה לבטל את התוספת להסכם, בטענה כי אהרוני הבטיחה לה לבנות את מגדל המגורים, וחזרה בה מההבטחה שלא כדין.

"משדחה בית המשפט את הטענה וקבע כי לא הייתה כל התחייבות כזו מצד אהרוני, הרי שגם יתר טענותיה של אורתם צפויות להידחות.

"באשר לחוות־דעת המומחים - נוכח מצב הדברים לעיל היא אינה רלוונטית, מה גם שממילא הסכומים בחוות־הדעת נמוכים משמעותית, ומדובר בהליך שטרם הושלם".

23277-04-18