הפעם אף אחד לא יכול להגיד "לא ידעתי"

הכתובת למה שקורה בשוק המקומי הייתה על הקיר, ויכול מאוד להיות שהירידות מקצה לקצה הן רק הפרומו למה שעוד צפוי. החלטת הממשלה לנקוט צעדים דרמטיים ולנסות להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה היו צעד אחד יותר מדי, והשווקים מגיבים בהתאם.

הפלאשבק לימי הרפורמה המשפטית עשה את שלו במהירות. אותם מראות שהפחידו את המשקיעים חזרו בגדול, והחשש ממשבר חוקתי הביא שורת ארגונים ומעסיקים גדולים - מההסתדרות דרך מטה ההייטק ועד משרדי עורכי הדין - לסמן קו אדום: אי-ציות להחלטת בג"ץ יביא לטלטלה במשק. כשבמקביל הלחימה בעזה מתחדשת, וגם הטילים מתימן חוזרים - עבור המשקיעים זה כבר יותר מדי אי-ודאות.

משבר פנימי מפחיד יותר ממלחמה

נחזור לימי המאבק סביב השינויים מרחיקי הלכת שקידמה הממשלה במערכת המשפט טרם המלחמה: בממשלה הודו כי ההתנהלות הייתה לא נכונה. הכול היה מהר מדי, מרתיע מדי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר זאת רק לאחרונה בראיון לגלובס. השיא היה עם פיטורי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט (בפעם הראשונה), שהובילו להפגנות המוניות ובסופו של דבר לנסיגה זמנית של הממשלה.

עכשיו חוזרים על אותה טעות. עד לפני מספר ימים נראה היה שהשווקים נרמלו כמעט הכול. הם ראו כיוון אחד בלבד: מעלה. בעוד שב-2023, בצל המאבק הפנימי, הבורסה המקומית הציגה ביצועי חסר, והשקל פחת - דווקא בשנת מלחמה רב-זירתית האופטימיות חגגה. המסר ברור: עם מלחמה חיצונית אנחנו יודעים להתמודד, עם משבר פנימי פחות.

תזכורת נוספת לכך קיבלנו בשבוע האחרון: ההודעה הראשונית על פיטורי בר כמעט לא הזיזה את השווקים, כך גם ההודעה על פיטורי בהרב-מיארה. אבל ברגע שהדיון עבר לאפשרות של אי-ציות לבג"ץ, התגובה הייתה מיידית ונחרצת.

בשורה תחתונה, דווקא בזמן שהמלחמה בעזה חוזרת בעצימות גוברת ואי-הוודאות הגאו-פוליטית עולה, הממשלה משדרת שהיא עלולה לנקוט צעד שידרדר את ישראל למשבר חוקתי. במצב כזה, הסיכון להורדת דירוג האשראי עולה, הצמיחה עלולה להיפגע, והגירעון עשוי לתפוח.

שר האוצר עצמו העריך בפנינו רק לפני ימים אחדים כי הריבית במשק תרד מוקדם ממה שצופות ההערכות, ובצורה חדה יותר. בקצב הזה, ועם המשבר הפוליטי המתפתח, היא עשויה אפילו לעלות.