הפתעה בוועדת השרים: סמכויות ועדת התכנון הממשלתית לא אושרו

בתחילת שנת 2024 פורסמה גרסתו הראשונה של התיקון לחוק הוותמ"ל. החוק מעניק לוועדה הממשלתית הפועלת בנושא מאז 2014 סמכויות תכנון משמעותיות, נוסף על לא מעט סמכויות שבהן היא כבר מחזיקה, זאת לצד הפיכתה מוועדה בעלת תוקף זמני לוועדה קבועה. הביקורת על התיקון לא איחרה להגיע והתגברה על רקע התקדמות לקראת אישורו והעלאתו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בתחילת השבוע (ראשון). באופן מפתיע, החליטה ועדת השרים שלא לאשר את התיקון, לפחות בינתיים, ולהשאיר פתח להידברות והגעה להסכמות בין הצדדים.

● התנגדות השלטון המקומי השפיעה? אישור תיקון חוק הוותמ"ל יידחה
● המדינה הכריזה על שיווק קרקעות לתחנות כוח. למה לא פורסמו מכרזים?

מהי תמצית החוק, מדוע הוא מעורר התנגדות עזה, מה טוענת המדינה כדי להצדיק את השינויים ועד כמה גבוה הסיכוי שהחוק יאושר, על אף הקולות החריפים נגדו, ודחיית אישורו? גלובס עושה סדר.

מהו חוק הוותמ"ל?

הוותמ"ל היא "הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור", שהוקמה והחלה לפעול רשמית בשנת 2014. התוכניות שהיא מקדמת מוכרזות ע"י הממשלה או ע"י ועדת שרים שמונתה במיוחד לצורך כך. חוק הוותמ"ל הוא זה שקובע את דרך פעילותה ואת סמכויותיה, ולפיו בידיה מנדט בשלושה כיוונים המשתלבים זה בזה - כך מתוך הצעת החוק המקורית, שמכוחה החלה לפעול הוועדה: הגדלה מהירה של היצע יח"ד; יצירת היצע של יח"ד להשכרה לטווח ארוך; יצירת היצע של יח"ד להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת. אחת המטרות העיקריות של הוועדה היא אישור תוכניות בלוחות זמנים מהירים. לצורך כך קובע החוק בין היתר כי על הוועדה לדון בהפקדת תוכנית בתוך 45 יום מקליטתה, וכי ביצועה של תוכנית יחל בתוך ארבע שנים מיום אישורה. עוד מאפשר החוק לוועדה לקדם תוכנית גם ללא הסכמת הרשות המקומית (אך לאחר שמיעת עמדתה).

מהו התיקון לחוק?

התיקון לחוק הוותמ"ל כולל כמה וכמה סעיפים, אלו הסעיפים המרכזיים שבהם: הפיכת עבודת הוועדה מזמנית לקבועה (חוק הוותמ"ל כיום קבוע כהוראת שעה לארבע שנים, משנת 2021); הרחבת סמכויות הוועדה, כך שתהיה רשאית להרחיב את שטחו של מתחם פינוי־בינוי בהיקף של עד 50% לעומת השטח המקורי שהוכרז כמתחם מועדף לדיור; קביעה כי התייעצות באשר להכרזה על מתחם מועדף לדיור לא תהיה עוד גם עם הרשות המקומית וגם עם ראש הרשות, אלא רק עם הרשות המקומית. וכן כמה שינויים טכניים בהגדרת מתחם פינוי־בינוי ותיקון נוסח באשר לשיעור יח"ד שיוקצה לשכירות ארוכת טווח בכל תוכנית ותמ"לית.

השלב בו נמצא התיקון

כעת אמור היה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. אם יאושר, יוגש לאישור הכנסת, לקראת הפיכתו לחוק רשמי.

מי מתנגדים לתיקון?

לחוק החדש מתנגדים רבים: החל בראשי רשויות, דרך גופים ירוקים ועד למשרדי ממשלה. בימים האחרונים, ולקראת הדיון בוועדת השרים, נשלחו אל חברי הוועדה מכתבים מטעם מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי ופורום ה־15 (המאגד 17 מהערים הגדולות והאיתנות בישראל), מטעם הארגונים הירוקים (החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין), תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית ועוד ומטעם 49 ראשי מועצות אזוריות. כמו כן, הוגשו גם הערותיהם והתנגדויותיהם של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.

מהי עיקר ההתנגדות?

כלל הגורמים המתנגדים מחזיקים בדעה כי הוותמ"ל היא ועדה בעלת כוח רב וסמכויות שבאות על חשבון הוועדות ברשויות, שהתיקון יוסיף לה עוד כוח. עוד הם טוענים כי עד היום הוועדה לא הצליחה לממש את מטרותיה. כך למשל נטען כי הוותמ"ל היא גוף תכנוני, אך משבר הדיור שאותו היא אמורה לפתור אינו תכנוני: כיום יש מלאי תכנוני של יותר מ־1,200,000 יח"ד מאושרות שאינן ממומשות, המספיקות ל־17 שנות בנייה, כך נטען. מלאי זה לא הצליח להוריד את מחירי הדיור או להאיץ בנייה.

המתנגדים דורשים כי הוועדה תמשיך לפעול רק באופן ממוקד מאוד וסבורים כי ברשויות בהן פועלות ועדות מחוזיות וועדות מקומיות באופן יעיל ומסודר - אין ולא צריכה להיות הרחבת סמכויות לותמ"ל. הצורך בהארכת הוראת השעה מעת לעת היא מנגנון בקרה חשוב, שמאפשר לבחון לא רק את הצורך בהמשך פעילות הוותמ"ל, אלא את הצורך בדיוק ובטיוב פעילותה.

מה המדינה טוענת מנגד?

הגוף הממשלתי שתחתיו פועלת הוותמ"ל הוא מנהל התכנון, שם מדגישים כי ההתנגדות המושמעת מצד השלטון המקומי והאזורי אינה כוללת את כל ראשי הערים, ורבים דווקא מעוניינים כי הוותמ"ל תפעל בתחומי הרשות שבראשה הם עומדים.

על פי נתוני מנהל התכנון: 95.25% מהתוכניות שקודמו ושאושרו בוותמ"ל עד היום היו בתמיכת הרשות המקומית שבתחומיה התוכנית נמצאת, ורק 4.75% היו בניגוד לעמדת הרשות. עוד נטען כי בשנים האחרונות הוותמ"ל אכן מיקדה את פעילותה ומשקיעה את רוב מאמציה בקידום של תוכניות מורכבות, תוכניות התחדשות עירונית, תוכניות במתחמים הסמוכים למערכות תחבורה עתירות נוסעים ותוכניות ביישובי מיעוטים.

באשר לטענות על "נגיסה" בשטחים חקלאיים, מציינים במנהל התכנון כי זוהי גריעה "ממוצעת מידתית".

מדוע אישור החוק נדחה?

נראה כי הסיבה המרכזית לדחייתו היא בעיקר התנגדות ראשי רשויות (חלקם חזקים ומקורבים) ולא מעט שרים. שר המשפטים יריב לוין, העומד בראש הוועדה, החליט שלא להעלות את החוק להצבעה. בעקבות ההחלטה תיתכן פשרה, והתיקון לחוק ישונה.