המשטר החדש בדמשק נוטש את איראן - ומאותת לישראל

הכותבת היא חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי

המתקפה הישראלית באיראן הנחיתה מכה קשה על תוכנית הגרעין ועל היכולות הקונבנציונליות שטיפחה הרפובליקה השיעית במשך שנים, אך יותר מזה - היא גם חשפה ביתר שאת את השלכות הפגיעה בשלוחים האיראניים כתוצאה מהמלחמה בעזה.

ארגוני "ציר ההתנגדות" בזירה הפלסטינית, בלבנון, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו אמנם את ישראל והאשימו אותה ב"חציית הקווים האדומים", אך למעט הבעת סולידריות עם איראן, הם לא מממשים בפועל את הייעוד שלשמו הוקמו - אמצעי הרתעה נגד ישראל וחלק מיכולת התגובה האיראנית במקרה של תקיפה נגד מתקני הגרעין שלה.

חיזבאללה נפגע קשות מבחינה צבאית ומצוי בעמדת חולשה במערכת הפנים לבנונית באופן שמונע ממנו עד כה לקחת חלק פעיל במערכה ולגרור את לבנון למערכה נוספת בשם איראן. המיליציות השיעיות אינן ששות להתערב בשל הלחץ של ממשלת עיראק. החות'ים בתימן נותרו היחידים מהציר השיעי שמשגרים בימים האחרונים טילים וכטב"מים לעבר ישראל.

מעבר לחולשת חיזבאללה, ניכר כי השינוי הדרמטי ביותר באסטרטגיית השלוחים האיראנית נובע מאובדנה של סוריה כמעוז אסטרטגי מרכזי עבור טהרן.

המציאות החדשה בסוריה

ברור היה כי נפילת משטר אסד בדצמבר 2024 תהווה התפתחות שלילית ביותר עבור איראן, שלאחר יותר מעשור של השקעה והתבססות צבאית, נאלצה להסיג את כוחותיה ונכסיה מסוריה. אילולא נפילתו של אסד, קשה לראות תרחיש בו איראן לא הייתה משתמשת במרחב הסורי כדי להסב פגיעה בישראל, בין אם באישורו ובין אם לאו.

במהלך המלחמה בעזה, בשאר אל־אסד נמנע אמנם מלהתערב באופן ישיר ואף הטיל מגבלות מסוימות על הפעלת כוח משטחו, אולם בפועל כן נרשמו אירועי ירי מסוריה. יתרה מכך, לא היה מדובר במלחמה ישירה בין ישראל לאיראן, שכן במקרה כזה ניתן להניח כי אסד היה נדרש לתרום תרומה משמעותית יותר למאמץ המלחמתי לנוכח החשש לשרידותה של בעלת בריתו השיעית.

השינויים הדרמטיים שהתחוללו בחצי השנה האחרונה יצרו מציאות חדשה בסוריה. המשטר החדש בהנהגת הנשיא אחמד א־שרע לא רק נמנע מלבקר או לגנות את המתקפה הישראלית באיראן, כפי שעשו רוב מדינות ערב, אלא אף בחר שלא להתייחס כלל לפעילות הישראלית הענפה בשטחו. מאז תחילת המתקפה, ישראל פועלת בחופשיות במרחב האווירי בסוריה, כאשר מטוסי חיל האוויר טסים בשטחה בדרכם לתקוף באיראן ומערך ההגנה האווירי מיירט כטב"מים וטילים בדרכם לישראל.

 1 חגיגות נפילת משטר אסד בדמשק, דצמבר / צילום: ap, Leo Correa

לאחרונה דווח כי ארה"ב עדכנה את טורקיה במתקפה שעות לפני שהחלה כדי למנוע תקריות אוויריות בין כלי טיס ישראליים וטורקיים בשמי סוריה. אפשר שמדובר בעצימת עין לנוכח המטרה המשותפת להחלשת איראן, או שמא אף בתיאום מוסכם ושקט בין המדינות.

בנוסף, כוחות הביטחון הסורים פעלו באופן אקטיבי נגד פעילות מצד המיליציות השיעיות בעיראק. יום לאחר המתקפה הישראלית, דווח שמיליציות מטעם ארגון "הגיוס העממי" בעיראק ירו רקטות ופתחו באש ממקלעים כבדים לעבר כוחות המשטר הסורי באזור הגבול אל־בוכמאל. ההערכה, שטרם אומתה, הייתה כי מדובר בניסיון של המיליציות לחדור לשטח הסורי ולפעול משם נגד ישראל, ייתכן אף במתווה של פלישה קרקעית לשטח ישראל. בתגובה, כוחות הביטחון הסורים השיבו אש אל מקור הירי ותגברו כוחות שנפרסו לאורך גבול עיראק כדי לסגור את הגבול בפני ניסיונות פרו איראניים להסתנן אל שטח סוריה.

שמחים בנפילת איראן

נכון לעכשיו הסיקור במדיה הרשמית בסוריה הוא ניטרלי, נעדר כאמור נימה ביקורתית כלפי ישראל ועוסק בעיקר בנזקים שנגרמים בסוריה כתוצאה מחלקי טילים וכטב"מים שנופלים בשטחה, וכן בשיבושים בקווי התעופה האזרחית. אולם בניגוד לניטרליות הממסדית, בולטים גילויי השמחה הרמים שנשמעים ברחוב הסורי לנוכח המכות שאיראן חוטפת, לאחר שנים של פעילות עוינת והרסנית במדינתו.

אירועי האלימות בסוריה בחודשים האחרונים, בעיקר מול העדה העלווית, הוכיחו שאיראן לא ויתרה על התיק הסורי אלא ממשיכה לפעול באמצעות גורמים מקומיים כדי לחתור תחת המשטר החדש ולערער את היציבות השברירית במדינה. לכן, יש לסוריה אינטרס מובהק בחולשתה של איראן. למעשה, על אף אירועי המלחמה הסוערים, בסוריה משדרים "עסקים כרגיל" וממשיכים לעסוק בענייני דיומא: הקמת ועידה לקראת בחירות לפרלמנט, ביקורי משלחות מהארגון למניעת הפצת נשק כימי, מהלכים להגברת היצוא והיבוא והשקת פרויקט סיבים אופטיים.

 דיוקנו המושחת של אסד על בניין ממשל בחמה / צילום: ap, omar albam

נראה שבעוד הזירה האזורית והבינלאומית מתמודדת עם השלכות הלחימה בין ישראל לאיראן, סוריה פועלת לבסס לעצמה זהות מדינית חדשה, עצמאית מהשפעה ונוכחות של גורמי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, ומבטאת נכונות גוברת לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. בחודשים שקדמו למלחמה באיראן הלכו והתרבו הדיווחים על כינון ערוצי שיח ישירים בין ישראל לבין סוריה ובכלל נראתה רגיעה מסוימת בפעילות הישראלית במדינה ואימוץ טון מרוכך יותר כלפי המשטר החדש.

ישראל וסוריה, שעד לא מזמן עמדו משני צידי חזית איראנית פעילה, מוצאות עצמן כעת חולקות אינטרס משותף בהחלשת ההשפעה האיראנית ובהגנה על ריבונותן. מציאות זו מחזקת את הצורך בהידוק השיח אסטרטגי בין ירושלים לדמשק באופן שאף עשוי להבשיל למהלך זהיר אך מתמשך לעבר נורמליזציה עתידית.