אחרי העליות החדות בשוקי המניות בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות, אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, חושש מרמות התמחור הגבוהות בארה"ב ומעדיף להגדיל את ההשקעות בישראל על פני חו"ל.
"מכפילי הרווח בשוק האמריקאי הפכו לגבוהים יחסית לממוצע ההיסטורי, כשמדד S&P 500 נסחר במכפיל רווח חזוי לשנה קדימה של כ־22", אומר קרואני אשר הגוף בניהולו, הנמצא בבעלות בנק הפועלים, מנהל יותר מ־18 מיליארד שקל.
● 3.8 מיליארד שקל ביום אחד: המהלך השקט והמניות שהרוויחו ממנו
● עם נפילות של עשרות אחוזים: כך התקרר התחום הלוהט בבורסה
בישראל נרשם זינוק של 50% במדדי הדגל של הבורסה בשנה האחרונה, בהובלת מדדי הביטוח והבנקים שעלו ב־189% ו־83% בהתאמה. בימים הקרובים יפרסמו הבנקים את תוצאותיהם ברבעון השני (את העונה פתח הבנק הבינלאומי שדיווח על רווחי שיא מבחינתו).
לדברי קרואני, "מניות הפיננסים בישראל עלו בתקופה האחרונה בשיעורים חדים והרבה מעבר למדד ת"א 125". מכאן החשש ש"הן עלו קצת גבוה מדי בתקופה של אי־ודאות פיסקלית ופוליטית מתמשכת, עם המלחמה המתמשכת בעזה ורמת הקיטוב הפוליטי־חברתי הגבוהה בישראל.
"ספק אם הרווחיות והיציבות בסקטור הפיננסי מצדיקות את המחירים הנוכחיים, ויש מקום לגישה זהירה יותר כלפי המניות כיום. כדי שהעליות בענף זה יימשכו, הפירמות הפיננסיות יצטרכו להציג דוחות כספיים חזקים בימים הקרובים".

"טראמפ ילווה אותנו"
באשר לשוקי המניות בחו"ל, קרואני מזהיר כי "רמות השיא בשווקים משקפות אופטימיות וציפיות לשיפור ברווחי החברות, אך רמות התמחור בשווקים גבוהות במיוחד ומשאירות מרווח קטן לחדשות רעות. שוק ברמת שיא נוטה להיות תנודתי, כך שאירוע בלתי צפוי או נתון מאקרו־כלכלי חלש במיוחד עלולים לשנות במהירות את מצב הרוח האופטימי ולהוביל לירידות בשווקים".
עוד גורם בעייתי בעיניו הוא "מהלכי נשיא ארה"ב טראמפ, שילוו אותנו במהלך כל הקדנציה שלו. הן ברמה הכלכלית - כשמלבד המכסים הוא מתערב עד לרמת הפירמות ממש, כמו מתן הטבות לחברות שמתיישרות עם האג'נדה שלו והענשת חברות שלא נענות להשקעות בארה"ב, והן ברמה הגאו־פוליטית".
ובכל זאת הוא לא ממהר להמליץ למשקיעים לצאת מהשוק, שכן "הכלכלות בארה"ב ובישראל ממשיכות להציג צמיחה חיובית וזאת על אף הריבית הגבוהה ולמרות האי ודאות מהמצב הגאו־פוליטי. בנוסף, האינפלציה התמתנה בצורה משמעותית ולא צפויה לחזור לעליות באופן חד. פרט לכך, בשנים האחרונות נדמה שמשברים נוטים להיות קצרים יותר משהיו בעבר - הרבה משקיעים למדו 'לקנות בירידות' במקום להיבהל ולמכור, מה שתורם להתאוששות מהירה יותר אחרי נפילות". כדוגמה לכך הוא מזכיר את הירידות החדות בוול סטריט של יותר מ־20%, בעקבות המכסים של טראמפ בין פברואר לאפריל, כאשר למרות זאת התשואה ב־S&P 500 מתחילת השנה קרובה ל־9%.

חצי מהמניות - בארץ
עבור משקיע סולידי, קרואני ממליץ על תיק של 30% מניות ו־70% אג"ח במח"מ 4.5־5 שנים (משך חיים ממוצע). בחלק המנייתי הוא מקצה חצי (15%) למניות בישראל, 10% למניות בארה"ב ועוד 5% למניות אירופיות (דרך מדד יורוסטוקס 50). 30% מהתיק יושקעו באג"ח של ממשלת ישראל, 40% באג"ח קונצרניות בדירוג A ומעלה (כשהדירוג הממוצע הוא AA).
עבור משקיע אגרסיבי הוא ממליץ על תיק של 60% מניות ו־40% אג"ח. בחלק המנייתי הוא מקצה 30% למניות ישראל, 25% למניות בארה"ב ו־5% למניות באירופה. ברכיב האג"חי הוא מציע להקצות 12% מהתיק לאיגרות ממשלת ישראל, 28% לאג"ח קונצרניות בישראל בדירוג מעט מסוכן יותר (אך עדיין 'דירוג השקעה') של BBB.
הסקטורים המועדפים עליו לשנה הקרובה בישראל הם מדד ת"א 90 - עם חיזוק במניות הפיננסים, התקשורת והגז. בחו"ל הוא מציע להתמקד בעיקר בסקטור השבבים (דרך קרן הסל תחת הסימול SOXX), בתוכנה עם דגש על ענן (IGV) והסייבר (CIBR).
עבור משקיעים שמוכנים להסתכל אל העתיד, קרואני מציע לתת דגש על תת הסקטורים: עריכה גנטית (קרן ARKG) ש"מתחילה לספק מענה למחלות תורשתיות. כשהתחום יבשיל השמיים הם הגבול"; רובוטיקה (BOTZ) שזה "רכבים אוטונומיים ורובוטים דמויי־אדם, תחום שעשוי לשנות תהליכי ייצור, לוגיסיטקה ושירותים בשנים הקרובות"; ומחשוב קוונטי (QTUM) "שצפוי לחולל קפיצת דרך בקצב ההתקדמות הטכנולוגית. היכולת לפתור בעיות חישוביות מורכבות במיוחד תאפשר פריצות דרך בתחומי הרפואה, חיזוי מתקדם, בינה מלאכותית, הצפנה ועוד".
באשר לאלו הוא מבהיר שמדובר ב"סקטורים עתידיים שטומנים בחובם טכנולוגיה חדשנית אך טרם הגיעו לבשלות מלאה. לכן הם נחשבים להשקעה עם רמת סיכון גבוהה ולטווח ארוך".
קרואני מעיד על עצמו כמי שבעצמו משתמש בכלי הבינה המלאכותית, ולהערכתו זה רק יילך ויגדל: "ה־AI עשויה להוביל לעידן כלכלי חדש, כשהיא אולי בעלת השפעה גדולה אף יותר ממהפכת האינטרנט. מהפיכת ה־AI שונה מכל מהפיכות העבר בכך שבסופו של דבר היא תייצר כלי שלא רק יעזור בקבלת החלטות, כולל בהשקעות, אלא שיוכל לקבל החלטות במקומנו באופן עצמאי.
"כבר כיום טכנולוגיות AI מתחילות לשנות את אופן העבודה היומיומי, ואני יכול להעיד שהן כבר משפיעות על צורת העבודה שלי, וככל שהטכנולוגיה מתפתחת ההשפעה שלה רק תתרחב".
"לא להספיד את השקל"
אחרי שהשקל צלל מול הדולר לשער של 4.08 באוקטובר 2023, תחילת מלחמת חרבות ברזל, שינה המטבע המקומי כיוון ומאז הוא נמצא במגמה של התחזקות, וכיום נסחר ברמה של 3.41 שקלים לדולר.
קרואני מעריך שהמגמה תימשך: "יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל עומדות על כ־227 מיליארד דולר, כ־45% מהתמ"ג.
"העודף בחשבון השוטף של ישראל ב־12 החודשים שהסתיימו בסוף הרבעון הראשון, הסתכם ב־18.5 מיליארד דולר. אלה נתונים חזקים שתומכים בהמשך מגמת התחזקות השקל בטווח הארוך, ולכן לא הייתי מהמר נגד המטבע הישראלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.