מה הקשר בין משרד השיכון להופעה של יידל ורדיגר?

ביישוב החרדי רכסים ליד חיפה אפשר היה לזהות השבוע את המדרון החלקלק שבשימוש לא מוסדר בקופה הציבורית. מודעות שפורסמו ברחבי היישוב וברשתות החברתיות הודיעו כי המועצה המקומית, "בשיתוף משרד הבינוי והשיכון", מזמינה את הציבור הרחב לחגיגות שמחת בית השואבה המרכזית בשילוב עם חנוכת בית לשכונה החדשה "גבעת הפרסה", אירוע שיכלול בין השאר הופעות של זמרים חרדים פופולריים.

● היקף הנזק הוכפל: בית הזיקוק באשדוד יפריש כ-87 מיליון דולר בשל התקלה
● היום שאחרי: המיליארדרים יסתערו, הטבות המס בעזה יחגגו. ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה?

אבל מה למשרד הבינוי והשיכון - מי שאמור לדאוג לנו לקורת גג במחיר שפוי, ולמימון הופעה של "שלומי גרטנר, יידל ורדיגר ומקהלת נשמה"? מאחורי השלטים הצבעוניים שמזמינים לשמוח, הסתתר אחד הכלים הכלכליים הגדולים של המדינה לפתרון משבר הדיור - הסכמי הגג. עוד בשנת 2022 נחתם הסכם כזה בין המשרד למועצת רכסים, כמו עשרות הסכמים אחרים שנחתמו במרוצת השנים עם הרשויות המקומיות.

תזכורת: כשהסכמי הגג יצאו לדרך, בדיוק השבוע לפני 12 שנה (9 באוקטובר 2013, החלטת ממשלה 768), ההיגיון היה מבריק בפשטותו. במקום לבנות שכונות ענק של מאות ואלפי דירות ולחכות שאגרות והיטלים משיווק המגרשים ומהבנייה יממנו הקמת מדרכות, בתי ספר וגנים, המדינה תעביר את המימון מוקדם יותר, והתשתיות יקומו לפני הדירות.

בתמורה, סוף סוף יהיה לפרנסי היישובים הללו תמריץ לקדם בנייה, מבלי לחשוש שהתושבים החדשים בעיקר ילינו על כך שהם עברו לאתר בנייה ללא מוסדות ציבור וכדומה. רק לפני כחודש הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו למעלה אדומים, לחגוג עוד טקס הסכם גג. "היום קורה משהו גדול מאוד פה", אמר נתניהו, "הדבר הזה עומד לממש הכפלה של העיר מעלה אדומים. יהיו פה 70 אלף איש בתוך חמש שנים".

 ההזמנה לחגיגות ברכסים. ''בשיתוף משרד הבינוי והשיכון'' / צילום: צילום מסך מהרשתות

היעד: 5,000 דירות

חזרה לרכסים. לפי הסכם שנחתם בין משרד השיכון ליישוב בשנת 2022, ימומנו תשתיות שייתמכו בהקמת 5,000 דירות (המינימום שנקבע בשעתו כדי להשתתף במודל). מדובר ביותר מהכפלה של היישוב הוותיק, הכולל היום כ־15 אלף תושבים, במסגרת תוכנית להפוך את רכסים לעיר של 50 אלף תושבים ועל הדרך לסייע לפתרון מצוקת הדיור גם במגזר החרדי. האומדן התקציבי מקופת המדינה בהסכם ההוא עמד על יותר מחצי מיליארד שקל.

בפועל, שלוש שנים אחרי, המדינה שיווקה ברכסים קרקעות להקמת 854 דירות בלבד. במקביל, היא כבר העבירה לרשות המקומית יותר מ־100 מיליון שקל לפיתוח התשתיות. רק שעל הדרך, כאמור, כי ממילא יש כבר מיליונים ש"צבועים" לטובת רכסים, אפשר לתת חסות לחגיגת סוכות ביישוב. למה לא לתת פרס פוליטי לאנשי ציבור?

גני חיות ופארקי מים

האבסורד הוא, שגם בממשלה עצמה ואפילו במשרד השיכון עצמו יש מי שניסה לזעוק מול אותו מדרון חלקלק, שלא נולד בחול המועד הנוכחי וסימניו הראשונים הופיעו מזמן. רק ביוני האחרון שלחה עו"ד אפרת פרוקצ'יה, היועצת המשפטית של המשרד, חוות דעת ארוכה למשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון ועו"ד כרמית יוליס, בדרישה "לקבוע כללים וקריטריונים אחידים סביב הסכמי הגג".

בין השאר, היא כתבה שם, "חלק לא קטן מהסכום מועבר לטובת תשתיות שכלל אינן הכרחיות, שהן תוצאה של משא ומתן מול ראשי העיר, ללא כל קריטריונים שמסדירים אותם". פרוקצ'יה טרחה לפרט: "במסגרת הסכמי הגג שנחתמו בעבר, תוקצבו מיליארדי שקלים לטובת פיתוח של מידבריום (גן חיות), טיילת חוף ים, פארק מים, הקמת מערכת מים מטוהרים להשקיית גינות ברחבי העיר, טיילת מרחפת מעל שמורת טבע, ניקוי אגם מונפורט, שבילי אופניים סובבי עיר ועוד".

מדובר אמנם בתשתיות ובמבני קבע (גם אם מדובר בפארק מים) ולא באירועים חד פעמיים, אבל קל לראות איך מחליקים משם גם למימון חגיגות שמחת בית שואבה בחול המועד סוכות.

כך, כנראה בלי יותר מדי כוונה, נוצרה בישראל עוד קופה ציבורית לא קטנה שאיש לא יודע באמת לאן היא מתגלגלת. ותמיד יהיה מי שיסביר שאין דבר שמזרז בנייה יותר מבמת הופעות.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד מאשר תקציבי מיתוג והסברה לרשויות מקומיות במסגרת הסכמי הגג, בהתאם לנוהל המאושר במשרד במטרה לסייע לרשות המקומית בביצוע הסכם הגג".
במשרד הדגישו כי "הפרסום והמיתוג נעשים בהתאמה לצרכים המקומיים ובהתאם לעקרונות הנוהל".

המשנה ליועמ"שית עו"ד כרמית יוליס גילתה ברגע האחרון, אולי בעקבות פנייתנו, על האירוע ברכסים. "האירוע שבנידון מעלה שאלות כבדות משקל" היא כתבה שעות לפני החגיגות למנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן. לדבריה, גם אם מדובר במימון לצורך "מיתוג" השכונה החדשה, "היה צורך לבחון אותו מבעוד מועד יחד עם הלשכה המשפטית של המשרד, דבר שלא נעשה".

כוכבי השבוע

מצוין: תעשיית המזון הישראלית חיה ובועטת

ביום שני, ערב יום הזיכרון הטרי לטבח ה־7 באוקטובר, נמכר מפעל תפוגן, שיושב באזור התעשייה שער הנגב בעוטף עזה (והיה סגור במשך ימים ארוכים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל).

איש העסקים ריצ'י האנטר מרעננה, שלא מוכר כנראה למרבית הישראלים, ישלם כחצי מיליארד שקל תמורת מפעל המזון, המייצר צ'יפס מתפוחי אדמה שגדלים ממש על הגבול עם עזה. היש תקומה משכנעת מזו?

וכשמדובר במקביל גם בערב סוכות, החג הכי חקלאי בלוח השנה היהודי שלנו, מדובר בבשורה חגיגית עוד יותר. אחרי שתנובה עברה לידיים סיניות, ואסם כבר מזמן נמצאת בבעלות השוויצרים, לא רבים האמינו בעתיד תעשיית החקלאות והמזון המקומית. לכל היותר ניתן להקים פה מפעלי שבבים. והנה מוכיח לנו האנטר, שכבר קנה בעבר את השליטה במחלבות גד, בגלידות פלדמן ובמעדני יחיעם, שלתעשייה הישראלית יש עוד מה לתת פה.

בלתי מספיק: הרגולטור ייתן להפניקס לשמור על השמנת?

כל מי שקנה ביטוח בשנים האחרונות נחשף בוודאי לאתר השוואות המחירים הפופולרי Woby. היכולת לבצע מכרז אינטרנטי בין אינספור חברות, תוך שניות ספורות, לפני רכישת כל סוג של ביטוח, הרגיש כמו תחרות אמיתית על ליבו וכיסו של הצרכן. בשורה חשובה למי שבעיקר חווים עליות מחירים ונטל כלכלי לא קל.

ולכן, העסקה שנחשפה השבוע בגלובס, במסגרתה חברת הביטוח הגדולה בישראל הפניקס מתכוונת לקנות את Woby תמורת 150 מיליון שקל, הרגישה כמו מהלומה בראש ובראשונה למיליוני הצרכנים המשתמשים באתר. אין יותר "החתול ששומר על השמנת" מזה. כמה שלא יוכיחו לנו - ועוד קודם לכן לרגולטור, שאמור לאשר את העסקה לפני שהיא תיחתם סופית, שיישארו חומות גבוהות בין הצדדים ושכולם ימשיכו להיות אובייקטיביים, יהיה קשה בהרבה לסמוך על אתר שמציג נתונים גם של אמא הפניקס.