כוננות ספיגה בניו יורק: האם ממדאני יכול להפר את חוזי העירייה עם חברות ישראליות?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, לאחר שהתבטא לא אחת בעד חרם נגד מוסדות וחברות ישראליות, מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים רבים. עיקר החשש נוגע לכך שממדאני יפעל לסיום ההתקשרות עם חברות ישראליות ביחידות העירייה, וביחידות הסמך שלה, כמו במשטרה העירונית ובמכבי האש.

● בטכניון מגיבים לאיום של ממדאני: "מצפים להמשיך לעבוד יחד"
● אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות

על בסיס הכרזותיו מהעבר, ראש העיר החדש יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לצה"ל או לזרועות הביטחון - חברות בתחום מצלמות האבטחה, תוכנות לניהול ערים חכמות וסייבר. אך בנוסף, הוא גם עשוי גם להרחיב את הטווח לכל חברה ישראלית בזכות העובדה שמייסדיה שירתו בצבא, או שהיא משרתת מוסדות רשמיים בישראל.

ממדאני ביקש בשלב מסוים להחרים את פעילות הטכניון באי רוזוולט, שכעת נמצאת תחת אחריותו, למרות שמדובר במוסד אקדמי אזרחי לכל דבר. חברות ישראליות פעילות מול גופים מוניציפליים גם בתחומים אזרחיים - ניהול אמצעי תחבורה, סריקת תשתיות עירוניות ובקרה פיננסית.

וזה לא רק חברות ישראליות: גם חברות אמריקאיות שהוקמו על ידי ישראלים בארה"ב או אף חברות שביצעו רכישות של חברות ישראליות יכולות למצוא את עצמן בעין הסערה. אחת מספקיות כלי הנשק ומערכות הביטחון למשטרת ניו יורק, אקסון האמריקאית, רכשה בליל שלישי את קרביין הישראלית, חברה שמפתחת מערכות לניהול מוקדי שיחות משטרתיים ב- 625 מיליון דולר. כיצד יגיב ממדאני לרכישה שהושלמה ערב בחירתו לתפקיד?

גם ויה - חברה אמריקאית שנותנת שירות לאוטובוסים הצהובים של עיריית ניו יורק להסעות בית ספר - והונפקה בקיץ האחרון, מחזיקה מרכז פיתוח גדול בתל אביב ובצוות ניהולי ישראלי. מה חשוב יותר לממדאני - האם הוא יוכל להשתמש במערכות של ויה כדי להוזיל את שירותי התחבורה הציבורית בניו יורק כפי שהבטיח בבחירות, או שיחליט לפגוע בה רק מפני שמייסדיה שירתו בצה"ל?

"הגישה של ממדאני תרחיק בכירים"

ההתבטאויות של ממדאני נגד ישראל נוגעות גם לנושאים כלכליים: הוא קרא לתמוך בקמפיין ארגוני ה-BDS להחרמת חברות ישראליות, ציין כי את "שרוכי המגפיים של שוטרי ניו יורק שורך צה"ל" - כשהוא מתייחס לטכנולוגיה הישראלית המסופקת לכאורה למשטרה, ואמר כאמור כי יפעל להפסקת שיתוף הפעולה של אוניברסיטת קורנל עם הטכניון באי רוזוולט.

הוא לא הסתפק רק בדיבורים: כאשר מונה לחבר באספה המדינתית בניו יורק ב-2021 ממדאני פעל לקידום חקיקה נגד ישראל: הוא יזם חוק שישלול את מעמד הפטור ממס של ארגונים פילנתרופיים הפועלים גם ביהודה ושומרון, קידם חוק תחת הכותרת "לא על חשבוננו", אמר כי יתמוך במדיניות שלא לרכוש מחדש אג"ח של מדינת ישראל, ועודד את חברי הוועדות הכלכליות של מדינת ניו יורק לוודא שאין קרן שמשקיעה בישראל. "אסור שתהיה לנו קרן שמושקעת תוך כדי הפרה של החוק הבינלאומי", צוטט לאחרונה בניו יורק טיימס.

השפעתו עשויה לחרוג הרבה מעבר להפסקה של חוזים עם חברות ישראליות או בחינה מחדש שלהן: הוא עלול למנות לדירקטוריון החברות העירוניות מועמדים בעלי דעות שלילות על ישראל, להקל על הפגנות אנטי-ישראליות גם במוקדים עסקיים, ובאופן כללי לשדר אווירה נגד חברות ישראליות גם מבלי לנקוט בפעילויות ממוקדות. ממדאני יוכל לפקח על האופן שבו העירייה משקיעה את כספי הפנסיה של עובדיה, קרן ענק שמוערכת בכ-300 מיליארד דולר.

עורך דין ישראלי שמכיר את עבודתן של חברות ביטחוניות בארה"ב מסביר בעילום שם כי "יהיה לממדאני קשה מאוד לבטל כך סתם חוזה קיים, שנושא סנקציות כלכליות כבדות על הפרתן. עם זאת, הוא יוכל להסתפק בהקשחת הקריטריונים לזכייה במכרזים עתידיים או בחידוש מכרזים קיימים, ולשלול את יכולת התמודדות ממי שלכאורה 'מעורב בפעילות מלחמתית' או 'גופים שעובדים עם מערכות הנמצאות תחת חקירת בית הדין הבינלאומי'".

בארה"ב קיים חוק נגד ה-BDS, ולכן ממדאני לא יוכל לקבע בחוק העירוני חרם גורף כלפי חברות ישראליות. "את ההשפעה העיקרית נגד חברות ישראליות לא נראה, ככל הנראה, בחקיקה או בתקנות מפורשות אלא באווירה", אומר אותו עורך דין. "גם מבלי להורות על יחידות העירייה שלא לעבוד עם חברות ישראליות, הגישה של ממדאני תרחיק מראש את אותם בכירים מלהתקשר עם חברות שכאלה. אותו הדבר גם כלפי הטכניון באי רוזוולט: ממדאני אולי לא ינקוט במהלכים מעשיים נגד הקמפוס בשלב הראשון, אבל האיומים שלו עשויים לפגוע ביכולת המוסד האקדמי למשוך חוקרים ומרצים שאולי לא ירצו לקחת את הסיכון".

משקיע ישראלי בולט בזירה הניו יורקית מפגין גם הוא פסימיות באשר לאווירה הכללית בקרב יזמים ישראלים, ומציין שגם אם ממדאני לא ינקוט במהלכים מעשיים נגד ישראלים או חברות ישראליות הרי ש"התפשטותו של הסנטימנט השלילי כלפי חברות ישראליות יביא יזמים ועובדים לחפש יעדים אחרים מחוץ לניו יורק - העיירה טנפליי הסמוכה אליה, או למיאמי ואוסטין. סיום המלחמה בישראל יביא רבים לחזור גם אליה. באשר לסיום ההתקשרות עם חברות אמריקאיות שמתקשרות עם חברות ישראליות - הרי שמדובר בחברות בעלות לובי משמעותי ואני לא חושב שממדאני ירצה להשקיע בכך, לפחות לא בשנה הראשונה לתפקיד שלו".

"חלון ראווה של ההייטק הישראלי"

חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית זכה בעשור שעבר במכרז של העיר ניו יורק לבניית מרכז סייבר אזרחי עבור בנקים, חברות ביטוח וארגונים פיננסיים. בבניין שוכנות 35 חברות ישראליות שלרבות מהן הסכמים עם החברה הכלכלית העירונית (EDC).

מרגלית לא רואה את ממדאני מבטל באחת את ההסכמים עם החברות שלו: "הוא לא יוכל לעצור אותם, זו תהיה התעסקות מוגזמת מבחינתו - אבל הוא בהחלט יכול לשנות את רוח פני הדברים. אני חושב שמדובר בסנטימנט אנטי ישראלי, אבל לא כזה שמתורגם בהכרח לסנטימנט נגד ההייטק הישראלי. אנחנו כבר מורגלים בשינויים במדיניות של ראשי ערים, וזו לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים במדיניות של 'אנטי עסקים'. עם הזמן למדנות לטפח קשרים עם המגזר העסקי כאן - הבנקים, חברות הביטוח, וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ה-EDC - וזה עזר לנו מאוד, גם ברמת המדינה".

האם מרגלית מזהה עזיבה של יזמים ישראלים לאוסטין או מאימי? "הנזק הכי גדול שיכול לקרות כאן, יותר מראש עיר כזה או אחר, הוא ישראלי שמתייאש ועובר דרומה. הייאוש מדבק, והוא מזיק כי ניו יורק חשובה: היא הבירה הכלכלית של מזרח ארה"ב, היא חלון הראווה העסקי של ישראל בחו"ל - יותר מכל עיר או מדינה אחרת. לכאן קל למנכ"לים ובכירים מכל החברות החשובות להגיע ולבקר, ויש כאן 450 חברות סטארט-אפ ישראליות ו-65 חדי-קרן. אני חושב שהאתגר של הישראלים גדול יותר באירופה מאשר בניו יורק, שאותה אנחנו חייבים לשמר כחלון ראווה של הייטק ישראלי. היא החלון לדיפלומטיה חיובית כלפי ישראל - סעודים או אמירתיים שלא יכולים להגיע לתל אביב, מגיעים לפגוש אותנו פה".