הביקור של סמנכ"ל אנבידיה העולמית שהוביל לפרויקט שאפתני יחד עם שיבא

ענקית השבבים אנבידיה מעמיקה את שיתופי הפעולה שלה בתחום הבריאות. רק לאחרונה דיווחנו על הפרויקט הגרנדיוזי שלה עם אלי לילי לפיתוח מחשב־על לתחום התרופות, ועכשיו היא חותמת על הסכם נוסף בישראל. בית החולים שיבא, אנבידיה ובית החולים האמריקאי מאונט סיני הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, בפרויקט מדעי שאפתני: פענוח ההשפעה של גנים לא מקודדים - כ־98% מהגנום - על בריאות האדם.

● אנבידיה הצטרפה לגיוס הענק בסטארט-אפ החדש של אמנון שעשוע
● אלו הן המסקנות של משרד הבריאות בעניין התקלות בבדיקה של חברת רוש
● הנהלת הכללית מתייצבת: אלו הבכירים שקיבלו תפקידים חדשים

שיבא יתרום את המידע הקליני והפרויקט יתבצע בבית החולים. אנבידיה תתרום את כוח החישוב, התשתיות, האלגוריתמים וצוותי ה־AI, ומאונט סיני יתרום מידע גנטי מ־11,000 גנומים שפוענחו בבית החולים, במסגרת פרויקט "מיליון הגנומים" שהוא מוביל. כמו כן הוא יתרום את המידע הקליני המקושר לאותם גנומים. כל אחד משלושת הגופים יקצה לפרויקט כ־5־7 אנשים שיעבדו עליו במשרה מלאה, אך יוכלו למשוך משאבים מכלל הארגון על פי הצורך.

המבחן להצלחה - בעוד שנתיים

"זה פרויקט בחזית המדע, אפילו לא רק הבריאות", אומר לגלובס פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל שיבא. "אנחנו רוצים לייצר מודל שפה חדש לגמרי לגנום האנושי. יש לנו המון מידע, וכעת עלינו ללמד את הבינה לקרוא את זה".

איך נוצר שיתוף הפעולה, וכיצד בחרתם בתחום הזה?
קרייס: "אנבידיה זיהו את מרכז ה־AI שהקמנו לפני כשנה וחצי, שתוכניות כאלה היו בדיוק התכלית שלו. סמנכ"ל הטכנולוגיה הגלובלי של החברה הגיע לכאן כדי לבחון שיתופי פעולה. פרופ' גידי רכבי וד"ר דן דומיניסיני מבית החולים כבר החלו לחלום בכיוון הזה, והם הציעו לו ללכת על פרויקט גרנדיוזי.

"הפענוח של השפעת הגנים הלא מקודדים על הבריאות יאפשר לנו להיות בחזית של אבחון הרבה יותר מדויק, פיתוח תרופות ורפואה מותאמת אישית. המודל עצמו יהיה נחלת הכלל, אך לנו תהיה גישה ראשונית וייחודית אליו, וכל הקניין הרוחני שייווצר מכך יהיה בידי שיבא ומאונט סיני, והוא יכול להוות בסיס דרמטי לצמיחה כלכלית שלנו. אנחנו נגדיר את הפרויקט כהצלחה אם נוכל ללמוד משהו חדש על מסלולי מחלות בתוך, נניח, כשנתיים. אבל גם עצם העובדה שאנבידיה כאן זו הצלחה".

"מיליארדי שקלים כדי להדביק את הפער"

אם הקניין הרוחני נשאר אצל שני בתי החולים השותפים לפרויקט, מהו בעצם הרווח של אנבידיה?
"להם יש רווח מלקדם את הבינה המלאכותית ככלי לשנות את העולם בכל תחומי החיים".

אנבידיה תשתמש במודל השפה הזה גם כחלק מן המוצרים שהיא משווקת ללקוחות אחרים בתחום הבריאות. קרייס מגדיר את הבינה המלאכותית כ"מהפכה הגדולה ביותר שהייתה בתחום הרפואה מאז ימי היפוקרטס".

לדבריו, "היא צפויה לשנות לחלוטין את קבלת ההחלטות בכל תחומי הרפואה. כבר היום היא משפרת פענוח בדיקות דימות, מדייקת אבנחות פתולוגיות, מקצרת זמנים בכל מיני תהליכים בבית החולים, עוזרת לרופאים בבחירת טיפול - אבל זה עוד כלום לעומת האופן שבו זה יבוצע בעתיד. זו מהפכה שזקוקה למשאבים - מידע ויכולות חישוב. לכן רק גופים חזקים וארגונים חזקים יוכלו להשתתף בה, שלא לדבר על להוביל אותה".

איפה ישראל כמדינה עומדת בדרך למהפכה הזו?
"ישראל נשענת על משאבי מידע טובים ועל כישרונות טובים בתחום הדיגיטל, אבל אולי בגלל השנתיים האחרונות, ואולי לא רק בגללן, קצת איחרנו ולא בנינו את התשתיות המספיקות בארץ לאפשר את המהפכה שאנחנו רוצים שתקרה בתחום ה־AI, לא רק ברפואה, אבל גם".

בתשתיות הכוונה היא ממש לכוח חישוב? צ'יפים?
"גם תשתיות פיזיות, מיחשוביות, אנרגיה, וגם מערכות אנושיות תומכות, סטנדרטיזציה, חקיקה. מהפכה כזו דורשת תוכנית רב־שנתית אסטרטגית, כמו שבונים בתי חולים וכבישים ותשתיות ביטחוניות וצבאיות. אנחנו מעריכים שלהביא את ישראל למקום הנכון מהבחינה הזו, זהו תהליך שידרוש השקעה של מיליארדי שקלים".

לפי ועדת נגל, שבחנה את מוכנות ישראל לאתגרי ה־AI ופרסמה את ממצאיה באוגוסט האחרון, דרושה השקעה של 25 מיליארד שקל לאורך חמש שנים כדי שיהיה לישראל סיכוי כלשהו להדביק את הפער. רוב הסכום אמור להיות מיועד לשבבים ולתשתיות מחשוב.

"שמח לכתוב צ'קים למדינה על אקזיטים"

האם יש מהלכים שהממשלה עושה כדי להדביק את הפער?
קרייס: "אני לא מכיר דבר כזה. אבל אנחנו גם לא מחכים לזה".

קרייס אומר כי ההסכם הנוכחי מראה שאת מה שהממשלה לא עושה כרגע, גופים בתוך ישראל יכולים להתחיל לקדם בעצמם. "אין לנו ברירה אלא להיות בקצה היכולת של השכל והמדע, עם התשתיות שכבר יש לנו. כי למרות המשברים, אולי בזכותם, הרוח היזמית עדיין מאפשרת לנו ליצור הובלה.

"ההשקעה בבריאות בישראל לא צמחה בשנים האחרונות, ולכן ירדה במונחי השקעה לנפש מ־7.5% ל־7%, לעומת ממוצע של 10% ב־OECD. מערכת הבריאות בישראל לא תצמח אם היא תתבסס רק על מה שהממשלה מקצה לה. היא חייבת לייצר מתוך עצמה מקורות צמיחה".

זה אפשרי לכלל למערכת הבריאות? אני מקווה שאמירה כזו לא תשכנע אף אחד שהשקעה בבריאות של 7% מהתל"ג זה בסדר.
"אין שום מניעה לכל הגורמים במערכת הבריאות לאמץ חדשנות וליצור שיתופי פעולה, באופן שגם ייצר הכנסה וגם יחסוך במשאבים. אני שמח לרשום למדינה צ'קים מהאקזיטים שאנחנו עושים. מערכת הבריאות כרגע מסתדרת עם ההשקעה הקיימת, אבל בסופו של דבר כן יש לנו עומסים לא סבירים, תורים ארוכים ופער ענק בין הרפואה במרכז ובפריפריה. ברור שמה שמושקע כרגע לא מספיק".