הקרמבו הוא המצאה כחול־לבן? תחשבו שוב

איך יודעים שהסתיו הגיע? יש כמה סימנים בולטים: הגשם מצליח להפתיע ולשבש את התחבורה, הכותרות מתמלאות בדיוני התקציב, ומעל הכול - הקרמבו ממלא את המדפים. לאור המקום הנכבד שממתק הקקאו־קצפת־ביסקוויט תופס בתרבות הישראלית, רבים מאמינים שמדובר בהמצאה "כחול־לבן". אלא שזהו מיתוס, ומאחורי הממתק החורפי יש סיפור גלובלי, עתיק ולא תקין פוליטית.

● ברק לא מכה באותו מקום פעמיים? חוקי הפיזיקה קובעים אחרת
● רגע לפני שהגשם מגיע: גלידת שטראוס מייקרת את אחד מסמלי החורף הישראלי

שורשי הקרמבו נעוצים בצפון־מרכז אירופה של המאה ה־19. יש מספר מדינות וערים שטוענות כי בתחומן המציאו את המאכל, וייתכן שהוא פותח בכמה מקומות במקביל על־ידי קונדיטורים שהצליחו לשלב חלבוני ביצים בצורת קצף אוורירי, בסיס של עוגייה דקה וציפוי שוקולד.

לאור צורתו וצבעו, בתקופת שיא המאבק הקולוניאליסטי בין מעצמות אירופה על כיבוש אפריקה, המאכל קיבל בארצות דוברות הגרמנית את השם "Negerkuss", "נשיקת הכושי", וכך גם בשפות דוגמת הולנדית ודנית.

השמות הגזעניים ליוו את הממתק במשך דורות, ולא היו נחלתה של אירופה בלבד. כשהממתק וגרסאותיו הגיעו למזרח התיכון, הוא קיבל את השם הערבי "ראס אל־עבד" - "ראש העבד". כל גרסה מתקתקה לוותה בעבר בצל כבד של ייצוגים גזעניים שאיש לא היה מאשר כיום, ואם תרצו קרמבו בגרמניה היום, תוכלו למצוא זאת בשם חביב יותר - "נשיקת שוקו".

את דרכו ארצה עשה הממתק עם העליות המאוחרות מאירופה, כנראה בשנות ה־30 וה־40, ורק בשנות ה־60 קיבל את שמו ונראותו המוכרים לנו כיום, כאשר חברת "ארטיק" (שלימים הפכה לשם הגנרי לשלגונים) השיקה את המוצר "קרם־בו", בתיאור מילולי של מאפייני הקינוח.

השם התקבע במהרה בציבוריות הישראלית כ"קרמבו", אך עם השנים הושקו מספר מוצרים מתחרים בקטגוריה, וכדאי לציין כי הכתיב המדויק "קרמבו" נרשם עם השנים כסימן מסחרי רשמי של שטראוס.

מאז ועד היום הקרמבו הפך לסנסציה ישראלית בטעמים שונים ומגוונים, וישראל הפכה לשיאנית העולמית בצריכת קרמבואים לנפש - מעל ל־50 מיליון בשנה!

אבל אם הקרמבו אינו ישראלי במקור, כיצד קיבל מקום משמעותי בתרבות ובדיאטת המדינה? ולמה הוא נמכר רק מנובמבר ועד פסח? ראשית, המחיר. בימי המדינה הצעירה, הקרמבו הפך לקינוח משפחתי אהוב, כיוון שבזכות מרכיביו הפשוטים היה זול ביחס לשוקולדים אחרים או לגלידות של ממש.

שנית, קיימים מספר הסברים לעונתיות המאכל, אך טענה נפוצה היא שאומנם הקיץ הישראלי אינו מיטיב עם אף סוג של שוקולד, אבל החורף מאפשר לקרמבו חיי מדף ארוכים ללא קירור. במדינה בה לפני כמה עשורים לא לכל משפחה היה מקרר בבית, זה הספיק כדי להפוך את הקרמבו לממתק חורפי מועדף.

הקרמבו מזמן אינו רק מאכל אלא תופעה תרבותית של ממש. מכינוי לדמויות קולנועיות ועד להשראה לתנועה החברתית לשילוב ילדים ונוער בעלי צרכים מיוחדים "כנפיים של קרמבו", שנקראה כך על שם תהליך העטיפה הידני, המסור והעדין שהיה נהוג בעבר לכל קרמבו וקרמבו על־מנת לשמור על הציפוי שלם.