חנן שטיינהרט: "שוק האג"ח האמריקאי הוא סכנת נפשות, הבינה המלאכותית לא תציל אותנו בזמן"

בהרצאתו בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס, הציג חנן שטיינהרט, מנהל שותף בקרן גידור וכותב טור בגלובס, תמונה חריפה של מצב הכלכלה האמריקאית. לדבריו, "הפיל שבחדר כבר הרבה זמן בחדר, אז כולם התרגלו אליו, זה בעצם החוב של ממשלת ארה"ב והחוב של המשק האמריקאי בכלל". שטיינהרט הסביר כי החוב הכולל צמח בקצב מהיר, ואף הדגיש: "החוב גדל בשני טריליון דולר בחודשים האחרונים בלבד, והריבית על החוב 'אוכלת' מהכנסות במיסים״. לפי דבריו, הריבית על החוב האמריקאי גבוהה משמעותית מקצב הצמיחה הכלכלית: "הריבית על כל החוב האמריקאי היא פי שלוש וחצי מהגידול בתל"ג בשנה״. על פי התיאור שלו, מצב שבו שירות החוב ממומן באמצעות חוב נוסף דומה לדינמיקה של "סחרחורת מוות - עסק שלא יכול לשלם את הריבית אלא מגידול מתמיד בחוב״.

● ועידת ישראל לעסקים 2025 | אייל בן סימון: "הפניקס היא מחוללת התחרות המרכזית בעולם הפיננסי"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית איבדה את הצעירים הסוחרים בשוק ההון. הגיע הזמן ליזום ולהחזיר אותם אלינו"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל הבורסה: "לא מגרדים את פוטנציאל ההשקעות של זרים"

שטיינהרט חזר בפני הקהל לנקודות שהעלה בעבר בכתבות אותן פרסם בגלובס. לאחר "משבר הקריפטו" של 2018, כפי שכינה אותו, הוא המליץ לקוראים להחזיק קריפטו כחלק מהתיק. "כתבנו והמלצנו להיכנס לקריפטו בכל תיק. "ב־2019", כך טען, "הוא הזהיר כי הזהב יהפוך לטרייד מרכזי של העשור. וב־2021 כתב כי איגרות החוב של ממשלת ארה״ב הן, "נכס מסוכן מאוד", והמליץ להימנע מהן. בביקורתו על מדיניות הרזרבות של בנק ישראל, שטיינהרט סיפר: "לבנק ישראל היה ברזרבות 32 טון זהב, והוא מכר אותם ב־42 דולר לאונקיה״. לדבריו, אילו הבנק היה שומר על היחס ההיסטורי בין זהב לרזרבות במקום לרכוש אג"ח אמריקאיות, "הוא היה יכול לממן מהרזרבות שלו לא רק מלחמה אחת, אלא מלחמת עד״.

שוק האג"ח הוא מערכת ההפעלה של הכלכלה העולמית

שטיינהרט הציג שלושה כיוונים אפשריים להתמודדות עם המשבר: חדלות פירעון ממשלתית, קיצוצים עמוקים או פיחות משמעותי במטבע. "האופציה הראשונה, חדלות פרעון, לא סבירה כי אתה גם מדפיס את הכסף וגם צוואר הבקבוק״. לדבריו, גם הקיצוצים אינם מספקים פתרון: "ראינו - מרוב קיצוצים, הגירעון היה שני טריליון דולר וכבר בשנה הבאה צפוי להיות שלושה טריליון דולר״. לכן, לפי דבריו, האפשרות היחידה שנותרה היא הורדת ערך החוב במונחים ריאליים באמצעות אינפלציה: "אם ארצות הברית תייצר אינפלציה במשך שלוש שנים, יחס החוב ישתפר דרמטית״. הוא התייחס גם לאפשרות של שינוי במדיניות הכלכלית במקרה של קדנציה נוספת של דונלד טראמפ.

לדבריו, "האופציה הראשונה, אופציית טראמפ: פשוט להתעלם מההתקררות ולהגדיל את כמות הכסף״. שטיינהרט תיאר תרחיש שבו הפדרל ריזרב ישלוט בעקומת התשואות לטווח הארוך באמצעות רכישת אג"ח, או יבחר במהלך של "ריוולואציה של יתרות הזהב." לדבריו, הצעות במסגרת קדנציית טראמפ כמו צ'קים של 2,000 דולר או משכנתאות ל־50 שנה נועדו להגדיל את אספקת הכסף. הוא הוסיף כי תגובת הפדרל ריזרב אינה מובנת מאליה: "ג'רום פאוול אמר לטראמפ, אם תהיה אינפלציה נמוכה, זה כבר ישמור על הנושא של הריבית".

שטיינהרט הזהיר כי פגיעה בשוק האג"ח האמריקאי תשליך לא רק על וול סטריט, אלא על הכלכלה העולמית כולה. "שוק אגרות החוב האמריקאי הוא לא רק שוק של חייבים וזכאים, הוא מערכת ההפעלה של הכלכלה העולמית." לדבריו, "חצי מההון של הבנקים העולמיים מושקע באגרות חוב אמריקאיות," ושוק הריפו העולמי, המבוסס עליהן, "מגלגל ארבעה טריליון דולר ביום." אם השוק ייסדק, הוא מזהיר, "נגיע למצב שכל הכלכלה העולמית תשתבש לרמה של נזילות של כסף בכספומטים".

"בארה"ב יש כרגע את נתוני התעסוקה הכי גרועים שהיו אי פעם"

בהקשר של שוק העבודה וההשפעות הטכנולוגיות, שטיינהרט טען כי נתוני התעסוקה בארה״ב מצביעים על לחץ עמוק, עם ״נתוני התעסוקה הכי גרועים שהיו אי פעם״. לפי שטיינהרט, תקופת השנים הקרובה תתאפיין בתנודתיות חריגה בשווקים: "יהיה תיקון בטווח הקצר כי יש הרבה לחצים מקבילים שקשה לסדר אותם בו זמנית״. הוא הזהיר כי מינוף עלול להפוך למסוכן במיוחד בתקופה כזו: "אגרות החוב הדולריות, סכנת נפשות, בעיקר אגרות החוב לטווח הארוך".

באשר לשוק הקריפטו, הוא ציין כי גם בו הסיכון גבוה. "בשוק שהוא מאוד וולטילי אתה יכול להפסיד כסף אפילו שהיו בו הזדמנויות ענק." לדבריו, הדוגמה של את'ריום ממחישה זאת: "אתריום ירד בסדר גודל של 12% מתחילת השנה", סיכם שטיינהרט באזהרה למשקיעים: "לא יהיה אותו סיפור כמו בשנים הארוכות של הדפסת כסף חופשי וחגיגה שממנה כולנו נהננו. מי שיהיה לו עיניים פקוחות לדעת לנצל את הוולטיליות, ירוויח. מי שלא, עלול להפסיד״.

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.