חוק החניונים כמשל: כשרגולציות שנועדו להיטיב עם הצרכנים הופכות לנטל כלכלי כבד

חוק שכירות הוגנת | כוונה טובה - תוצאה הפוכה

בשנת 2017 יזמו הח"כים רועי פולקמן וסתיו שפיר חוק שנועד להתמודד עם הקושי של שוכרי הדירות בישראל מול מחירי השכירות הגבוהים. אך במקום להתמקד במחיר עצמו, בחרו השניים להתמקד באיכות הדירות: נקבעו כללים מינימליים לדירות "ראויות" והוטלו מגבלות על ההיקף של הביטחונות שבעלי דירות רשאים לדרוש מהשוכרים.

בפועל, הדרישות הללו הוסיפו נטל רגולטורי כבד והכבידו על מחירי השכירות. מחקר שפורסם בכתב העת "משפטים" קובע: "כאשר מוכר נדרש לעמוד בסטנדרט איכות גבוה יותר, מחיר המוצר צפוי לעלות". המחקר מוסיף: "השפעתה של הרגולציה על השוכרים היא אפוא מזיקה: אלו שיצאו מהשוק בעקבות עליית המחירים הפסידו את הערך החיובי שהפיקו מהשכירות קודם לכן, ואלה שנותרו נפגעו גם הם - שכן המחיר עלה מעבר לערך ההטבה שקיבלו".

המרוויחים העיקריים היו בעיקר שוכרים מבוססים, שיכלו לשלם יותר ונהנו מהשיפור באיכות הדירה. מאז החוק, מחירי השכירות עלו, אך קשה להעריך במדויק כמה מהעלייה נובעת מהחוק בלבד.

השורה התחתונה: חוק שכירות הוגנת, למרות כוונת היוצרים להקל על השוכרים, יצר נטל רגולטורי שהעלה את מחירי השכירות ופגע בשוכרים החלשים, בעוד שהמרוויחים העיקריים היו שוכרים מבוססים שהפיקו תועלת משיפור איכות הדירות.

תיווך בשכר דירה | מעלות חד פעמית לעלות קבועה

כחלק נוסף מהמאמץ לשפר את מעמד שוכרי הדירות, תיקון לחוק השכירות משנת 2017 קבע שמי שמזמין את שירותי המתווך - בדרך כלל המשכיר - הוא זה שישלם את דמי התיווך. אולם, בפועל, המשכירים מצאו דרך פשוטה להטיל את העלות על השוכר בכל מקרה: הם גלגלו את התשלום על שכר הדירה.

התוצאה: במקום שהשוכר יישא בעלות חד פעמית, הוא נושא עלות קבועה לאורך כל שהותו בדירה השכורה.

עו"ד ד"ר אריק אריאל, המתמחה בדיני תיווך, הסביר בזמנו בכתבה בגלובס: "הרעיון המקורי של התיקון היה להקל על השוכרים, כך שהם לא ישלמו דמי תיווך. בפועל זה לא קרה. המטרה הראשונית הייתה טובה, אך החוק עבר טלטלות בדרך לאישורו ואיבד את היכולת האמיתית להגן על השוכרים".

ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב, יוזמת החוק, הוסיפה: "הרעיון המקורי של החוק שונה בתכלית ממה שנוצר בשטח. החוק אומר שהצד שמשתמש בשירותי המתווך - הוא זה שמשלם. בפועל, מי שלרוב משלם את כל דמי התיווך הוא השוכר, אפילו שהמשכיר הוא זה שמזמין את השירות של המתווך".

השורה התחתונה: תיקון החוק שציפה להקל על השוכרים ולהעביר את דמי התיווך למשכיר הפך בפועל לנטל קבוע על השוכר, שהמשיך לשלם עלות גבוהה לאורך כל שהותו בדירה, תוך שהחוק איבד את היכולת להגן על הצרכנים שאליהם נועד במקור.

תקנות הפיגומים | נועדו להציל חיים - הביאו לקושי להשיג פיגומים

במרץ 2022 נכנסו לתוקף תקנות שמחייבות את כל פיגומי הזקפים בישראל לעמוד בתקן האירופי, במטרה לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה. התקנות קבעו חובת שימוש בפיגומים לפי התקן הישראלי, שאומץ מהתקן האירופי.

בפועל, רק מיעוט קטן מהתאונות היה קשור לפיגומים בעייתיים. כפי שפורסם בזמנו בגלובס, לפי נתוני הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, שמסרה ד"ר הדס תגרי מייסדת הקבוצה, בכל שנה בשלוש השנים האחרונות נהרגו שלושה־ארבעה עובדים מפיגום זקף, ומינהל הבטיחות במשרד הכלכלה "אינו מפרסם פרטים מדויקים על נסיבות המקרים".

כך, הרגולציה בוצעה ללא סקירה מוקדמת של כמות הפיגומים, והקבלנים נאלצו להסתמך על הערכות גסות. בארגון קבלני הפיגומים זעמו על המעבר לתקינה החדשה והאכיפה המיידית באתרים גדולים, תוך חוסר ברור מה נחשב "אתר גדול" ומה "קטן".

המרוויחה העיקרית מהרגולציה הייתה יצרנית הפיגומים היחידה בישראל, "נוריאלי" בבעלות רב-בריח. בפועל, התקנות האירופאיות הוחלו בישראל בצורה קשוחה יותר מאשר באירופה.

השורה התחתונה: התקנות שנועדו לשפר את הבטיחות בפיגומים יצרו רגולציה כבדה ויקרה, שפגעה ביכולת הקבלנים להשיג ציוד מתאים, תוך שהמרוויחה העיקרית הייתה יצרנית פיגומים בודדת, וההשפעה על הבטיחות הייתה מינימלית.

חוק הפעוטונים | קם בעקבות פרשת התעללות - אך בעיקר הגביר עלויות

לאור שורת סיפורי אימה על התעללות בפעוטות בגנים ובמעונות היום הפרטיים, ובתגובה למחאות הורים זועמות ברחבי הארץ, נקבעו בתחילת שנת 2020 תקנות פיקוח מחמירות על מעונות לגילאי לידה עד 3. אך כפי שפורסם בגלובס כבר אז, התקנות חשפו את המשפחתונים לרגולציה חדשה: שימוש חורג במבנה מגורים לצורכי עסק, מה שגרם לחשש לפגיעה חמורה בתחום.

כדי לקבל היתר לשימוש חורג, נדרשו מנהלות המעונות להביא בעלי מקצוע ולבצע לעיתים שינויים מבניים יקרים, בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. לוסי חדידה, מנכ"לית ארגון "גנים ברמה אחרת" שמלווה 150 גנים פרטיים, תיארה בפני גלובס את הנטל הכלכלי הכבד: "הזמנת חשמלאי עולה 8,000 שקל, צריך לשלם ליועץ בטיחות נפרד וגם להוציא היתר לשימוש חורג. יש מנהלות שנאלצו לשלם 30 אלף שקל - אחרת יסגרו להם את הגן".

בפועל, העלויות הרגולטוריות לא היו קשורות כלל לסכנת ההתעללות בפעוטות בגנים ומעונות היום הפרטיים, אך חוסר מחשבה מוקדמת גרם לחשיפה לרגולציה לגמרי שלא התכוונו לקיימה.

השורה התחתונה: תקנות הפיקוח שנועדו למנוע התעללות בפעוטונים העלו באופן משמעותי את עלויות התפעול של המעונות וחשפו אותם לנטל רגולטורי מיותר, מבלי שהיו להן השפעה ממשית על הבטיחות או מניעת התעללות בפועל.