האופוריה בת"א התפוגגה: מה צפוי מחר במסחר, ומה יעשו הדואליות?

1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר

המלחמה נגד איראן נכנסת לשבוע השלישי שלה, ומסרים סותרים שהוציא ביממות האחרונות ממשל טראמפ לא מאפשרים לראות בבהירות את סיומה באופק. מחירי הנפט הגבוהים ממשיכים לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים, בעוד הולכים וגוברים בשווקים החששות שאלו יובילו לסביבה של סטגפלציה - שילוב של התפרצות אינפלציונית לצד האטה בצמיחה הכלכלית.

על אף הקלה זמנית במחירים בשבוע שעבר, נפט מסוג ברנט סיים את השבוע במחיר של מעל 100 דולר לחבית, בעקבות חסימת מיצרי הורמוז והתוקפנות האיראנית באזור. הסוחרים יגיבו בפתח השבוע לגל התקיפות של ארה"ב באי ח'ארג' - מוקד יצוא הנפט המרכזי של איראן. בעוד שהותקפו רק מטרות צבאיות ולא תשתיות נפט, מדובר בעליית מדרגה נוספת בעימות, שעלולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה.

בשוק המקומי, האופוריה שאפיינה את ימיו הראשונים של מבצע "שאגת הארי" פינתה את מקומה לחששות מפני התארכות המלחמה, והמשקיעים יעקבו מקרוב אחר התרחבות המערכה מול חיזבאללה בגבול הצפון.

בנוסף, נתוני האינפלציה שפורסמו הערב לחודש פברואר הפתיעו לרעה, ונרשמה עלייה עוד לפני המלחמה. מדד עלה ב-0.2% בפברואר, בעוד הצפי בשוק היה שישאר ללא שינוי לעומת ינואר. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-2%, לעומת צפי שישאר על 1.8%, כפי שהיה בחודש הקודם. בינתיים, מחירי הדירות חזרו לירידות קלות. יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון, מציין כי להערכתו הריבית תישאר ללא שינוי בהחלטה הקרובה ב-30 במרץ: "בנק ישראל צפוי לשמור על אי שינוי בריבית כל עוד המלחמה נמשכת. עימות ממושך או סוג של מלחמת התשה ידחה הורדת ריבית לתקופה ארוכה".

בארה"ב, בערב יום רביעי הקרוב תפורסם החלטת הריבית של הפדרל ריזרב לחודש מרץ, כאשר ישנה הסכמה רחבה שהבנק המרכזי צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי. גם הבנקים המרכזיים באיחוד האירופי, ביפן ובבריטניה, אשר צפויים לפרסם את החלטותיהם השבוע, צפויים להותיר את הריבית על כנה.

2רוב העליות של תחילת המלחמה נמחקו

המניות הדואליות יחזרו מחר מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי כולל של כ-0.2%. טאואר ופורמולה מערכות יבלטו לחיוב, עם עליות של עד 3%; מנגד, טבע , קמטק ו-ICL יפתחו את השבוע עם ירידות של 2%-4%.

כאמור, האופוריה בבורסה המקומית התפוגגה והמדדים המרכזיים חתמו את השבוע החולף באדום בוהק. מדד ת"א 35 ירד בכ-4.1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-7.4% ומדד ת"א 125 איבד מערכו כ-4.9%. כך, המדדים מחקו את מרבית העליות שנרשמו במהלך השבוע הראשון של המלחמה נגד איראן.

כלל המדדים הענפיים סגרו את השבוע בטריטוריה שלילית, כאשר הבולט ביותר הוא מדד הבנייה, עם ירידה של קרוב ל-11% - זאת, בין היתר, על רקע הערכות המשקיעים כי המלחמה המתמשכת תרחיק הורדות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. מדד המניות הביטחוניות בלט גם הוא לשלילה, עם ירידה של כ-6.5% - אך גם אחרי ירידה זו, מדובר במדד הענפי בעל הביצועים הטובים ביותר מתחילת השנה, עם תשואה של כ-30%.

מנגד, מדד הבנקים היה בין אלו שרשמו ירידות פחות חדות ונחלש בכ-4%, כאשר גם מדד הטכנולוגיה ירד בשיעור דומה, על רקע התאוששות מסוימת שנרשמה לאחרונה במניות התוכנה.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לשבוע הקרוב וציין כי "השבוע השלישי עשוי להכניס את המשק ל'שגרת מלחמה' - בעייתית, מבחינתו. המשך גיוס כוח אדם למילואים, התרחבות הזירות, הנזקים הגדלים והולכים למבנים ורכוש, הגדלת הוצאות המדינה ופריצת הגירעון התקציבי, כאשר עוד טרם אושרה המסגרת המקורית לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הפעילות החלקית בלבד של המשק, עלויות ייצור גבוהות יותר ואי־ודאות כללית - כל אלו הן השפעות כלכליות שליליות, שמצטרפות לסנטימנט המתרופף סביב שוקי ההון והמט"ח".

בניו יורק, הבורסה חתמה שבוע שלישי רצוף של ירידות. מדד ה-S&P 500 נחלש בכ-1.6% לשפל חדש מתחילת השנה, כך שהוא רחוק בכ-5% משיאו האחרון בנובמבר 2025. מדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה נפל בכ-2% ומדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה השיל מערכו כ-1.3%.

3מחירי הנפט מטפסים, הדולר בשיא של 10 חודשים

בסיכום השבוע החולף, הדולר התחזק מול השקל בכ-1.6% ושערו נעמד ביום שישי האחרון על 3.14 שקלים. במקביל, הדולר המשיך במגמת ההתחזקות שלו בעולם, על רקע נהירת המשקיעים לנכסי "מקלט בטוח": מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו מול סל מטבעות נבחרים, טיפס בכ-1.5% לרמתו הגבוהה ביותר מאז מאי 2025.

קארל שאמוטה, אסטרטג שווקים ראשי ב-Corpay, אמר לרויטרס כי "משקיעים גלובליים מצמצמים חשיפות חוצות-גבולות, מזרימים כספים ל'מקלטים בטוחים' ומענישים מטבעות של מדינות שהן יבואניות נטו של אנרגיה".

תנודתיות רבה נרשמה במחירי הנפט בשבוע החולף. על אף הפוגה קצרה, מחירי הנפט חזרו לטפס - וזאת, למרות הודעת הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה על שחרור 400 מיליון חביות נפט לשוק ממאגרי החירום שלה, המהלך הגדול ביותר מסוג זה אי־פעם. נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של 103 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי ננעל במחיר של קרוב ל-99 דולר.

עמנואל קאו, אסטרטג בברקליס, כתב בהודעה למשקיעים בסוף השבוע שעבר כי "החששות גוברים מיום ליום וככל שמיצרי הורמוז יישארו סגורים לאורך זמן רב יותר, כך השווקים יהפכו ליותר סטגפלציוניים". עם זאת, הוא ציין כי המשקיעים עדיין מהמרים על כך שהטלטלה תהיה קצרת־מועד, מה שמשתקף לטענתו בעובדה שהירידות שנרשמו עד כה בשווקים הגלובליים אינן חריפות כמו אלו שנראו בזעזועי נפט קודמים.

מחיר הזהב ירד בשבוע החולף בסך הכל בכ-3%, על אף שהוא נחשב לנכס בטוח בתקופות של טלטלות בשווקים. בבנק יוליוס בר הסבירו כי "התחזקות הדולר האמריקאי והעלייה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב אינן מסייעות למתכות היקרות, במיוחד מאחר שהעליות האחרונות במחיריהן התבססו במידה רבה על הנרטיב של שחיקת ערך הדולר. מי שציפה שהמתכות היקרות ייהנו מפיחות בדולר מצא את עצמו בצד הלא נכון של השוק מאז פרוץ המלחמה".

בבנק ההשקעות הוסיפו: "בולט במיוחד גם היעדר הביקוש לנכסי מקלט בטוח בשוק הפיזי. מוצרים מגובי זהב פיזי - המדד המועדף עלינו לבחינת הביקוש למקלט בטוח - רשמו פדיונות במהלך רוב חודש מרץ. רק במהלך היומיים האחרונים נרשמו רכישות מסוימות. אם המלחמה תימשך לאורך זמן, אנו מצפים כי הביקוש יתגבר ויתמוך במחירים".

4הציפיות להורדת ריבית בארה"ב השנה נחתכו כמעט לגמרי

בעוד שלפני תחילת המלחמה נגד איראן, השווקים מעבר לים תמחרו בין שתיים לשלוש הורדות ריבית בארה"ב במהלך 2026, הזינוק החד במחירי הנפט הוביל לכך שהציפיות להורדות ריבית נחתכו באופן דרמטי.

בפייננשל טיימס דיווחו כי לפי המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפדרל ריזרב, השווקים כעת לא צופים הורדות ריבית עד לקיץ של השנה הבאה. גנאדי גולדברג, ראש אסטרטגיית ריבית ארה"ב ב-TD Securities, אמר לאתר הכלכלי כי "זה היה שינוי מטורף. השוק השתגע לחלוטין והחליט לחתוך בתמחור שלו המון הורדות ריבית. המהלך העצום הזה הוא פונקציה של העובדה שהשוק מהמר כי לפד יהיה קשה להוריד ריבית בזמן שמחירי הנפט נותרים גבוהים".

ביום שישי, פורסמו נתוני ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, לחודש ינואר. הנתונים ציירו תמונה מעורבת. מצד אחד, קצב האינפלציה השנתי ירד קלות לרמה של 2.8%; מנגד, אינפלציית הליבה, שמנכה את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, עלתה דווקא ל-3.1%.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לנתונים וציין כי "לפד יש בכל זאת כמה בעיות. קודם כל - המרחק לרמת היעד של 2% (למרות שהיא מוגדרת עבור מדד המחירים לצרכן) לא מתקצר כבר זמן ארוך. שנית, מדד הליבה - המנכה את סעיפי המזון והאנרגיה - דווקא הואץ קלות ל-3.1% ועלה מהר יותר מהמדד הכללי. זאת ועוד: קצב ההתייקרות של סעיפי השירותים - שאמורים להגיב לריבית - מושך את המדד כלפי מעלה, כך שהשפעת הריסון המוניטארי מתפוגגת די מהר. לכך, יש להוסיף את דוח התעסוקה האחרון - שאמנם היה חלש בשורה התחתונה (שורת המשרות), אך בשורת השכר נותר חזק".

מנחם הוסיף כי "כעת, כשמחירי הנפט הגולמי מזנקים ומשפיעים על סעיפי הבנזין והדלקים, אם סעיף הסחורות גם ירים ראש, ויצטרף לעליית מחירי השירותים, האינפלציה עלולה לעלות שוב. לכך, יש להוסיף את השלכות המכסים החדשים שהטיל הנשיא טראמפ - חלף המכסים שבית המשפט ביטל - כשגם להם עשויה להיות השפעה מרחיבה על האינפלציה, לפחות לטווח קצר".

בעוד שהקונצנזוס בקרב הכלכלנים הוא שהפדרל ריזרב ישאיר את הריבית ללא שינוי השבוע, יש גם מי שמאמין שלבנק המרכזי יש סיבה להעלות את הריבית כבר בהחלטה הקרובה. קרל ויינברג, כלכלן ראשי ב- High Frequency Economics , אמר למרקטוואץ' כי הוא צופה שמחירי הנפט ידחפו את ה- PCE , מדד האינפלציה המועדף על הפד, לרמה של 3.5% עד הקיץ - הרבה מעל ליעד האינפלציה, שעומד על 2%.

לדבריו, "התפקיד של הפד הוא למזער את הסיכון של התרחיש הגרוע ביותר, שיהיה האצה של המחירים מעבר ליעד. גם אם הפד לא יעלה ריבית - אפשרות שאנו מסרבים כעת לפסול - בכירי הבנק בוודאי ידברו על כך, ואנו מצפים שפאוול יעדכן בנושא במסיבת העיתונאים שלו".

5כדור שלג אינפלציוני בגלל הנפט? בישראל פחות רגישים

בעוד שברחבי העולם חוששים שעליית מחירי הנפט תוביל לכדור שלג אינפלציוני. ייתכן שכאן בארץ, לפחות בגזרה הזאת, אפשר להיות מעט יותר רגועים. גילי בן אברהם, כלכלן מחקר בבנק לאומי, כתב השבוע כי "הרגישות של האינפלציה לצרכן בישראל לזינוק במחירי סחורות האנרגיה, נמוכה יחסית בהשוואה בינלאומית".

לדבריו, הסיבה לכך נובעת משני גורמים: המשקל הנמוך יחסית של רכיב האנרגיה במדד המחירים לצרכן הישראלי (מהנמוכים במדינות ה-OECD), וההתבססות המשמעותית של משק החשמל המקומי על ייצור מגז טבעי מקומי המסופק במחירים קבועים בחוזי ארוכי טווח. ובכל זאת, הוא מציין: "בתרחישים מסוימים השפעה זו עדיין עלולה להיות משמעותית - פגיעה ניכרת בתשתיות האנרגיה במפרץ שתגרום להתבססות מחירי הנפט העולמיים ברמות גבוהות על פני זמן".