ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
מקום פרסום: רשת איקס
ציטוט: "13 באפריל 2022 - מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 - מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר"
תאריך: 13.4.26
ציון: לשיפוטכם

על רקע העלייה האחרונה במחירי הדלק, יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, העלה פוסט לפייסבוק תחת הכותרת ״מי טוב יותר לכלכלה?״, והציב את זירת ההתמודדות: מצד אחד תמונה של ליברמן על רקע תמונה ירוקה של משאבות דלק - ומצד שני תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהפעם משאבות הדלק נצבעו באדום. ליברמן הוסיף גם נתונים: אצלו, כשכיהן כשר אוצר ב-13 באפריל 2022, מחיר הדלק עמד על 6.94 שקלים לליטר - ואילו כיום, ב-13 באפריל 2026 - תחת נתניהו - המחיר הוא 8.05 שקלים לליטר. עד כמה ההשוואה הזאת משקפת את המציאות? ובכן, אלה אכן המספרים, ומחיר הדלק כיום גבוה ב-1.11 שקלים מזה שהיה לפני ארבע שנים. אבל שאלת ה"הצלחה" בהקשר הזה של מדיניות הממשלה היא כבר יותר מורכבת.

כיצד נקבע מחיר הדלק? מחיר הדלק נקבע לפי חמישה רכיבים: מחיר שער בתי הזיקוק; מע"מ; מס בלו, מס עקיף המוטל על הוצאות; סל הוצאות השיווק של תחנות דלק; הוצאות דלף ותוסף (שמהוות אחוז די קטן מהמחיר).

מחיר שער בתי הזיקוק נקבע לפי "ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון" (כיום 2.57 שקלים לליטר, באפריל 2022 עמד על 2.65 שקלים לליטר); שיעורי הבלו על מוצרי הדלק השונים נקבעים על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר, ומתעדכנים בצו (כיום מס בלו עומד על 3.6 שקלים לליטר, באפריל 2022 עמד על 2.7 שקלים. המע"מ עלה מ-17% ל-18% בתחילת 2025); סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק (כיום עומד על 0.64 שקלים לליטר, בחודש אפריל 2022 עמד על 0.57 שקלים לליטר); והוצאות אחרות (0.01 שקלים לליטר, סכום שנותר זהה). משמעות הדברים היא שבעוד מחיר שער בתי הזיקוק ירד ב-8 אגורות, מס הבלו התייקר ב-90 אגורות, המע"מ התייקר ב-10 אגורות וסל הוצאות השיווק ב-7 אגורות. סך הכל מדובר בעלייה של 1.11 שקלים (15.99%) במחיר עבור ליטר דלק. בעוד אין לממשלה שליטה על מחיר שער בתי הזיקוק, הינה בעלת השפעה על יתר רכיבי המחיר.

נעמיק כעת בעניין המיסוי. כמו במדינות מפותחות אחרות, קיימים בישראל שני סוגים של מיסוי: מס ישיר המוטל על ההכנסות והרווחים של האזרחים, ומס עקיף המוטל על הוצאותיהם. המסים העקיפים העיקריים הם מס ערך מוסף (מע"מ) ומס בלו.
מס בלו הינו מס המוטל על מוצרים כמו דלק, אלכוהול וסיגריות - מוצרים שהמדינה רואה בהם בעלי השפעות חיצוניות שליליות, משמע עלויות חברתיות שלא מגולמות במחיר שלהם.

כפי שמצוין במסמך שנכתב עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בספרות המקצועית מיסוי סביבתי מסוג זה מכונה "דיבידנד כפול", משום שיש בו גם דיבידנד סביבתי קרי צמצום נזקים לסביבה, וגם דיבידנד כלכלי - עידוד צמיחה במשק. מס בלו הוא "מס קצוב", שהתעריף שלו קבוע בשקלים ליחידת מידה ולא כאחוז ממחיר העסקה כמו מע"מ, זאת משום שהעלות החיצונית (ההשפעה השלילית) של שימוש בדלקים מושפעת מהיקף השימוש בהם ולא ממחירם. מרשות המסים נמסר לנו בעבר כי "הבלו תורם לשיפור הקצאת המקורות והיעילות במשק, ותומך בעקרון "המזהם משלם". כמו כן, הכנסות הבלו מאפשרות לממן שירותים של הממשלה לציבור, ולהפחית סוגי מס אחרים, ובכך להגדיל את היעילות במשק ולהקטין עיוותים".

לאחר פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה בראשית שנת 2022 ועליית מחירי הנפט שבאה בעקבותיה, קבע משרד האוצר הפחתות זמניות על מס הבלו, שהתחדשו פעם אחר פעם בשיעור משתנה, במטרה לבלום את עליית המחירים. ליברמן, שהיה אז שר האוצר, היה הראשון להחיל מדיניות זו באפריל 2022, כאשר הודיע על הפחתה של חצי שקל לליטר.

סמוטריץ', שר האוצר הנוכחי, המשיך את מדיניות זו עם כניסתו לתפקיד בשלהי 2022 ועד ראשית 2024. בתחילת ינואר 2024 משרד האוצר לא האריך את ההנחה במס בלו (הצו האחרון נחתם ב-21/12/2023 והיה בתוקף עד 01/01/2024), והמחיר לליטר זינק למרות הירידה של מחיר הדלק באגן הים התיכון. לפי סקירת הכנסות המדינה ממסים שערכה רשות המסים, עלות ההפחתה במס הבלו נאמדת בכ-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2022 ו-2.1 מיליארד שקלים בשנת 2023.

באשר למע"מ, בתחילת 2025 החליטה הממשלה להעלותו מ-17% ל-18%, צעד שתרם לעליית מחיר הדלק. ההחלטה על העלאה זו התקבלה על דעת בכירים באוצר, וכחלק מפתרון לצמצום גירעון תקציבי שנוצר כתוצאה מהגדלת תקציב הביטחון לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

באשר לרכיב נוסף במחיר הדלק - סל הוצאות השיווק, מדובר בפער בין מחיר הרכישה של הדלק מבתי הזיקוק למחיר המכירה בתחנות, והוא מקור הרווח של חברות הדלק ממכירת בנזין. בשנת 2002 הוחלט לייקר את מרווח השיווק בתחנות הדלק ב-6 אגורות לליטר, ונקבע כי הוא יתעדכן פעמיים בשנה לפי התנודות במרווחי השיווק המחושבים בארבע מדינות באירופה, עד לתקרה מסוימת. אחת לחמש שנים משרדי האוצר והאנרגיה והמים עורכים בדיקה מחודשת של מתודולוגיית חישוב המרווח.

לסיכום, ליברמן צודק באמירה כי מחיר הדלק בתקופת כהונתו כשר אוצר היה נמוך יותר ממחירו כיום. אולם, הסיבה להוזלה היחסית בתקופת ממשלת בנט-לפיד נובעת ממהלך כלכלי אשר שנוי במחלוקת בקרב גורמי מקצוע.