מי שנחשב בעבר לאיש העסקים החזק במשק עלול למצוא את עצמו בקרוב במעמד של פושט רגל. 13 שנים אחרי שקונצרן אי.די.בי שהוביל נוחי דנקנר קרס ברעש גדול, והוא עצמו הסתבך בחובות עתק ובהמשך אף ריצה עונש מאסר, חלה תפנית דרמטית נוספת בפרשה: חמשת הבנקים - אשר להם היה חייב דנקנר מעל 500 מיליון שקל מתקופתו באי.די.בי - הגישו היום (ב') לבית המשפט בקשה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון. המשמעות: דנקנר עלול למצוא את עצמו במעמד של פושט רגל, אשר ממנו ביקש עד היום להימנע.
● עכשיו זה סופי: מכרז הענק בסיעוד עבר את המשוכה המשפטית
● "עוף מרוט" ו"פאול" של 50 מיליון שקל: דנקנר מתייחס לפרשה ששלחה אותו לכלא
הבנקים הגישו את הבקשה אחרי שדנקנר לא עמד בתשלום בגובה 5 מיליון שקל שאמור היה להעביר כחלק מהסדר חוב מעודכן, שאליו הגיע איתם לפני חודשים ספורים. דנקנר טוען כי משקיע שאמור היה לגייס לחברת הפודטק שלו, חושן, חזר בו - ובכך מנע ממנו מלפרוע את החוב.
בבקשה שהגישו הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט לבית המשפט, נכתב כי היא מוגשת אחרי שלדנקנר ניתנו "הזדמנויות רבות לפרוע את חובותיו לבנק, אך פעם אחר פעם הוא הפר את התחייבויותיו, תוך שהוא מבקש דחיות להסדר החוב שנחתם עמו בטענות מטענות שונות".
הבנקים מוסיפים כי "כעת, משמוצו כל האפשרויות מול החייב, ולא נראה כי יש ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, נראה כי הדרך היחידה שתשמור בצורה המיטבית על האינטרסים של נושיו ויתר בעלי העניין, היא פתיחה של הליך חדלות פירעון נגד החייב".
ארבע דחיות בתשלום החוב
בבקשת הבנקים מתואר כיצד מאז שנחתם עם דנקנר הסדר החוב המקורי ב־2016, הם העניקו לו ארבע דחיות בתשלומים: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. הבנקים מבקשים אפוא מבית המשפט למנות נאמן לנכסי דנקנר, ומסבירים כי זו הדרך "שתיטיב עם כלל הנושים ותסייע למיקסום פירעון חובותיו לנושיו".
עוד עולה מהבקשה כי הנושה הגדול ביותר הוא בנק הפועלים, אשר לו חייב דנקנר 175 מיליון שקל; אחריו - בנק לאומי, עם חוב של 162 מיליון עבור הלוואות לחברות הפרטיות, גנדן הולדינגס וגנדן השקעות, שדרכן החזיק באי.די.בי. דנקנר היה ערב אישית להלוואות אלה ואף לחובות של בן דודו, דני דנקנר.
חובות נוספים של דנקנר הם כלפי בנק דיסקונט (כ־120 מיליון שקל) ובנק מזרחי טפחות (כ-90 מיליון שקל).
הבנקים מדגישים כאמור, כי במשך קרוב לשנתיים הם נתנו לדנקנר "ארכות חוזרות ונשנות" וניהלו איתו משא־ומתן על פירעון החוב, אך לדבריהם הוא לא עמד בהתחייבויותיו.

החוב המקורי של דנקנר כלפי הבנקים עמד על כ־510 מיליון שקל. לפי הסדר החוב מהעשור הקודם, שנחתם מול הבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, קרדיט סוויס ואגוד - דנקנר אמור היה לפרוע 180 מיליון שקל עד מרץ 2024 ואת היתרה לשלם מתוך הכנסות עתידיות עד סוף ימיו.
הבנקים העדיפו אז להגיע להסדר, גם אם זה היה אמור להשיב להם חלק מהחוב בלבד, על פני פשיטת רגל של דנקנר, שבה היו מצליחים להשיג פחות לנוכח מיעוט הנכסים האישיים שברשותו.
יצחק דנקנר, אביו המנוח של נוחי, הזרים כספים בהיקף משמעותי שסייעו לבנו להחזיר חלק מהחובות.
ואומנם עד כה פרע דנקנר כ־110 מיליון שקל (מתוך ההתחייבות להחזר ראשוני בגובה של 180 מיליון שקל). הכספים שהחזיר כוללים ריביות בגובה 20 מיליון שקל, שאותן שילם על סכום ההסדר הכולל, כמו גם את התשלום האחרון בגובה 5 מיליון שקל. משכך, לדנקנר נותרו לפרוע 90 מיליון שקל לפי ההסדר.
בדצמבר 2025 חתם דנקנר על עדכון נוסף להסדר החוב. לפי ההסדר החדש, דנקנר התחייב לשלם לבנקים סכום מיידי של 5 מיליון שקל, לשעבד את כל זכויותיו בצוואת אביו המנוח יצחק דנקנר, ולהעניק לבנקים זכות למנות מפקח חיצוני שילווה את מכירת הנכס המרכזי בצוואה - בית השנהב בירושלים.
לפי הערכת הבנקים, שווי הזכויות של דנקנר בנכס נע בין 90-150 מיליון שקל. דנקנר העביר 5 מיליון שקל, אך לא עמד בתשלום הבא בגובה 2.5 מיליון שקל, שנקבע לפברואר 2026. עד לסוף אפריל היה אמור לשלם 2.5 מיליון שקל נוספים, שגם אותם לא שילם.
שלט בשופרסל, סלקום וכלל ביטוח
דנקנר, שהשתלט על אי.די.בי בשנת 2003, חלש באמצעותה על כמה מהחברות הגדולות במשק, בהן שופרסל, סלקום, נכסים ובניין, כלל ביטוח, מכתשים אגן ונייר חדרה. בשנים הראשונות שלאחר ההשתלטות הממונפת, התבסס דנקנר כדמות חזקה ומשפיעה תודות לפריחה בעסקיו, בין היתר בזכות מהלכי מימוש והשבחה שהוביל.
אלא שבשלהי העשור הראשון של שנות ה־2000, לאחר משבר האשראי העולמי, חלה הרעה מהותית בעסקיה של אי.די.בי; לרפורמה במחירי הסלולר שפגעה קשות בשווייה של סלקום, נוספה שורה של השקעות ענק כושלות שהוביל דנקנר.
בד־בבד, המינוף שבו פעלה קבוצת אי.די.בי היה בעוכריה והוביל בסופו של דבר לקריסתה ולהסדר חוב בשנת 2013, שבו נלקחה השליטה בקבוצה מידי דנקנר.
שנה קודם לכן יצאה אי.די.בי לגיוס הון של 321 מיליון שקל, בין היתר מאנשי עסקים המקורבים לבעל השליטה, ובהם צביקה לבנת, אבי פישר, יצחק מנור, שלמה אליהו, מיכאל ורעיה שטראוס, עופר נמרודי, יאיר המבורגר ואילן בן דב.
בעקבות אותה הנפקה, שזכתה לכינוי "הנפקת החברים", הורשעו דנקנר ושותפו לשעבר, איש שוק ההון איתי שטרום, בהרצת מניות (תרמית בניירות ערך), וריצו עונשי מאסר.
שטרום הגיע להסדר פשרה נפרד בתביעה ייצוגית שהוגשה בעקבות הפרשה, שבמסגרתו שילם 7.5 מיליון שקל, בעוד שהתביעה נגד דנקנר מוסיפה להתנהל כיום.
"פעלתי ללא לאות, כי זו חובה ערכית עליונה"
נוחי דנקנר מסר בתגובה לבקשת הבנקים לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון: "פעלתי במשך שנים ארוכות, כמיטב יכולתי, על־מנת לפרוע את התחייבויותיי, מתוך תפיסה כי מדובר בחובה ערכית מהמעלה הראשונה. במהלך העשור האחרון פעלתי ללא לאות, יזמתי ועבדתי לילות כימים, ושילמתי סכום מצטבר ניכר בהיקף של כ־110 מיליון שקל.
"בחודשים האחרונים הגעתי להסכמות עם משקיע למכירת חלק ממניותיי בחברת פודטק שהקמתי, בתמורה לעשרות מיליוני שקלים, לצד השקעה נוספת מצידו בחברה.
"בכוונתי היה לעשות שימוש בתקבולים אלה לצורך המשך פירעון חובותיי וכן להמשך פיתוח החברה. למרבה הצער, המשקיע חזר בו מהתחייבותו והותיר אותי בפני שוקת שבורה. כפי שפעלתי עד כה בתום־לב, בשקיפות ובשיתוף־פעולה מלא", מסר עוד דנקנר, "כך אוסיף ואפעל גם מכאן ואילך. תקוותי היא כי ההליך יתנהל בכבוד ובהגינות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.