שלושה חודשים אחרי שטיל ששוגר מאיראן פגע במפעל של חברת הרחפנים אירוסול, חברת האם ולוריקס הציבורית מדווחת, כי קיבלה פיצוי כספי ממס רכוש בהיקף של כ-7.2 מיליון שקל, בגין הנזקים הישירים שנגרמו לה כתוצאה מהפגיעה.
בחודש מרץ האחרון, דיווחה ולוריקס (לשעבר אקוואריוס מנועים), כי נגרם נזק כבד למפעל שלה באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, בעקבות פגיעת טיל ששוגר מאיראן במהלך מבצע "שאגת הארי". למרות הפגיעה בחברה פעלו לשיקום יכולות הייצור של החברה במפעל חלופי, ובחודש שעבר היא דיווחה, כי חידשה את פעילות הייצור במפעל החדש, וכי צוותי ההטסה ומחלקת ההנדסה שבו לפעילות מלאה.
● מנכ"ל ארית: "אני אומר לעולם זה תקן של צה"ל - זה לבד מוכר"
● בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל
"אירוסול נמצאת במתחם כמה שנים טובות ופתאום קרה מה שקרה", סיפר רועי ברגיל, מנכ"ל ולוריקס, בשיחה עם גלובס לאחר הפגיעה במפעל. "אנחנו לוקחים את זה עם המון קור רוח, לא נכנסים למרה שחורה ובהסתכלות מאוד מפוכחת. אני חושב שבהקשר הזה - הכול לטובה ומסתדר עם התוכניות שלנו, לקנות את החברה ולהביא אותה ואת האופרציה למקום מסוים. אז למרות שזה קצת מקדים את המאוחר - מעז יכול לצאת מתוק".
ברקע, הפגיעה במפעל של אירוסול ארעה שבוע בלבד לאחר שולוריקס חתמה על הסכם מחייב לרכישת השליטה (70%) בה מידיהם של בעליה - להב אינוויז'ן וישראל וסרלאוף (מנכ"ל אירוסול). בחודש שעבר הושלמה הרכישה תמורת 25.1 מיליון שקל, ובנוסף תשקיע 9 מיליון שקל בהון של אירוסל (ובסה"כ 34 מיליון שקל) .
לאירוסול, המספקת פתרונות בתחום התעופתי ללקוחות ביטחוניים, יש ארבעה דגמי רחפנים שונים בעלי יכולות מבצעיות שונות, ובולוריקס מבקשים להתחרות ברחפנים הסיניים והאמריקאיים באמצעות שליטה על שרשרת הערך של הרכיבים מקצה לקצה.
אירוסול רשמה אשתקד הכנסות של 15.5 מיליון שקל, ירידה מ-20.4 מיליון שקל ב-2024, וה-EBITDA שלה (רווח לפני פחת, מסים והפחתות) הסתכם ב-3.5 מיליון שקל, עלייה של 1% משנה קודמת.
חברת המנועים שלא הניעה
ולוריקס היא גלגול של אחת מחברות הטכנולוגיה המאכזבות של גל הנפקות הטכנולוגיה של 2020-2021, שייצר למשקיעים לא מעט אכזבות. אקוואריוס מנועים (כיום ולוריקס), שעסקה בפיתוח מערכות לייצור חשמל (מנועי בעירה פנימיים, לינאריים ואחרים), הגיעה לבורסה בליווי של משקיעים רבי מוניטין בדמותם של מריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט) וליאון רקנאטי, הונפקה בשלהי 2020 לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף, זינקה לשיא של 1.75 מיליארד שקל, אך בהמשך מחקה כמעט את כל ערכה.
בדוחותיה לשנת 2025 שפורסמו לאחרונה נכתב כי החברה טרם הפיקה הכנסות משמעותיות מפעילותה, וכי נוצר לה הפסד של 17 מיליון דולר בשנה החולפת ושל 123 מיליון דולר מאז היווסדה.
עוד צויין כי מקורות המימון העומדים לרשות אקוואריוס אינם מאפשרים לה להמשיך את פעילותה השוטפת במתכונתה הנוכחית למשך שנה, ו"גורמים אלה מעלים ספקות משמעותיים באשר ליכולתה להמשיך ולפעול כעסק חי".
על רקע מצבה הקשה החליטה החברה בדצמבר האחרון לאמץ אסטרטגיה עסקית חדשה ולפעול לשינוי פעילותה, באופן שבו תתמקד בתחומי ההגנה והביטחון, ובפרט במתן פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים עבור לקוחות בסקטור הצבאי והאזרחי. זאת "במטרה לייצר פעילות עסקית משמעותית, צומחת ורווחית". בנוסף, היא דיווחה על מזכר הבנות למכירת פעילות המנועים שלה.
כיום, נסחרת מניית ולוריקס לפי שווי כ-160 מיליון שקל, אחרי עלייה של מעל 70% מתחילת השנה. ברקע, בחודשים האחרונים קיבלה החברה השקעה מאלכסנדר צ'רנילובסקי, שהפך לבעל השליטה בה עם החזקה של 52%, ועדכנה שבכוונתה להתמקד בתחום הרחפנים באמצעות רכישה. לפני מספר שבועות היא השלימה גיוס של 19.5 מיליון שקל, בהנפקה פרטית לגופים מוסדיים וביניהם אי.בי.אי.
בתוך כך, החברה גייסה לשורותיה לתפקיד המנכ"ל את רועי ברגיל, שצפוי לתגמול שנתי בעלות של 2.7 מיליון שקל (מתוכו מיליון שקל בתגמול הוני), את האלוף במיל' רוני נומה שמונה ליו"ר, וכן מינתה את תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, כדירקטור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.