הרבעון השני של 2026 התחיל ברגל שמאל עבור חברת התעופה אל על. מבצע "שאגת הארי" באיראן גלש לאפריל, וב־9 הימים הראשונים של החודש חברת התעופה ספגה הפסדים של 55 מיליון דולר.
אלא שההפסדים נותרו מהר מאוד מאחור, ומהדוחות שפורסמו היום (ד') עולה כי בסיכום הרבעון השני הציגה החברה זינוק של 103% ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ל־125.9 מיליון דולר.
עם פרסום הדוחות, מניית אל על זינקה בשיעור דו־ספרתי.
● הרווחים קפצו, ועובדי הבורסה קיבלו אופציות בשווי של כמעט 12 מיליון שקל
● פדיונות של 10 מיליארד שקל: קרן סל אחת מטלטלת את התעשייה הפסיבית
אל על נהנתה השנה מעליית חלקה בטיסות בישראל וממחירי כרטיסי הטיסה שממשיכים לנסוק, ורשמה זינוק של 27% בהכנסות הרבעון, שהסתכמו ב־986 מיליון דולר. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) הסתכם בכ־222 מיליון דולר.
בסיכום המחצית, הכנסות אל על עמדו על 1.55 מיליארד דולר (בדומה למחצית המקבילה אשתקד), והרווח הנקי ירד ב־63% ל־57 מיליון דולר - לאחר שמבצע "שאגת הארי" הסב לאל על הפסד של 145 מיליון דולר, רובו ברבעון הראשון.
באל על מסבירים כי מסיום מבצע "שאגת הארי" "חלה חזרה הדרגתית ומהירה בפעילות הקבוצה, עד לחזרה לפעילות מלאה בתחילת חודש מאי... עם סיום המבצע וביתר שאת החל מחודש מאי חלה עלייה משמעותית בביקושים לטיסות הקבוצה".
כך, החברה הגדילה את היצע המושבים שלה ב־9% ברבעון השני ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, שיעור התפוסה בטיסות ביוני עמד על 94%, והחברה אף רשמה עלייה של 12% בהכנסה למושב לפי ק"מ (RASK), שהסתכמה ב־11.56 סנט. יש לציין כי חלק מהזינוק ברבעון הנוכחי מיוחס גם לכך שברבעון המקביל ב־2025 התרחש מבצע "עם כלביא".
נתח השוק של אל על וחברת־הבת סאן דור בנתב"ג עמד ברבעון השני על כ־50% (עלייה מכ־40% ברבעון המקביל), כאשר בטיסות הטרנס־אטלנטיות היקרות הנתח עומד על 92.3%, ובמזרח הרחוק - על 76.2%. ביוני האחרון חתמה החברה על חוזה עם חברת Starlink, שהחל מ־2027 תספק אינטרנט מהיר, בחינם, לנוסעים.
"היכולת לעבור מ־15% עד 20% באפריל למעל 100% בפעילות העסקית זה חלק מהיכולות והעוצמה של אל על. אין הרבה חברות שיודעות לעבור את זה בפרק זמן כל־כך קצר", אמר מנכ"ל אל על לוי הלוי בשיחת המשקיעים.
מנגד, בחברת התעופה מציינים כי התוצאות הושפעו לרעה מעלייה במחירי הדלק הסילוני (דס"ל) בעקבות הזינוק במחירי הנפט.

לוי הלוי, מנכ''ל אל על / צילום: ענבל מרמרי
השפעות העברת פליי קארד לישראכרט
אחת הסוגיות שמעסיקות את המשקיעים באל על נעוצה בפיצויים שחברת התעופה עשויה לקבל מהמדינה בגין "שאגת הארי". מתווה המדינה, שנחשף לראשונה בגלובס, מציע לחברות התעופה פיצויים בגובה של עד 67% מההוצאות בטיסות הריקות במהלך מבצע "שאגת הארי". עם זאת, הדבר מותנה, בין היתר, בהתחייבות החברות שלא לחלק דיבידנדים למשך שנה.
בשיחת המשקיעים, אמר המנכ"ל הלוי כי אל על מתכוונת להשתמש ביתרות הנזילות שלה (כ־2 מיליארד דולר) לשלוש מטרות - המשך פיתוח פעילות הליבה, השקעות חדשות וחלוקת דיבידנד.
לצד השיפור בתוצאות, אל על אף ממשיכה לבסס את מעמדו של מועדון הנוסע המתמיד. במרץ האחרון עבר כרטיס האשראי של חברי מועדון הלקוחות של אל על, פליי קארד, מידי כאל לחברת ישראכרט. אל על מעריכה כי מהלך הסבת הלקוחות לישראכרט יביא לקיטון זמני במספר הכרטיסים, אולם בהמשך צפוי ההסכם להגדיל את כמות הכרטיסים ולהביא לתרומה חיובית נוספת לרווחיה של 100-130 מיליון שקל בממוצע לשנה.
מהדוחות עולה כי מספר החברים במועדון גדל בשנה האחרונה ב־270 אלף חברים והגיע ל־3.7 מיליון לקוחות. מספר המחזיקים בכרטיס "פליי קארד" גדל ב־33 אלף, והם מונים 514 אלף איש.
אופטימיים גם לגבי ההמשך
ומה לגבי ההמשך? באל על אופטימיים גם לגבי הרבעון השלישי של השנה, שעבר כבר חודש מתוכו, ומציינים כי "במהלך הרבעון השלישי לשנת 2026 תימשכנה מגמות הביקוש החזקות לטיסות הקבוצה".
לכן, באל על מעריכים כי היצע המושבים המשוקלל ק"מ (ASK) יגדל ברבעון השלישי ב־6%-10% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, וכי עליית המחירים תימשך, כך שההכנסה למושב לפי ק"מ תעלה ב־4%-7%. שיעורי התפוסה במטוסים צפויים להמשיך להיות יותר מ־90%. באל על גם ממשיכים לרשום עלייה בצבר ההזמנות לטיסות עתידיות (הכנסות מראש על רכישת טיסות), וזה מסתכם בכ־1.4 מיליארד דולר.
אל על נסחרת לפי שווי של 9.6 מיליארד שקל, כשבחמש השנים האחרונות השלימה המניה זינוק של כ־460%. לאחרונה נסוגה המניה, אך בעקבות פרסום הדוחות היא זינקה היום כאמור בחדות. בעלת השליטה באל על, משפחת רוזנברג, מחזיקה מניות בשווי של כ־4 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.