דיור | הזמן שחק את היתרון שקיבלו זוכי"דירה בהנחה"
תוכנית "דירה בהנחה", שבמסגרתה המדינה משווקת אלפי דירות מסובסדות ברחבי הארץ, הפכה לכרטיס כניסה נחשק לשוק הדיור. עבור עשרות אלפי זכאים, זו התקווה היחידה לרכוש דירה במחיר נמוך משמעותית ממחירי השוק.
על רקע הזינוק במחירי הדירות בשנים האחרונות, והזינוק בעלויות המימון, אין זה מפתיע שההגרלות מושכות מאות אלפי נרשמים שמוכנים להמתין שנים בתקווה להפוך לבעלי דירה.
אלא שמתברר שלא כל זכייה בהגרלה מתורגמת בהכרח לעסקה משתלמת. במקרים רבים חולפות שנים מרגע הזכייה ועד שהדירה נמסרת. חלק מהפרויקטים מתעכבים, אחרים אף מתבטלים, והיתרון הכלכלי של הזכאים עלול להישחק לאורך הדרך מול תנאי השוק המשתנים.
לדוגמה, הגרלה שנערכה במאי 2023 בעיר חריש. במסגרתה נקבע מחיר של כ־11.6 אלף שקל למ"ר כולל מע"מ ולאחר ההנחה, על בסיס שומה שנערכה ב-2022. אלא ששוק הדיור בעיר השתנה מאז: חריש התמודדה עם עודפי היצע, בין היתר בעקבות האטה בשוק והצטברות דירות מתוכניות קודמות כמו "מחיר למשתכן". כתוצאה, מחירי הדירות בה ירדו, והפער בין מחירי הדירות בשוק החופשי לבין המחירים שנקבעו בהגרלה התכווץ.
זה לא אומר שכל הגרלה במסגרת התוכנית אינה כדאית, ולפעמים ההנחה לזוכים יכולה להיות משמעותית. אבל הדוגמה הזו מחדדת את ההבנה שהזכייה לא מבטיחה עסקה מוצלחת.
בין מועד ההגרלה לבין קבלת המפתח עשויות לחלוף שנים, תקופה שבמהלכה הזוכים ממשיכים לשלם שכר דירה, חשופים לשינויים בעלויות המימון ונאלצים להמר שתנאי השוק בעת הזכייה יישארו רלוונטיים גם בקבלת המפתח. ההנחה אינה נמדדת רק במחיר שנקבע בהגרלה. יש מחיר גם לזמן, והוא עלול לשחוק מהותית את היתרון לזוכים.
מאיה לוין
רגולציה | מחלוקת רק בכיוון אחד
אפרוח קטן קופץ לתוך שלולית, גשם יורד והמפעל "מתחיל לעבוד". זה רוב תוכן הפרסומת של עמותת ויגן פרנדלי, והיה בו די להדליק אזעקה רגולטורית בישראל. לא אלימות או תוכן פוגעני, אלא כי היא, כלשון הרשות השנייה, "נוקטת עמדה בנושא שנוי במחלוקת".
הרשות פסלה לשידור את הפרסומת שהפיקה העמותה בהשקעה של חצי מיליון שקל. גם ערוצי הספורט והקולנוע בישראל סירבו להציגה. כפי שנחשף בגלובס, לאחר שכשלו הניסיונות פה, הסרטון ירוץ בקולנוע בארה"ב ובסטרימינג בבריטניה, ללא הגבלה מלבד גיל הצופה.
הנימוק הרגולטורי כמעט אבסורדי. סעיף 11 לכללי הרשות השנייה נועד למנוע גיוס של מרקע הטלוויזיה לתעמולה פוליטית או חברתית שנויה במחלוקת - היגיון סביר כשמדובר בוויכוח על גבולות מדינה. אבל האם זה דומה לקריאה לא לאכול בעלי חיים? זו לא עמדה במחלוקת פוליטית, אלא העדפה תזונתית שמבוגר מסוגל לעכל.
אותם ערוצים שמסרבים לתת במה לקריאה נגד אכילת בשר, לא מהססים לשדר פרסומות לנקניקיות - שארגון הבריאות העולמי סיווג לפני יותר מעשור בקבוצת הסיכון המסרטנת הגבוהה ביותר, יחד עם עישון ואסבסט. הסיווג מבוסס על יותר מ־800 מחקרים, ועומד בעינו כעמדה הרשמית של הארגון. כך מוצר עם תווית "מסרטן" משודר חופשי, וקריאה נגדית נחסמת.
זה לא אומר שכל פרסומת מסחרית חייבת לעבור מסנן בריאותי. אף אחד לא מצפה מהרשות לפסול פרסומות לשוקולד כי הוא עושה חורים בשיניים. אבל כשהכלל הרגולטורי מופעל באופן כה סלקטיבי, קשה שלא לתהות אם ההחלטה היא הגנה על בריאות הציבור, או נתונה לצורכי תעשייה מבוססת.
תומר שמאי
תחבורה | סוף סוף יש תזוזה ברכבת
המדינה ממש מתעקשת לגרום לכם לא לנסוע ברכבת. מי שמתכנן בישראל את התחבורה כנראה אף פעם לא משתמש בה. בניגוד לעולם, ברוב הארץ התחנות נמצאות בפרברי הערים ולא במרכז העיר.
בנוסף, אין מספיק חניות לכלי הרכב הפרטיים, ובהרבה מתחנות הרכבת זמינות האוטובוסים מהתחנה ואליה - איך נאמר בעדינות - על הפנים, בוודאי בפריפריה.
כמובן גם הקליטה בתוך הרכבת על הפנים. אם ניסיתם פעם לעבוד ברכבת ולהתחבר לאינטרנט, או סתם לענות לטלפון מהעבודה, כנראה שוויתרתם מהר מאוד. לאורך קילומטרים רבים מדי ברכבת זה פשוט בלתי אפשרי. אין קליטה, בטח שלא אינטרנט. מספר הניתוקים עולה על הזמן שזה עובד נורמלי. בשנה שעברה בוצעו ברכבת ישראל כמעט 72 מיליון נסיעות. 250-300 אלף נוסעים ביום יודעים היטב על מה אני מדבר.
אבל היי, אחרי שכבר התייאשתם ותהיתם למה אתם עושים את זה לעצמכם - חוץ מזה שחסכתם ברכבת שעות מורטות עצבים בפקקים וקנסות על שימוש בנייד בנהיגה - מגיע בשעה טובה צעד ממשלתי בכיוון הנכון. עוד רגע יהיו כאן מכוניות אוטונומיות או מעופפות, AI יחליף את כולנו, וסוף סוף הרכבת (אולי) תתקדם למאה ה-21 ותהיה בה קליטה.
זה לא יקרה מחר, אבל מי אמר שלא יכולה להיות התקדמות. גולדה מאיר ביקשה לבנות רכבות קלות, והנה, אחרי 50 שנה זה קרה. רק נקווה שהממשלה הבאה תמשיך לקדם את שיפור הקליטה ברכבות גם אחרי אוקטובר, והמהלך לא יתקע על הנייר בתור עוד הבטחת כלכלת בחירות.
נתנאל אריאל
רגע אחד

ילדים משחקים בעת התפרצות הר הגעש פואגו בגואטמלה, השבוע, לאחר שרמת הכוננות הועלתה לכתום / צילום: Reuters, Cristina Chiquin
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.