רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה על הסדרת כ-120 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שיהיה ניתן לבנות מעליהן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ("אגרו-וולטאי"). זאת כחלק מפתרון סכסוך בין המושבים בנגב על קרקעותיהם, שנמשך מאז 1991.
לאחרונה הוסדרה תוכנית המתאר הארצית להקמה של מתקנים אגרו-וולטאיים, וניתן גם פטור לשנה מהיטל השבחה יקר שהיה עלול לעצור את הפיתוח. הקמת פאנלים סולאריים מעל קרקע חקלאית נחשבת דרך יעילה להגדיל דרמטית את השטחים הזמינים לייצור חשמל, תוך מתן ערך מוסף לחקלאות שנמצאת מתחת.
● רשות החשמל: הפניקס אינה בעיה תחרותית בתחנת הכוח דוראד
● הסכנה לפרויקטים סולאריים מעל גידולים חקלאיים הוסרה, בינתיים
חברת מושבי הנגב משמשת 34 מושבים באזור הנגב (כולל עוטף עזה) לעיבוד משותף של הקרקעות החקלאיות שבידיהם. על-פי הודעת רמ"י, "החוזים העונתיים שבמסגרתם עיבדה החברה את הקרקעות הסתיימו בשנת 1991 ומאז לא חודשו. לאורך השנים התקיימו בין הצדדים הליכים שונים לבחינת הסדרת הקרקעות והשימושים בהן, עד לגיבוש המתווה שאושר על-ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל".
המתווה כולל השלמה של ה"משבצות" החקלאיות שברשות המושבים, ועיבוד של רובם בחוזים עונתיים מול החברה. בנוסף, החברה "תסדיר את כלל החובות והתשלומים בגין שימושי העבר" ו"תפעל להפסקת כל שימוש שאינו עומד בהוראות הדין". כל השטחים ייפתחו להקמת פאנלים סולאריים מעל העיבוד החקלאי בהם.
עוד על-פי רשות מקרקעי ישראל, רמ"י אישרה "מתן אישורי זיקה ל-20 מהמושבים החברים בחברה, לצורך קידום תוכנית למיזם אגרו-וולטאי בשטחים המיועדים להצטרף לשטחי המשבצות. צירוף השטחים למשבצות יושלם בתוך שנה ממועד אישור ההחלטה, וביצוע העסקאות להקמת המיזם יתאפשר רק לאחר השלמת הליך זה, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת ההנהלה".
מי שצפויה ליהנות מההסדרה החדשה היא חברת דוראל, שמתכננת להקים בשטחי המושבים בנגב את הפרויקט האגרו-וולטאי הגדול ביותר בישראל. על-פי עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, הפרויקט שהם מתכננים צפוי להתפרס על פני 10 אלף דונם, כולל יכולת ייצור של לא פחות מ-1,000 מגהוואט. כלומר, מקבילה לתחנת כוח קונבנציונלית מלאה. בנוסף, הפרויקט צפוי לכלול 5,000 מגהוואט-שעה של יכולת אגירה, מה שיאפשר לפרויקט להמשיך לייצר חשמל גם בשעות הערב בהן החשמל יקר ונצרך בהרבה. סכום ההשקעה טרם נקבע, אך הוא צפוי לעמוד על מיליארדי שקלים.
"בשורה ענקית למושבי הנגב"
ממלא-מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל, יהודה אליהו, מסר בעקבות ההסדרה החדשה כי "המתווה שאישרנו מביא לסיומה סוגיה מורכבת שנמשכה עשרות שנים ומאפשר סוף-סוף להסדיר את הקרקעות באופן שמיטיב עם כלל הצדדים. ההחלטה תביא לחיזוק ההתיישבות והחקלאות בנגב, להשלמת משבצות הקרקע למושבים, לשמירה על קרקעות המדינה ולהקצאת שטחים לצרכים לאומיים. לצד זאת, היא מאפשרת לקדם מיזמי אגרו-וולטאי שישלבו בין חקלאות לייצור אנרגיה מתחדשת, תוך ניהול יעיל של משאב הקרקע".
ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', הוסיף כי "אחרי חוסר ודאות שנמשך שנים, אנחנו מביאים היום בשורה ענקית למושבי הנגב. אישור המתווה ברמ"י הוא הישג כביר המבטיח את עתיד הקרקעות, מעגן את שטחי המשבצות של 34 מושבים ומאפשר להם לפתח מיזמי אנרגיה מתחדשת וחקלאות מתקדמת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
