"תהליך הונאה שיטתי": המאבק בין משרד התחבורה למפעילות התחב"צ מחריף

15 חברות תחבורה ציבורית טוענות שהוטלו עליהן קנסות בניגוד להסכמים ותובעות ממשרד התחבורה 34.6 מיליון שקל • משרד התחבורה טוען כי בידיו ראיות להונאה שיטתית מצד המפעילות • מספר המקרים שבהם אוטובוסים לא עצרו בתחנות עלה משמעותית

תחבורה ציבורית (אילוסטרציה) / צילום: איל יצהר
תחבורה ציבורית (אילוסטרציה) / צילום: איל יצהר

15 חברות המפעילות תחבורה ציבורית הגישו אתמול (ד') תביעה על סך 34.6 מיליון שקל נגד משרד התחבורה. החברות - בהן דרך אגד, מטרופולין, אלקטרה אפיקים וסופרבוס - טוענות כי המשרד הטיל עליהן קנסות בניגוד להסכמים. כעת, ברשות לתחבורה ציבורית מגיבים וטוענים כי בידיהם עדויות והקלטות על תהליך הונאה שיטתי של אותן החברות, במסגרתו ניתנו הוראות לנהגים לבצע נסיעות חלקיות.

בירושלים מרוצים, בת"א פחות: מה חושבים הישראלים על התחבורה הציבורית?
יו״ר נת"ע חשפה: "קנסנו זכיין ב-70 מיליון שקל. נוודא עמידה בלוחות זמנים"

בתביעה שהגישו אתמול טענו החברות כי משרד התחבורה מטיל עליהן קנסות, בין היתר בעקבות פערים בין דיווחי המערכות שלהן לתלונות של נוסעים. "הפרה זו נוצרה יש מאין", נכתב בתביעה. בנוסף, בחברות טוענים כי הוטלו קנסות גם כאשר הם שינו את מסלולן בעקבות אירועים שאושרו מראש.

לדברי החברות, "למשרד ככל הנראה לא ברור, כי נספח הפיצויים המוסכמים מחייב כלשונו את שני הצדדים, ולמורת רוחם הרבה של המפעילים, ניכרת במסגרת הבקרה התפעולית מגמה והתנהלות דורסנית, באופן אשר טורף את הקלפים לחלוטין, על דרך של קיזוז סכומי עתק מן התמורה המגיעה למפעילים כ'פיצויים מוסכמים' בעוד שהם כלל אינם כאלה".

מנגד, ברשות לתחבורה ציבורית טוענים כי כלל הקנסות מוטלים "בניסיון לעצור את המאבק חסר הפשרות של הרשות למיגור התופעה החמורה של 'נסיעות פיקטיביות'. הרשות הארצית דוחה מכל וכל את טענות המפעילים, שכן מטרת העל של תהליכי האכיפה היא לשים סוף למציאות עגומה בה מערכות המפעיל משדרות למשרד התחבורה סטטוס 'תקין' וביצוע מסלול מלא, בעוד שציבור הנוסעים ממתין לשווא עשרות דקות בתחנות לאוטובוס שאינו מגיע".

בנוסף, הרשות מציינת כי בידיה עדויות והקלטות פנימיות "המצביעות לכאורה על תהליך הונאה שיטתי, במסגרתו ניתנו הוראות מפורשות לנהגים לבצע נסיעות חלקיות בלבד, במטרה לקבל תשלום מלא מהמדינה.

"סתירה חמורה זו בין הדיווח הכוזב למציאות בשטח מהווה פגיעה קשה באמינות התחבורה הציבורית, מעמיקה את תסכול הנוסעים ומובילה לתשלום כספי ציבור עבור שירות חלקי או פיקטיבי לחלוטין. הפיצוי המוסכם המדובר, בסך 10,000 שקלים, הוא מידתי וראוי נוכח חומרת החריגה, ונועד למגר את התופעה שמובילה למצבים של דילוג על תחנות, שידור כוזב ודיווח שגוי לציבור".

שינוי במודל התגמולים לחברות האוטובוסים

ברקע הדברים, בשנים האחרונות מתקבלות יותר ויותר תלונות על נהגים שאינם עוצרים בתחנה. מדוח הבקרה החצי שנתי על פעילות מפעילי התחבורה הציבורית, הכולל סקרים ובקרות לאורך המסלולים השונים - נראה כי במחצית השנייה של 2025 עלו 750 ממצאים שליליים בקטגוריית "עצירה". זאת, ביחס ל־593 ממצאים במחצית הראשונה של השנה, 387 ממצאים במחצית השנייה של 2024, ו־244 ממצאים במחצית הראשונה של אותה השנה.

במקביל, עד לאחרונה גם היו לנהגים תמריצים שליליים שלא לעצור בתחנה - שהרי חברות האוטובוסים מתוגמלות בעיקר על כמות הקילומטרים שהן עושות, וכמעט לא נמדדות על כמות הנוסעים שהן מעלות. יש לציין כי משנת 2024 מקודמת הסדרה בענף האוטובוסים, וכחלק ממנה גם נושא זה צפוי להיות מטופל. בינואר האחרון, דובר בוועדת הכלכלה על כך שההסדרה תכלול עלייה של התגמול על חשיפה לנוסעים מ־7% ל־15%, כך ש־85% מהתגמול יהיו לפי ק"מ ו־15% לפי נוסעים.

כך או כך, נראה שבינתיים המאבק בין משרד התחבורה לחברות עולה מדרגה - אלו טוענות שהמשרד מטיל עליהן קנסות ללא קשר למציאות, ובמשרד טוענים שיש ראיות לתהליך הונאה שיטתי מצד החברות.