שינוי כיוון בארה"ב: למה הפד חזר להעלות את הריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

הפדרל ריזרב החליט הערב (שעון ישראל) להעלות את שיעור הריבית בארה"ב ברבע אחוז, לרמה של 3.75%־4.00%. זו העלאת הריבית הראשונה של הפד מאז 2023 ומדובר בתפנית אחרי כמה החלטות שבהן הריבית נותרה על כנה. ההחלטה התקבלה פה אחד בקרב חברי הוועדה.

השווקים כבר תמחרו מראש הסתברות גבוהה, כ־90%־93%, להעלאת ריבית.

למה דווקא עכשיו?

כמה גורמים חברו יחד: נתוני אינפלציה בארה"ב שממשיכים להראות עלייה מהירה מהרצוי, מחירי אנרגיה גבוהים על רקע המתיחות המתמשכת עם איראן ונתוני מכירות קמעונאיות חזקים בחודש אוגוסט (עלייה של 1.2% לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב) שחיזקו את ההערכה שהכלכלה יכולה לספוג העלאת ריבית.

"ההחלטה שלנו מגיעה בתקופה שבה נראה כי הכלכלה האמריקאית מתחזקת", אמר יו"ר הפד קווין וורש במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר ההחלטה. "לכן, הפחתנו מעט מהמדיניות המקלה".

מה המשמעות?

על פי הערכות בשוק, מדובר בשינוי כיוון במדיניות הפד תחת היו"ר החדש. בכך, הפד מאותת שהוא שם דגש חד-משמעי על ריסון אינפלציה, גם במחיר של העלאת הריבית. בפועל, ריבית גבוהה יותר צפויה לייקר הלוואות צרכניות (משכנתאות, הלוואות רכב, כרטיסי אשראי), אך גם להעלות מעט את התשואה על חיסכון.

מה התחזיות להמשך?

לצד ההחלטה, הפד פרסם גם את תחזיות הריבית המעודכנות שלו. לפי חברי הוועדה, צפויה העלאת ריבית נוספת אחת עד סוף השנה. כלומר, זו כנראה לא ההעלאה האחרונה של 2026. לצד זאת, במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחר ההחלטה, וורש סירב לענות על שאלה האם ייתכן שיהיה צורך בסדרה של העלאות ריבית.

בגולדמן זקס מעריכים שהפד יעלה את הריבית בחודש דצמבר: "הפד סימן שהוא בשלב זה אינו צופה הידוק אגרסיבי. סביר להניח שהם ידלגו על ההחלטה באוקטובר בשל קרבתה לבחירות אמצע הכהונה".

לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, "התחזית לריבית השתנתה משמעותית ובמקום שזו תעמוד על 3.8% השנה ו־3.6% בשנה הבאה, כעת היא עשויה לעמוד על 4.1% השנה ובשנה הבאה. כך, במקום שהריבית תרד ברבע אחוז ב־2027, היא תעלה פעם נוספת עוד השנה ואחר כך תישאר על כנה ולמעשה תהיה חצי אחוז מעל התחזית הקודמת. כך גם לגבי שנת 2028, שאמורה להסתיים עם ריבית בגובה 3.9%. קרי, גם בעוד שנתיים הריבית לא תהיה נמוכה מרמתה כיום".

עוד מציין מנחם כי תחזית האינפלציה לא השתנתה משמעותית והפד צופה כי תרד מ־3.7% השנה ל־2.3% בשנה הבאה: "בדומה, תרד ליבת האינפלציה (מדד המחירים של הוצאות משקי הבית בניכוי מזון ואנרגיה, ת"ש) מ־3.4% ל־2.5%. כלומר, יהיה צורך בריבית גבוהה יותר על מנת להשיג את אותה תחזית אינפלציה מהפעם הקודמת. מכל מקום, הפד לא צופה חזרה ל־2.0%, הרמה שהנגיד וורש התחייב כלפיה, לפני שנת 2029, מה שמבטיח על פניו תקופה ארוכה, יחסית, של הידוק מוניטרי".

תחזיות צמיחת התוצר לא השתנו כמעט והן תמשכנה לעמוד על מעט יותר מ־2% השנה ובכל אחת משלוש השנים הבאות.

מה אמר יו"ר הפד?

וורש, שנכנס לתפקיד במאי, בנה את הקרקע להחלטה הזו כבר בנאום המרכזי שלו בג’קסון הול בסוף אוגוסט. הוא אמר אז שהאינפלציה עדיין גבוהה מדי, ושהמגמות הבסיסיות לא השתפרו באופן משמעותי, והזהיר: "אנחנו צריכים להיות בטוחים שהאינפלציה הבסיסית נעה אל היעד שלנו, בבירור ובקצב מספק. אחרת, יש לנו עבודה לעשות".

באותו נאום הוא גם תיאר את הגישה שלו לניהול הפד ואמר שהוא פועל לפי מסגרת עקרונות קבועה ולא לפי החלטה מראש על הצעד הבא. כלומר, כל החלטה תתקבל על בסיס הנתונים באותו רגע ולא לפי מחויבות שניתנה מראש. זה תואם את הסירוב העקבי שלו לתת לשווקים "הכוונה מוקדמת" על כיוון הריבית העתידי. אנליסטים העריכו שהוא ימסגר את ההעלאה כהוכחה לכך שהוועדה מגבה את דבריה במעשים, בלי להתחייב למספר קבוע של העלאות נוספות.

מה ההשלכות על ישראל?

עליית הריבית בארה"ב לרמה של 3.75%־4.00% יוצרת פער ריביות מצומצם או היפוך מגמה מול הריבית המקומית בישראל (העומדת על 3.25%), מה שעלול להפעיל לחץ לפיחות של השקל מול הדולר ולהקשות על בנק ישראל להמשיך במתווה הקלות או הפחתות ריבית משלו.