האם הגידול המהיר של פליי דובאי הפיל אותה עם גיוס של טייס לא כשיר?

בצד הישראלי עדיין דנים בניסיון הפיגוע ובעיקר מסירים אחריות, אך יש גורם אחד שברור שכשל: חברת התעופה פליי דובאי, שהייתה צריכה לאתר בזמן את הטייס העומאני ולמנוע ממנו להגיע לישראל. בינתיים החברה השהתה את הטיסות לארץ עד תום החקירה.

● פיצוי של עד 210 אלף דולר לנוסע: איך ניתן לתבוע את פליי דובאי?
● הכמעט אסון בטיסת פליי דובאי עשוי לשלוח את אל על למהלך היסטורי
● הדרמה באוויר חשפה את התלות הישראלית בחברות התעופה מהמפרץ
● טסים למזרח עם קונקשן? כך לא תצטרכו לעבור בדובאי

פליי דובאי היא אחת מהחברות הצומחות ביותר בשוק. כך למשל, מספר הנוסעים שלה קפץ מ־9.6 מיליון בשנת 2019 ל־15.7 מיליון בשנה שעברה, כשהכנסותיה צמחו בהתאמה מ־1.6 מיליארד דולר ל־3.7 מיליארד דולר. השנה היא גם הגיעה למקום הרביעי מבין חברות הלואו קוסט בדירוג חברות התעופה הבטוחות ביותר של אתר Airlineratings.

"פליי דובאי נכנסה למשבר הנוכחי מעמדה עסקית חזקה", אומר שחר גולומב, מומחה למימון וחשבונאות ומרצה במכללה האקדמית אפקה. "בין 2022 ל־2025 גדל מספר נוסעיה בכמעט 50%, והצי התרחב מ־74 ל־97 מטוסים. התרחבות כזו מאפשרת לפרוס עלויות קבועות על יותר נוסעים ולהוסיף יעדים. במקביל, היא מחייבת פיתוח של מערכות הגיוס, ההכשרה והפיקוח. הסיכון הניהולי נוצר כשהיקף הפעילות גדל מהר יותר מהיכולת לבקר אותה. בישראל, פליי דובאי הטיסה ב־2025 כ־801 אלף נוסעים לישראל וממנה - עלייה של 45% לעומת 2024, בעוד שמספר נוסעיה בעולם גדל בכ־2% בלבד".

התפשרות לצד צמיחה?

האם דווקא הגידול המהיר הזה הוביל לנהלים פחות מחמירים? לדברי גולומב, "את איכות ניהול הסיכונים צריך לבחון גם דרך כוח־האדם וההדרכה. בהתרסקות טיסת פליי דובאי ברוסטוב שברוסיה ב־2016 נהרגו כל 62 הנוסעים ואנשי הצוות. דוח החקירה הצביע על טעויות תפעול ואובדן מודעות הקברניט למצב המטוס, וכלל ממצאים הנוגעים למיומנויות הטסה, לתיאום הצוות ולנהלים לזיהוי אובדן יכולת התפקוד של טייס. אלה ממצאים רלוונטיים לאיכות ההכשרה והפיקוח. עם זאת, אין בסיס לקבוע שליקויים אלה נמשכו עד היום".

לדבריו, "האירוע הנוכחי מעלה שאלות הנוגעות לגיוס ולסינון הביטחוני: הדיווחים שלפיהם טייס המשנה הורחק בעבר מתפקידי טיסה בעומאן בשל חשש להקצנה, מחייבים לברר איזה מידע היה זמין לפליי דובאי, וכיצד הוא נבחן. עדיין לא הוכח שהחברה ידעה על כך או שהצמיחה הובילה להתפשרות על הבדיקות".

גם ד"ר עוזי פרוינד־פיינשטיין, מומחה תעופה ובכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת, מסביר כי הדברים לא בהכרח קשורים. "10 טיסות יומיות בקו אחד לישראל זה אמנם חריג בעולם התעופה, אבל אין שום בעיה היום להיות בבקרה. בכל חברת תעופה יש מחלקת הצבת צוותים שדואגת שיהיו צוותי טייסים לכל הטיסות. השיבוצים נעשים לרוב בעזרת מערכת ממוחשבת שיודעת להתאים את הטייסים לפי הגדרות שונות שיוזנו לתוכה. לכן, בהנחה שלא היה כאן שיבוץ שגוי בזדון, אני מניח שהייתה טעות בשיבוץ עקב הזנה שגויה או חסרה של הנתונים".

מה צפוי לחברה כעת?

לדברי גולומב, "מבחינה כלכלית, הסיכון חורג מהפגיעה בקו הישראלי. אם משבר האמון יתפשט לשווקים נוספים, החברה עלולה להתמודד עם ירידה בביקוש, לחץ להורדת מחירים והוצאות נוספות על פיצויים, אבטחה ופיקוח.

"השאלה היא האם לצד ההצלחה המסחרית נבנו מערכות בקרה המתאימות לגודל החברה ולרגישות פעילותה. אמון הנוסעים ייבנה מחדש באמצעות ממצאים שקופים ותיקון הליקויים שיתגלו".