שישה ימים לפני הבחירות בארה"ב: מה יעשה הפד הערב?

הערב (ד') בערב, בשעה 20:00 שעון ישראל, יודיע הבנק המרכז של ארה"ב, הפדרל ריזרב, על החלטת הריבית שלו, שישה ימים בלבד לפני בחירות האמצע בארה"ב. הקונצנזוס בשוק הוא כי הריבית תיוותר ללא שינוי בטווח של 3.75%-4%, זאת למרות האינפלציה גבוהה והעלאת הריבית בספטמבר, שהיתה הראשונה מאז 2023.

● השוק בנפילה, אבל האנליסטים רגועים: "אין הרבה מדינות שצפויות לצמוח ב-7%, לא כדאי להיחפז ולמכור"
● הסקטורים שנמצאים במוקד המפולת היום בתל אביב - והסיבות לכך
● מה עומד מאחורי המניות היחידות שעולות בת"א 35
● מניות הנדל"ן מובילות את הירידות בבורסה: זו הסיבה

בשבוע לאחר החלטת הריבית, ביום שלישי 3 בנובמבר, ייבחרו כל 435 חברי בית הנבחרים ו־35 מתוך 100 חברי הסנאט. כיום הרפובליקאים שולטים בשני הבתים, ואובדן השליטה באחד מהם יקשה על הנשיא דונלד טראמפ לקדם את סדר היום הכלכלי שלו. הפעם יוקר המחיה נמצא במרכז מערכת הבחירות: לפי סקר AP-NORC מאוקטובר, 85% מהמצביעים מגדירים את הכלכלה כאחד הנושאים החשובים ביותר בהחלטתם, ו־84% מציינים את יוקר המחיה.

לעומת תמחור הריבית לפני הבחירות, תמחור החוזים העתידיים לגבי החלטת הפד בדצמבר לאחר סגירת הקלפיות בארה"ב מצביעים על כ־73% להעלאת ריבית.

הבנזין מוביל, אבל לא לבד

ב־16 בספטמבר, הפד העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז, לראשונה מאז 2023. ההחלטה הגיעה אחרי חודשים שבהם התלבטו בכיריו אם ההתייקרויות שנגרמו מהמלחמה באיראן ומהמכסים הן זמניות. מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר והשיבושים במצר הורמוז, מחירי הנפט חוו תנודות חריפות. מחיר חבית ברנט הגיעה באפריל לשיא של כ־112 דולר, ביולי המחירים צנחו לכ-71 דולר לחביט, והשבוע כבר חרו המחירים לרמות של 115 דולר לחבית.

במקביל, מדד המחירים לצרכן בספטמבר עלה ב־0.6%, והאינפלציה השנתית האיצה ל־3.7%, הרחק מעל יעד האינפלציה של הפד, שעומד על 2%. מחירי הבנזין זינקו ב־9.1% בחודש אחד והיו אחראים ליותר ממחצית העליה במדד. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מזון ואנרגיה, עמדה על 2.6%. במדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) , המועדף על הפד למדידת האינפלציה, עמדה אינפלציית הליבה באוגוסט על 3% והאינפלציה הכוללת על 3.4% . נתוני ספטמבר יתפרסמו ביום חמישי, למחרת החלטת הריבית .

למה לא עכשיו?

לפי בלומברג, בסוף ספטמבר תימחרו החוזים העתידיים הסתברות של כ־70% להעלאה באוקטובר. בתוך ימים ספורים היא צנחה לכ־25%, אחרי שסגן יו"ר הפד פיליפ ג'פרסון ונשיא שלוחת הפד בניו יורק ג'ון ויליאמס הבהירו שעל הפד לבחון נתונים נוספים לפני הצעד הבא. בסקר שערכה רויטרס בין 16 ל־20 באוקטובר, 94 מתוך 100 כלכלנים צפו שהריבית לא תשתנה השבוע, אך כל המשיבים צפו העלאה בדצמבר .

עם זאת, לא כולם משוכנעים שהפד ימתין. כלכלני לידר שוקי הון, בראשות יונתן כץ, העריכו בסקירה שפורסמה ביום ראשון כי ההסתברות להעלאה כבר השבוע עומדת על כ־50%. הם מצביעים על המשך לחצי המחירים ועל פעילות כלכלית חזקה, כגורמים דוחפי ריבית .

יו"ר הפד שטראמפ בחר

נגיד הפד קווין וורש נכנס לתפקידו במאי, לאחר שטראמפ מינה אותו במקום ג'רום פאוול, שספג מהנשיא ביקורת חוזרת על כך שלא הוריד את הריבית מהר מספיק. אלא שוורש עצמו הוביל בספטמבר דווקא להעלאה, בהחלטה שהתקבלה פה אחד.

בהחלטה, יו"ר הפד קווין וורש אף תיאר את העלאת הריבית כהסרת חלק מהתמריץ שהמדיניות המוניטרית המקלה מעניקה למשק, אמירה המרמזת שבעיניו הריבית הנוכחית עדיין אינה מרסנת מספיק. ג'יימס איגלהוף, הכלכלן הראשי לארה"ב ב־BNP Paribas, העריך בוול סטריט ג'ורנל שההעלאות השנה עשויות להיות רק תחילתו של מחזור הידוק ממושך יותר.

טראמפ תקף את הפד בעקבות ההחלטה, אך נמנע מלהאשים ישירות את וורש, וטען כי ליו"ר החדש יש מועצה עוינת.

ההחלטה הצפויה השבוע מאפשרת לפד להמתין לנתונים נוספים, ואין בכך עדות לכך שהשיקולים הפוליטיים מכתיבים את המדיניות. המבחן המשמעותי עשוי להגיע בדצמבר, כשמאזן הכוחות בקונגרס כבר יהיה ידוע. בינתיים, אף שוורש מסתייג ממתן הכוונה מפורשת לגבי העתיד, השווקים צפויים לנתח כל מילה במסיבת העיתונאים שלו ביום רביעי.

הורמוז משפיע יותר מהריבית

הכלכלה האמריקאית אינה מגיבה לריבית באופן אחיד. בסקירה השבועית של מיטב מסביר הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי כי הכוחות שמניעים כיום את האינפלציה, ובראשם המלחמה וההשקעות בבינה מלאכותית, כמעט אינם רגישים לריבית. מנגד, הענפים שכבר סובלים מהתייקרות האשראי אינם אלה שמניעים את האינפלציה. לכן, להערכתו, הבנקים המרכזיים ינסו להסתפק בהעלאות ריבית מעטות ככל האפשר.

לפי מיטב, ההשקעות בבניית מרכזי נתונים בארה"ב זינקו ב־73% בשנה האחרונה, בעוד ההשקעות בבנייה שאינה למגורים, בנטרול מרכזי נתונים ותחנות כוח, ירדו ב־10%. במילים אחרות, ריבית גבוהה לא תפתח את מצר הורמוז, אבל היא עלולה לצנן דווקא את התחומים שכבר נמצאים תחת לחץ. גם שוק העבודה מציג סימני התמתנות: בספטמבר נוספו רק 29 אלף משרות, ושיעור האבטלה עמד על 4.2%.

ההשפעה על ישראל

העלאות ריבית נוספות בארה"ב עשויות להשפיע על שער הדולר, על תשואות האג"ח בעולם ועל תנאי המימון גם בישראל. בשבוע שעבר הותיר בנק ישראל את הריבית ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות, כשהאינפלציה השנתית עומדת על 1.6%. בין החלטת הריבית הקודמת לזו של השבוע שעבר נחלש השקל ב־3.1% מול הדולר .

לדברי יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף של אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, ״העלייה במחירי האנרגיה, היחלשות השקל והסביבה המוניטרית העולמית מצמצמות את מרחב הפעולה להפחתה נוספת״. גם בלידר מתקשים לראות הפחתה קרובה. להערכתם, התרחבות פערי הריביות מול חו"ל עלולה להקשות על התחזקות השקל, אף שאינם שוללים הפחתה אם השקל יחזור להתחזק.

זבז'ינסקי לעומת זאת, מסביר לגלובס כי להחלטות הפד יש השפעה על בנק ישראל בעיקר דרך שער החליפין: אם הרחבת פער הריביות תגרום לפיחות משמעותי בשקל שיסכן את יעד האינפלציה, בנק ישראל יצטרך להביא זאת בחשבון, הוא אומר.

עם זאת, במצב הנוכחי, עם אינפלציה נמוכה בישראל ורגישות מוגבלת של השקל לפערי הריביות, הוא מעריך כי ״ההשפעה של החלטות הפד נמוכה יחסית״. במיטב צופים שריבית בנק ישראל תרד ב-0.25-0.5 נקודות האחוז בתוך שנה.

זבז'ינסקי מזהיר גם מפני השפעת התייקרות הדלק: מחיר הנפט בשקלים עלה ב־14% מתחילת אוקטובר, לאחר עלייה של 18% בספטמבר. אי הארכת הפחתת מס הבלו הזמנית על הדלק עשויה להוסיף להערכתו כ־0.4%-0.5% למדד המחירים לצרכן.

החלטת הריבית הבאה בישראל תתפרסם ב־23 בנובמבר, ובנק ישראל להביא בחשבון את ההתפתחויות בארה"ב, את מחירי האנרגיה ואת השינויים האפשריים בשער החליפין ובפרמיית הסיכון המקומית.