עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל • הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי
בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה ייצוגית נגד רשת שיווק המחשבים ומוצרי הסלולר KSP. השופטת רחל ערקובי פסקה כי התובע ישלם לה 50 אלף שקל הוצאות משפט. התובע שחויב בהוצאות הוא עו"ד עמית זילברג, תובע סדרתי בתחום הספאם, הנוהג לתבוע חברות ענק, ואף עומד בראש עמותה למיגור התופעה.

פסיקת ההוצאות היא חלק ממגמה להחמיר עם מגישי בקשות סרק בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון מאפריל השנה. לפי העליון, יש לשנות את שיעור ההוצאות בצורה מתונה.

● ביטוח ישיר השקעות פיננסיות תשלם 16 מיליון שקל לאוצר המדינה
● לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות
● מנכ"ל לאומי: לחייב בהוצאות גבוהות מי שמגיש תביעות סרק

סכום של 50 אלף שקל נחשב לגבוה יחסית לתובע ייצוגי מאחר שהוצאות מרתיעות תובעים ייצוגיים שמייצגים אינטרסיים ציבוריים. בעבר, הסכומים שפסקו בתי המשפט היו נמוכים יותר. יש לציין כי למרות המגמה להעלות את ההוצאות, KSP נותרה עם הוצאות גבוהות והיא הציגה במשפט חשבוניות בגובה של 344 אלף שקל.

באוקטובר האחרון נפסקו הוצאות בסך 100 אלף שקל במקרה חריג שבו שותף עסקי לשעבר עמד מאחורי תביעות ייצוגיות נגד עסק. התביעות הוגשו כחלק ממהלך אסטרטגי וממניע זר, ולא כדי לשרת את חברי הקבוצה שבשמה הוגשו. לאחרונה פסקה השופטת ערקובי גם הוצאות בגובה של 40 אלף שקל לתובע ייצוגי, שהסתלק מתביעה נגד חברת טכנולוגיה לאחר שלא נעשתה פנייה מוקדמת ולא הונחה תשתית עובדתית לנזק. נקבע שם כי התנהלות המבקש מדגישה את החירות הרבה הניטלת דווקא בשל אי פסיקת ההוצאות.

בשבוע שעבר פסק בית המשפט המחוזי מרכז הוצאות בגובה 30 אלף שקל לשופרסל ומקדונלד'ס כל אחת לאחר שנדחו בקשות לתביעות ייצוגיות נגד החברות בגין ספאם. נקבע כי מותר לעסק לכלול תוכן שיווקי סביר בחשבונית.

"לא תכלית החוק"

בתביעה שהוגשה נגד KSP לפני 4 שנים טען זילברג יחד עם עו"ד זיו גלסברג כי החברה שלחה הודעות דואר אלקטרוניות לרוכשי מוצרים, שמסרו שאינם מעוניינים לקבל דברי פרסומת בניגוד לחוק התקשורת.

היה מדובר במשלוח מייל אחד כאשר יתר המיילים נגעו לסקר שביעות רצון. התובעים טענו כי נגרמה להם עוגמת נפש רבה ותסכול עקב שליחת הודעות הפרסומת. בתיק התקיימו שני ימי הוכחות ומונה מומחה מטעם ביהמ"ש.

השינויים בגישה המשפטית לתביעות ייצוגיות 

■ בית המשפט העליון קבע באפריל 2026 כי מחירן של תביעות סרק ייצוגיות יעלה

■ מאז הפסיקה, בתי משפט החלו להטיל הוצאות גבוהות יותר, כמו באוקטובר האחרון, אז הוטלו על תובע ייצוגי הוצאות בסך 100 אלף שקל

■ המחוזי בת"א פסק הוצאות של 40 אלף שקל לתובע ייצוגי לאחר שלא נעשתה פנייה מוקדמת ולא הונחה תשתית עובדתית לנזק

■ בפסיקה הנוכחית נפסקו הוצאות נגד תובע בגין ספאם בתיק מול רשת KSP על סכום של 50 אלף שקל

בפסיקתה קבעה השופטת ערקובי כי עו"ד זילברג לא הוכיח שהוא סימן שאינו מעוניין בדיוור בעוד החברה הציגה דיווח במערכות כי הוא סימן שהוא מעוניין. הוא גם לא נעתר להמלצת בית המשפט לסגת מההליך לאחר חקירתו.

לעומת זאת, לגבי עו"ד גלסברג נקבע כי הוכיח שלא נתן הסכמה למשלוח דואר, אך השופטת פסקה שזו אינה עילה המצדיקה ניהול הליך ייצוגי מאחר שהיה מדובר בטעות נקודתית. לכן, הוא לא חויב לשלם הוצאות להבדיל מזילברג.

עוד נקבע כי אין הצדקה לפיצוי מאחר שהוכח שלחברה אין מדיניות ספאם מפרה אלא הייתה תקלה נקודתית שנבעה מטעות אנוש ותוקנה. השופטת דחתה גם את הטענה כי חברה צריכה להסיר מהדיוור את המבקש ללא כל פערי זמן.

"חוק הספאם לא נועד להטיל על חברה הוצאות בהיקף כל כך גדול רק בשל אותם מקרים ספורדיים הנובעים מפערי הזמן שבין משלוח קמפיין לבין בקשת ההסרה. אין זו תכליתו של החוק", כך השופטת.

תובעים סדרתיים?

בית המשפט דחה את הטענה כי המבקשים הם תובעים סדרתיים המונעים מאינטרסים כלכליים ולא מתוך דאגה לציבור. השופטת הדגישה כי היסטוריה של הגשת תובענות ייצוגיות אינה מעידה כשלעצמה על חוסר תום לב או על כך שמדובר בבקשת סרק.

לצד זאת, ציינה כי לניסיונם של המבקשים ובא כוחם, הפעילים בעמותות למיגור תופעת הספאם, יש רלוונטיות לזהירות ולבדיקות הנדרשות מהם לפני הגשת תובענה ייצוגית.

עו"ד נתי אגמון ממשרד שבלת ושות', שייצג את KSP, מסר: "אנחנו מברכים על פסק הדין המצטרף למגמה של ריסון השימוש בהליך הייצוגי במקרים שאינם מצדיקים זאת. התובענה הייצוגית היא כלי חשוב להגנה על הציבור, אך לא כל תקלה נקודתית מצדיקה הפעלת מנגנון רב עוצמה הכרוך בעלויות כבדות ובמשאבים שיפוטיים ניכרים".

עו"ד עמית זילברג מסר: "פסק הדין רצוף, לטעמי, שגיאות משפטיות וראייתיות חמורות. בית המשפט העדיף את רישומי KSP על פני ראיותיי, אף שהחברה הודתה בכשלים במערכותיה. חויבתי ב־50 אלף שקל בין היתר משום שסירבתי לסגת מההליך. לשיטתי, מדובר במסר מסוכן: תאגידים יוכלו להסתתר מאחורי 'תקלות טכניות', בעוד אזרחים המבקשים לאכוף את החוק יירתעו מפנייה לערכאות. פסיקת ההוצאות בנסיבות אלה אינה מידתית, פוגעת בזכות הגישה לערכאות ויוצרת אפקט מצנן מסוכן. בכוונתי לפעול לתיקון העיוות בערעור".