מעיין גורדון ודן קלארמן / צילום: איל יצהר
בספטמבר האחרון חגג דן קלארמן את יום הולדתו ה-40. "הייתי מדוכא, גם הקורונה וגם 'חיי לאן'". בתוך הלך הרוח הזה הוא קיבל שיחת טלפון. על הקו היה אחד משרי הממשלה ממפלגת הליכוד שבירך אותו במזל טוב (קלארמן כמו שותפתו מעיין גורדון שייכים ל"ליכודניקים החדשים").
"זה כל־כך הכעיס אותי שיש משבר לאומי, ולשר בממשלה יש זמן לעשות פוליטיקה קטנה בברכות יום הולדת", הוא נזכר. "צרחתי עליו עשר דקות, אמרתי לו: 'בושה שאתה מתעסק בזה כשבכלל לא מטפלים בקטיעת שרשראות ההדבקה'".
קלארמן המתוסכל שיתף חברים בקבוצת הווטסאפ, ובאמצע שרשרת הקיטורים, בערך ב-11 בלילה, גורדון כתבה לו: "אם אין, בוא נעשה את זה אנחנו". כך נולדה "תנועת מספריים" (טלפון: 3079*) שבאה לענות על הכשל של משרד הבריאות. "היו בעבר הרבה רעיונות שהלכתי לישון איתם וכך הם נגמרו", משחזרת גורדון, "אבל פה קמנו בבוקר והתחלנו לגלגל את זה".
הם בנו אתר ועמוד פייסבוק המזמין אנשים להצטרף, ותוך 24 שעות הוא קיבל 500 שיתופים. פנו מאות אנשים שרצו להתנדב, להיות מתשאלים, לבנות אפליקציות. כך נוצרה בן לילה אופרציה של מתנדבים ומתנדבי-על המרכזים אותם. "מהר מאוד הבנו", אומרת גורדון, "שיש בעיה של שיתוף פעולה של הציבור עם המדינה בחקירות אפידימיולוגיות. זה שיכולנו להציע דיסקרטיות ואנונימיות מאוד עזר. זה שיכולנו להגיד לאדם שלא מרגיש טוב, אולי תכניס את עצמך וולונטרית לבידוד, אולי תרים טלפון לאנשים שפגשת, אולי לא תלך לבקר את סבא וסבתא - זה היה שינוי אדיר".
עם הזמן הם הקימו מערך תשאול אפידימיולוגי, גייסו 500 אלף שקל במימון המונים, הכשירו מאות מתשאלים ויצרו תשתית טכנולוגית המאפשרת גם שמירה על פרטיות מלאה של המתושאלים. לאחרונה, קיבל המערך הכרה של משרד הבריאות וכעת הם מכינים קורס הכשרה למתשאלים עבור כל המערכים בישראל.
גורדון, מדענית דאטה, גדלה בצורן. אחרי הצבא התחילה לעבוד בחברת הייטק קטנה, "ושם נחשפתי לראשונה לעולם הנתונים, ואיך אפשר להשתמש בהם לנהל דברים בצורה חכמה יותר", היא אומרת. כאשר קמה מפלגת "יש עתיד", היא הצטרפה והקימה את מערך השטח של המפלגה וגם את הדאטה בייס שלה. לאחר מכן, באמצע התואר בביולוגיה ובמדעי המחשב, חלתה בתסמונת נדירה (POTS) המשבשת את הדופק ואת לחץ הדם - "מחלה התוקפת נשים, והרופאים אומרים להן שמדובר בהיסטריה וחרדה", כלשונה. היא הגיעה לנכות כמעט מלאה, בלי יכולת לצאת מהבית בשל החשש להתעלף ברחוב. לאחר אבחון באיכילוב, עברה למסלול שיקום ארוך וקשה, שבמהלכו חיפשה "דרך להחזיר תחושת ערך ועשייה". הפתרון שמצאה כלל הצטרפות ל"ליכודניקים החדשים", שם הצטרפה לבסוף למטה המנהל של הארגון, וחברה לקלארמן בניהול הקמפיין לפריימריז. בשנה האחרונה, היא מספרת, "חזרתי למה שמעניין אותי, בינה עסקית".
קלארמן, מומחה לבינה מלאכותית, נולד וגדל בהרצליה, שירת בחיל הים, התעסק באלקטרוניקה, וטייל הרבה בעולם. לאחר תואר ראשון ושני בפיזיקה, ולאחר שעבר בחברת הייטק גדולה וסטארט־אפ קטן, נסע לארה"ב ועבד בחברת ייעוץ אמריקאית. כשחזר לארץ לאחר שלוש שנים הקים חברת ייעוץ לחברות הייטק (סימפל) והחל מ-2010 עסק בהנעה להתפקדות למפלגות, מתוך המחשבה ששיטת הפריימריז מונעת מהציבור הרחב אפשרות להשפיע.
ב-2012 נכנס ל"ליכודניקים החדשים", ובשנים האחרונות הצטרף לחברת ThirdEye Systems והקים שם את מחלקת הבינה המלאכותית. "במהלך השנים עשיתי כל מיני פרויקטים בתחום", הוא מספר, "אבל עכשיו נשאבתי לעולם הזה לגמרי. יש נסים ונפלאות שאפשר לעשות שם".
איפה אתם רואים את עצמכם עוד עשור?
גורדון: "למדתי לא לתכנן כל־כך קדימה, כבר הייתה לי תוכנית שלמה איך החיים שלי ייראו לפני שחליתי. אבל ארצה להתעסק בניהול אופרציה חכמה, בארגון שיש לו משמעות מעבר למשמעות העסקית. אלה הדברים שמלהיבים אותי ונותנים לי כוחות ומחיים אותי".
קלארמן: "היו לי הרבה הרפתקאות, אבל משפחה נהייתה דבר שחשוב לי. זה דבר שמפקס. בתחום המקצועי ברור לי שאני עמוק בתחום הלמידה העמוקה ומערכות אוטונומיות, בתחילת הרפתקה אינטלקטואלית עם אין־סוף הזדמנויות".
שלומית לן