“אמרתי לעצמי: ‘איך יכול להיות שהרופאים דואגים לנו ואנחנו לא נדאג להם חזרה?’ זה הטריף אותי”
סתו אברהמי הפכה בשנים האחרונות שם מוכר בקרב הורים, גננים וגננות והעוסקים בבריאות הציבור בזכות עמותת "מחוסגן" שהקימה ב-2018, יחד עם שותפים נוספים. מדובר במיזם לקידום גנים (פרטיים) לפעוטות שבהם כל הילדים מחוסנים. דרך פעולות הסברה להורים שלא חיסנו את ילדיהם ואמצעים נוספים, המיזם אִפשר עד היום לאלפי גנים להצהיר על עצמם כעל "מחוסגנים".
כשפרצה הקורונה, במארס, הפכה העמותה לפתע גם למוקד ידע עבור בעלי גנים והורים מבולבלים. "הפכנו לחמ"ל קורונה. הורים לא ידעו מה לעשות. למשל, מה קורה אם נחשפו לחולה מאומת. כשהתקשרו למשרד הבריאות הם קיבלו ממנו שש תשובות שונות. אנחנו סיפקנו תשובות לבעלי גנים שעשו סדר עבור ההורים".
בתקופה הזו אברהמי גם החלה לקבל פניות מרופאים ורופאות שהכירה, שנגעו לכך שאין להם מסגרות עבור ילדיהם בימי הסגר. בלעדיהן אין ביכולתם לצאת לעבוד. מהר מאוד היא הבינה שמדובר בבעיה כוללת שנוגעת לכל העובדים החיוניים - אחים ואחיות, שוטרים ושוטרות וכן הלאה - שנותרו בלי מענה לילדיהם. "זה הוביל למצבים אבסורדיים שרופאים היו צריכים לשים את הילדים אצל סבא וסבתא ולסכן אותם. אני אפילו מכירה רופאה שנאלצה להביא את הבת שלה למחלקה בשיא הקורונה. היה כאוס גמור".
"אמרתי לעצמי: ‘איך יכול להיות שהרופאים, השוטרים, העובדים הסוציאליים ועוד רבים אחרים דואגים לנו יום-יום, ואנחנו לא נדאג להם חזרה? המדינה לא נתנה מענה. זה הטריף אותי".
אברהמי החליטה לקחת את המשימה על עצמה והחלה להיטלטל בין משרדי הבריאות, החינוך והעבודה כדי למצוא פתרון. בסופו של דבר, יחד עם משרדי הבריאות והעבודה, היא הובילה לחתימתה של תקנה לשעת חירום שאפשרה את פתיחתם של הגנים הפרטיים בקפסולות של שישה ילדים בסגר הראשון, ושל שמונה ילדים בסגר השני.
בהמשך היא גם הקימה אתר אינטרנט שבו רוכז כל המידע בנוגע לגנים שנפתחו. "זה היה פתרון שעבד כי אף משרד לא היה צריך להוציא כסף מהכיס. ההורים המשיכו לשלם לגנים כרגיל והפעוטות המשיכו ללכת לגן שאליו הלכו קודם".
ומה בנוגע לילדים גדולים יותר, בני שלוש עד שש? היו כמה רשויות מקומיות שייעדו גני עירייה לילדי העובדים החיוניים, אך לא היה מדובר בפתרון ארצי. לכן אברהמי פעלה לכך שגם ילדים בגילי שלוש ומעלה יוכלו להצטרף לגנים הפרטיים. "אפשר היה לעשות הרבה יותר ברמה הארצית. עשינו מה שיכולנו", היא אומרת כיום.
בסך הכול, לאורך שני גלי הקורונה והסגרים שליוו אותם, נפתחו יותר מ-4,000 גנים פרטיים ברחבי הארץ לטובת ילדי העובדים החיוניים. בנוסף, יחד עם תורם גדול שביקש להישאר אנונימי ועוד כספים שגייסה, אברהמי גם הצליחה להוביל מבצע מורכב להבאת 30 אלף מסיכות N95 לצוותים הרפואיים, בעיקר אלה שעבדו בקהילה.
צחוק הגורל היה שבשבוע שבו הישראלים התבשרו שבעוד ימים ספורים יחל מבצע החיסונים נגד קורונה, אברהמי גילתה שחלתה בנגיף. היא אמנם הוגדרה חולה במצב קל אך מספרת על "חוויה נוראית, עד כדי קושי עז לנשום וחנק. רעדתי והייתי לבד".
עכשיו כשיש חיסון, מה את אומרת לאנשים שמפחדים להתחסן?
"אני מבינה את החשש מפני משהו חדש שרק עכשיו יצא לשוק. אבל בלי החיסון התוצאה היא לקבל קורונה ואתם לא רוצים להגיע לשם. לפחות מהניסיון שלי. אם אוכל להתחסן למרות שכבר חליתי, אעשה זאת מיד. מי שחושש, שישוחח עם הרופא שלו".
אברהמי רואה במודל שהמדינה צפויה ככל הנראה לאמץ כדי לעודד אנשים להתחסן - הגבלת בלתי מחוסנים ביכולת לטוס או לשהות במקומות הומים כמו מסעדות - מודל זהה לזה של "מחוסגן" (הפרויקט שאותו הקימה עם איתי ברשדסקי (בעלים של גן), ד"ר מאיר עזרא־אליה וד"ר ליאור אונגר). "זכותם של אנשים להגן על בריאותם (מפני אחרים), וזה נכון לגבי כל מחלה שיש נגדה חיסון. הרי אף חיסון לא מגן ב-100% ויש אנשים שאינם יכולים להתחסן נגד קורונה, למשל ילדים ונשים הרות. רוב הססני החיסונים הם לא מתנגדי חיסונים משוגעים. הבעיה נובעת מכך שמתנגדי החיסונים הם אנשי שיווק מעולים. ובכל הנוגע לחיסון נגד קורונה גם מסתובב המון פייק ניוז, למשל שהחיסון גורם לעקרות. כמי שעברה טיפולי פוריות במשך ארבע שנים, זה מאוד מקומם".
איפה את רואה את עצמך עוד עשר שנים?
"חשוב לי להמשיך לעשות טוב, וזו הסיבה שאני עובדת רק עם סטארטאפים שעוסקים בבריאות וביוזמות למען החברה. ואני מקווה שעוד עשור מחוסגן כבר יהיה בכל הגנים בישראל".
הילה ויסברג