שגרת חיי העבודה בקורונה, אם אפשר בכלל לקרוא לה שגרה, הפכה לאין־סוף ריצות וג'ינגולים בין המון פגישות אונליין, בלי להספיק לנשום, וגם בלי להספיק להתכונן בין פגישה לפגישה. העולם הארגוני בעידן הקורונה עוטף את העובד מכל עבר כך שהיא או הוא מבשלים או מטיילים עם הכלב תוך כדי ובין פגישות. במצב כזה, רבות מהאינטראקציות - השיחות ומפגשי הוועידה - נעשות עם הסלולרי, שקשה יותר להקליד בו, ולא דרך המחשב.
כאן נכנסת לתמונה העוזרת הדיגיטלית הקולית של מיקרוסופט, קורטנה, שמאחוריה עומד, בין היתר, צוות המוצר של שירה וינברג הראל. הם עוסקים בבינה מלאכותית שיכולה לעזור למשתמשי אופיס 365 להיות יותר פרודוקטיביים, ומתאימה את יכולותיה של הגברת לצרכים החדשים של הקורונה.
"אנחנו עובדים על זה הרבה זמן אבל עם הקורונה זה תפס שינוי כיוון", אומרת וינברג הראל. "השקנו באוגוסט יכולות קוליות של קורטנה, והיום את יכולה תוך כדי פגישת Teams (פלטפורמת מפגשי האונליין של החברה, בסגנון זום) לומר לה, 'חפשי לי קובץ ושתפי עם כולם', או 'הציגי את שקף מספר חמש'. היא גם יכולה לעזור למשתמשים להגיע מוכנים יותר לפגישה, למשל לשלוח לך לפני הפגישה מייל עם מסמכים שלא קראת, או להזכיר לך שהבטחת לעשות משהו ועוד לא עשית".
וינברג הראל גדלה בהרצליה, לאמא עורכת דין ואב בתחום ההייטק. "הייתי חנונית, ילדה טובה, שמשקיעה 200% כדי להבטיח שאקבל 100. בעקבות אבא התעניינתי תמיד במחשבים, למדתי מחשבים בתיכון - בת יחידה במגמה - וזה היה נכון לי ומעניין, וכך זה התגלגל הלאה".
בצבא שירתה בממר"ם, ומשם הגיעה למיקרוסופט כמהנדסת תוכנה. "אבל אחרי שנתיים הרגשתי שלא זו התשוקה שלי, שלמרות שהייתי ילדה מאוד ביישנית - אני רוצה לעבוד עם אנשים. אז הלכתי ללמוד מימון ושיווק ועשיתי מעברים בתוך החברה".
אבל וינברג הראל לא שכחה את הנערה היחידה שהייתה בין כל הנערים בלימודי המחשבים בתיכון. לפני כחמש שנים היא הקימה, יחד עם שותפתה דלית הלדנברג, את ארגון LeadWith לקידום נשות הייטק, שכבר הפך לקהילה של מעל 7,000 נשים.
"כשלמדתי במגמת מחשבים בתיכון הייתי ילדה נורא ביישנית, ולא מצאתי את עצמי בסביבה הזאת. בהפסקות הייתי מחפשת איך להעביר את הזמן. גם בממר"ם היו מעט בנות, ורוב החברים שלי היו בנים. אמרתי לעצמי, בחרתי בקריירה יותר גברית, אז צריך להסתגל. עכשיו אני כבר מרגישה בנוח, אבל חבל לי על הילדה שהייתה צריכה לעבור את זה, ובעיקר חבל לי על כל הילדות שזה שבר אותן והן ויתרו.
"רק מאוחר יותר הבנתי שזה לא חייב להיות ככה, שיש אלמנטים שמביאים למצב הלא מאוזן הזה: למשל, המחמאות השונות שנותנים לתינוקות בנים ותינוקות בנות, או כמה נותנים להם או להן לקחת סיכונים. הדרך המיידית לטפל בזה היא הרחבת הזדמנויות לנשים. כי אישה לא תגיש מועמדות למשרה אם היא מתאימה לה רק ב-60%, וגבר כן. ויש פערים חברתיים גם בצורות תקשורת, מה שיכול להגיע לפעמים לקיצוניות בסטארט־אפים, שבהם יש לפעמים ווייב שפחות מזמין נשים".
שלומית לן