במהלך עבודתו כרופא פנימאי הבחין ד"ר שאדי חסן שכאשר הוא משוחח עם חולים האבחנה שלו טובה יותר: "שמתי לב שכשחולים מתכתבים איתי, אני מעדיף להעביר את השיחה לטלפון, כי הקול שלהם עוזר לי באבחון וכך אני לא מאבד מידע על המצב שלהם. זה לא בספרי הלימוד, אבל ראיתי שגם רופאים אחרים נוהגים כך. האמת שכולנו משתמשים בזה. גם אשתי ואמא שלי יודעות לשאול אותי 'מה קרה' אם אני נשמע להן קצת שפוף".
והייתה לו עוד הבנה: את מה שהרופא עושה אינטואיטיבית, מחשב יכול טוב יותר - הוא יכול להיות רגיש אפילו יותר מהאוזן של הרופא וגם לזכור את כל השיחות הקודמות עם המטופל ולהשוות אותן עם השיחה הנוכחית כדי לאתר הידרדרות או שיפור.
את התחושה המחודדת הזאת תרגם ד"ר חסן לטכנולוגיה, ובאמצעות חברת הלת'מייז (HealthMize) שהקים הוציא לשוק לפני כשנה כלי לאבחון מחלות נשימה באמצעות הקול, שיסייע לו עם חולי ה-COPD (מחלת ריאות חסימתית) שמגיעים אליו. באמצעות הקלטות של מטופלים בזמן התקף וב"שגרה" הוא פיתח אלגוריתם בינה מלאכותית שלמד להבחין בין שני המצבים וכך לזהות חולים.
הטכנולוגיה הזאת, שעברה עוד גלגולים עסקיים שמיד נגיע אליהם, הפכה רלוונטית מתמיד בקורונה ועל בסיסה פיתחו חסן ושותפיו מוצר שיזהה גם חולי קורונה. "הרמנו את הכפפה עם הצבא וגורמים מחקריים בארץ, ופיתחנו מערכת שמזהה קורונה באמצעות הקול", אומר ד"ר חסן. "לאחר שבוצעו בה כמה ניסויים קליניים ופיילוטים מסחריים, היום נעשה שימוש במוצר במדינות נבחרות במזרח אסיה, דרום אמריקה, אפריקה, אירופה ובקרוב גם בצפון אמריקה. המוצר מסייע בבדיקות PCR של קורונה וגם משמש ככלי לזיהוי חולים בבתי אבות, בתי אבות, נמלי תעופה או עבור מעסיקים שרוצים למנוע התפרצויות במקומות העבודה שלהם.
אבל כדי להבין כיצד הגיעה הטכנולוגיה של ד"ר חסן עד הקורונה, יש לחזור מעט אחורה: "בשביל לפתח את הטכנולוגיה של המוצר היינו צריכים להתבסס על המון דאטה, המון קלטות של חולים בשלבים השונים של ה־COPD. חברת התרופות הבינלאומית GSK הסכימה לממן ניסוי שבמסגרתו עקבנו אחרי כל חולה במשך חצי שנה, וזה עזר לנו לפתח את המערכת, עם צוות שהיה אמנם קטן אבל מסור ביותר: כל אחד עשה עבודה של שלושה אנשים. רק אז הרגשנו בשלים לגייס לראשונה משקיעים".
אלא שבאחד מניסיונות גיוס ההון האלה קיבל ד"ר חסן הצעה. קרן aMoon שאליה פנה הציעה לו למזג את החברה שלו עם ביונד ורבל (Beyond Verbal) - חברה מסחרית בתחום של אבחון רגש בשיחות למוקדים טלפוניים. "בקרן אמרו לנו - בחנו השקעה בכל אחד מכם, וחשבנו שאחד ועוד אחד כאן שווה יותר משתיים". הסינרגיה נבעה מהעובדה שהלת'מייז פיתחה מערכת לניטור חולים לאורך זמן באמצעות הקלטות קודמות שלהם, ואילו ביונד ורבל הביאה יכולת לאבחן מחלות באמצעות השוואת הקול של אדם לדגימות מכלל האוכלוסייה. שני מאגרי המידע הללו יחד מקיפים את כל התחום. יחד גייסו שתי החברות מ־aMoon 9 מיליון דולר.
המיזוג של השתיים התרחש בינואר האחרון ונתן לחברה את שמה החדש ווקליס (Vocalis Health). ד"ר חסן מונה להיות סמנכ"ל התפעול והרפואה של החברה - וכחודשיים לאחר מכן, בתזמון די מדהים, פרצה המגפה: "אנחנו לא יודעים לומר אם המערכת מזהה שאדם הוא חולה קורונה או חולה שפעת", מסביר ד"ר חסן, "אבל היא מזהה אדם עם מחלה נשימתית, כולל כאלה ללא תסמינים. יש לנו לקוח במזרח אסיה, שאִתגר את המערכת שלנו לזהות קלטות של חולים ולא חולים, ובסוף התברר שכל החולים היו ללא תסמינים. המערכת צלחה את זה".
מגיל צעיר ידע ד"ר חסן שימצא דרך שתשלב בין שתי האהבות שלו - רפואה ויזמות. "חשבתי שאהיה רופא או מתכנת, ותמיד חלמתי לשלב בין הדברים וליצור משהו שישנה את העולם. אבא שלי רופא, והכרתי מקרוב מאוד את העולם הזה. מנגד, כשהייתי בגן שיחקתי במחשב וכבר בכיתה א' למדתי תכנות בסיסי. בבגרותי, כשחשבתי איך לשלב בין הדברים, הבנתי שיהיה יותר נכון שהבסיס יהיה רפואה ועליו אני אוסיף את עולם ההייטק והיזמות".
חסן למד רפואה בטכניון והתמחה בפנימית ("הפנימאים מכירים את כל המחלות ויודעים לאבחן כל דבר"), וכבר בתחילת הדרך נפתחה דרכו לעולם היזמות ברפואה. "בטכניון מאוד מעודדים את זה", הוא אומר.
באחד ההאקתונים שבהם השתתף הוא פגש בפיזיקאי דניאל ארונוביץ', גם הוא בוגר הטכניון, שעבד בתחומי המו"פ באינטל. איתו הוא ייסד את הלת'מייז (היום משמש ארונוביץ' כסמנכ"ל הטכנולוגיה בווקליס). "זה היה באמצע 2015. הקמנו את החברה יחד, ואז פגשנו את רפי גדרון".
ד"ר גדרון הוא מיזמי כרומטיס, החברה שעשתה את אחד האקזיטים הגדולים הראשונים של תעשיית ההייטק הישראלית, כשמכר אותה בשנת 2000 ללוסנט. לאחר מכן הוביל קרן הון-סיכון בתחום הקלינטק והקים עם שמעון פרס את מיזם Israel Brain Technologies למימון וחיזוק תעשיית מדעי המוח הישראלית. כיום הוא משקיע בסטארט-אפים מתחום התוכנה והרפואה. גדרון הפך למשקיע וליזם השלישי בהלת'ימייז.
איך הצלחתם לתפוס את תשומת לבו?
"גוף עידוד היזמות של הטכניון הציג אותנו בפניו. הוא פגש אותנו פעמיים, והלך לעשות שיעורי בית, שכללו שיחות עם רופאים. כיזמים מתחילים היה לנו מזל עצום שהוא היה המשקיע הראשון שלנו. למדנו ממנו המון: איך לנהל פגישה, איך לנהל את הקשר אחרי הפגישה. ישבנו עם חברת פארמה גדולה, וראיתי איך הוא מנווט את השיחה לאן שהוא רוצה להגיע. ראינו איך הוא מנהל מו"מ עם משקיעים, עם שותפים פוטנציאליים. הוא היה זמין לי חמישה ימים בשבוע, לעבור על כל המצגות וכל החוזים וכל האסטרטגיה באופן שוטף".
איך גיבשתם את האסטרטגיה?
"הוא עזר לנו לבחור את המיקוד - מצד אחד שוק גדול, מצד שני מחלה שמשפיעה מאוד על הקול ושלא מסובך מדי לאסוף נתונים מהחולים בה. כך בחרנו ב-COPD, והחלטנו להתרכז בהידרדרות שלה בקרב אדם שכבר למדנו את חתימת הקול שלו".
ד"ר חסן סבור שלמרות שכבר יש חיסון המערכת שלהם תשמש אותנו עוד הרבה זמן. "גם לי נמאס מקוביד. אלה לא החיים הנורמליים. אבל לצערי אני מאמין שנצטרך את המערכת הזאת עוד זמן רב. בינתיים פונים אלינו מהמזרח עד האמריקות, כי כולם יודעים שזה עוד ייקח זמן. ואם לא - אז עשינו פרויקט למען הקהילה, שהחזיר את השגרה מוקדם יותר".
גלי וינרב