קארין יניב / צילום: איל יצהר
קל לדמיין מצב שבו בעיר מסוימת לא מתגלים בכלל מקרי קורונה חדשים, אין שום סימני אזהרה - ופתאום, כאילו יש מאין, מתגלים המוני מאומתים חדשים. יותר קשה לדמיין מצב שבו עוד בטרם התגלו אותם מקרים, נוכל כבר לאתר את קיומה של המחלה, ולא רק בעיר מסוימת אלא אפילו ברמת השכונה. התראה מוקדמת כזאת יכולה לאפשר אמצעי זהירות כמו בדיקות קורונה מוגברות, בידודים ואמצעים נוספים שיגדעו את ההתפרצות באיבה. המשמעות הבריאותית וגם החברתית-כלכלית של יכולת כזאת היא כמובן עצומה.
ובכן, מתברר שיש דרך כזאת, והיא עוברת בביוב. וכשחושבים על זה שווירוסים הנמצאים בגופו של אדם מגיעים גם להפרשות שלו מבינים שזה בסך הכול הגיוני. מי שהובילה את הצד המעבדתי מולקולרי של המיזם הזה, שראשיתו בפיילוט שנערך באשקלון, היא ד"ר קארין יניב מאוניברסיטת בן גוריון. בפיילוט נמצא כי חלוקת העיר לשכונות, ואיסוף דגימות לאורך זרם הביוב המרכזי בנפרד, עד למתקן טיהור השפכים העירוני (המט"ש) - מקדימה בהרבה את נורות האזהרה.
כמו שמסבירה ד"ר יניב, הרעיון עצמו אינו כה ייחודי כפי שניתן היה לחשוב, ובעולם נעשה מאמץ עוד טרום הקורונה לנטר את מצב האוכלוסייה דרך השפכים, "אלא שרוב המיזמים האלה", אומרת יניב, "מתחילים בדרך כלל את הבדיקה ממתקן טיהור השפכים העירוני. אנחנו (היא והמנחה שלה, פרופ' אריאל קושמרו, ש' ל') הראינו - יחד עם חברת קנדו שהייתה אחראית הן למיפוי הביוב והן לאיסוף הדגימות - שגם בשלב שבו המתקן העירוני נתן תשובה שלילית (כלומר לא הראה ריכוז גבוה של וירוס), כבר היו בעיר שתי שכונות חיוביות. המתקן העירוני הפך לחיובי רק שבוע לאחר מכן, ושבוע זה הרבה זמן בהקשר הזה".
זו לא ההברקה היחידה במחקר הזה, שהתחיל במעבדה שלה. ביוב, כמעט מיותר לומר, הוא הרי לא בדיוק המעבדה האידיאלית. השפכים נמהלים במי מקלחת ומטבח ומתערבבים עם לכלוך מכל מיני סוגים. "הייתה לנו כבר מעבדת שפכים, אבל זה הצריך המון ניסוי וטעייה", מספרת יניב. "בסופו של דבר, בכל מיני שיטות של ריכוז והגדלת רגישות, הצלחנו לפתח שיטה שמאפשרת את הזיהוי של הווירוס".
בעקבות ההצלחה נכנס לתמונה גם משרד הבריאות, כדי להבין אם יש היתכנות לפרויקט גם ברמה הארצית. "כלומר, האם יש קורלציה בין מה שאנחנו מוצאים, לבין רמת התחלואה באוכלוסייה". כיום עובדים על ביסוס השיטה לקראת מעבר לשלב היישום, שגם אותו תעשה ד"ר יניב, עם שותפיה לפרויקט במשרד הבריאות ועם חברת קנדו.
יניב, שגדלה בכרמיאל, זוכרת את עצמה כילדה סקרנית. "הייתי אוספת שלשולים באדמה, מתוך סקרנות. המראה והמגע שלהם עניינו אותי". בתיכון כבר מצאה את עצמה לומדת ביוטכנולוגיה. אחרי הצבא חשבה, כמו כל בני דורה, לעבוד במלצרות ולחסוך כדי לנסוע לטיול של אחרי הצבא. "שרדתי שלושה חודשים במלצרות, ואז אמרתי להורים 'זה לא בשבילי מה שכולם עושים, אני רוצה ללמוד, לעשות מה שמושך אותי'".
שלומית לן