אמיר כוכבי / צילום: איל יצהר
לפני שנתיים, כשאמיר כוכבי נבחר בגיל 38 לראשות עיריית הוד השרון, היו לו תוכניות גדולות לקדנציה הקרובה. אלא שכמו שקרה השנה לרבים וטובים, משבר הקורונה טרף עבורו את הקלפים, ודרש ממנו להפוך את העירייה שלו למיני-ממשלה, שמסוגלת לספק את כל צורכי האזרחים בתקופה המורכבת הזו.
"אף אחד לא היה ערוך למשבר הזה, אבל די מהר הבנו שעומד להיות כאן אירוע", הוא מספר. "לפני שאותר חולה אחד, עשינו הערכת מצב עירונית כדי לבדוק איך אנחנו עומדים להתמודד עם הסיפור הזה. החלטתי שאני לא מחכה למסיבות העיתונאים של שמונה בערב ולא לניירות העמדה הרשמיים ארבעה ימים לאחר מכן. עשינו קבוצות חשיבה משלנו כדי להבין את המגמות ולהניע את התהליך, וזה נתן לנו פור כשהתחיל המשבר".
כוכבי הבין די מהר שכשתושבי העיר לא יקבלו מענה לבעיות היומיום מהמדינה, הם יגיעו אליו. הוא מיפה את צורכי התושבים בעיר ואת התרחישים שאליהם הוא נדרש להיערך. יום אחרי שנסגרה מערכת החינוך, בהוד השרון כבר הפעילו שמרטפיות לצוותי הרפואה, ובגל השני גם לצוותי ההוראה. כדי לא לראות את העיר הופכת אדומה, סגרו גינות ציבוריות מיד כשהבינו שצריך לצמצם מגעים - עוד לפני שהמדינה הורתה לעשות זאת. ומצד שני, העירייה התעקשה לפתוח מספר מועט של גינות עבור אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים וגם הקצתה בהמשך שעות מיוחדות בגינות ציבוריות לאוכלוסיית הגיל השלישי.
וגם זה לא הכול. בהוד השרון הקימו מערך מתנדבים שסייע ברכישת מזון, תרופות ומשימות שונות עבור הקשישים והמבודדים, ודאגו גם להורים. בזמן שברחבי הארץ נשלחו הורים לילדים קטנים לריב עם הגננות על כספי הצהרונים, אצל כוכבי החזירו להם את מלוא הסכום, ושילמו לסייעות שכר מלא כדי שלא יקרסו.
לאורך מרבית המשבר, הוד השרון הייתה ירוקה. "היה שלב לפני הסגר השני, שבו כל האזור הפך אדום וגם אנחנו. זה נמשך עשרה ימים, עד שירדה התחלואה. הטיפול בזה הצריך גמישות", מספר כוכבי. "החשכנו את הגינות כי ראינו שיש התקהלויות, יצרנו יותר פעילויות בזום לכל הגילאים והפעלנו אולפן בשם 'ערוץ הבידוד' בפייסבוק שלנו שזכה לחשיפה מטורפת. הדגשים היו איך אנחנו מפיגים את הבדידות, איך מייצרים סדר יום שאפשר לצפות אותו".
מצד שני, אתה עומד בראש עיר מבוססת למדי שנמצאת באשכול התשיעי. אולי לך הרבה יותר קל לעשות דברים כאלה?
"הוד השרון מייצגת הכי במדויק את מצב מעמד הביניים במדינה. אנשים שמכניסים סכום לא רע, אבל עבודתם מאוד פגיעה. במשבר הזה ראינו את זה קורה מאוד מהר. נכנסנו למשבר עם 500 מובטלים בעיר, ותוך חודש היינו עם כ-5,000. העניין הבריאותי הוא משני. המשבר הזה יצר מצוקה אמיתית באוכלוסייה. הנפילה ממעמד ביניים למעמד נזקק היא דרסטית וקצרה הרבה מאוד ממה שנדמה לנו. זה המקום של הרשות לתגבר שירותי רווחה ולתגבר את הסיוע הקהילתי, שמשרד הפנים צמצם".
המדינה באמת דרשה לצמצם את מצבת כוח האדם בעיריות. איך התמודדת עם זה?
"כשמשרד הפנים צמצם ב-70% את כוח האדם, אמרתי: 'אף אחד לא יוצא לחל"ת בלי שהוא מבקש, גם לא שומרים בגני ילדים'. לשלוח אדם בן 60 שמרוויח שכר נמוך הביתה רק כי המדינה אמרה לך שאתה יכול - זה היה משפר לנו את הגירעון, אבל ערכית זה לא נכון. הדבר הנוסף שהגדרנו - אף אחד מאגף הרווחה לא יוצא לחל"ת. זה אמור להיות תפקיד של המדינה, זה לא אמור להיות נתון להחלטה ספורדית של כל ראש רשות, אבל במשבר הזה התגלה שכשמדינה לא מתפקדת, ראשי רשויות כן".
הרגשת שהמדינה מפקירה את הרשויות?
"הדבר הכי בעייתי לראשי רשויות בשנה האחרונה היה לעבוד מול שלטון מרכזי שעסוק בהישרדות פוליטית ומול דרג מקצועי מנוטרל כמעט לחלוטין. בתוך כל המהומה הזאת, העובדה שדברים ממשיכים לתפקד, גם בשגרה ובטח בחירום, היא סוג של נס. להגיד לך שיש לרשויות את הכוח להמשיך בזה בלי הסמכויות והתקצוב? לא לאורך זמן".
כשכוכבי נשאל מה הביא אותו להיות ראש עיר הוא מספר שלא היה לו חלום כזה. "יש שלב שבו אתה מבין ש'אנחנו האנשים שלהם חיכינו' זו לא רק סיסמה. לא יבוא מישהו אחר. אם אתה רוצה להשפיע ולשנות, אתה צריך להיכנס לזירה הזו בצורה הכי חזקה שאתה יכול".
אז הפכת לראש עיר צעיר. במה אתה שונה מראשי ערים מבוגרים יותר?
"כראש עיר צעיר, אתה מסתכל לטווחים הרבה יותר משמעותיים, אני מבין שלהחלטות שלי יהיו השלכות לזמן רב, ושזו צריכה להיות הראייה האסטרטגית לעיר. אם אתה מגיע לתפקיד הזה בגיל 60, אחרי ששכחת מזמן מה זה לנסוע בתחבורה ציבורית או ללכת ברגל, אתה לא תתכנן עיר שהיא הליכתית, למשל".
הבנתי שאין לך כוונה להיות ראש עיר במשך 20 שנה, אז מה אחר כך? הפוליטיקה הארצית?
"מה איבדתי שם? עבדתי בכנסת ארבע שנים עם רוני בר און. זה היה בית ספר חיובי לשירות ציבורי, ממשל ופוליטיקה. אבל כראש עירייה כל מה שאתה עושה משפיע באופן מיידי על עשרות תושבים. אז מכאן לכנסת? היינו שם. החלום שלי תמיד היה חינוך, אז אני מניח שאעשה משהו בזירה הזו. ניהול בתי ספר זה אתגר מאוד משמעותי, למשל".
שני אשכנזי