דיני חזקה, דיני שכירות

"אם הבעלים הרשום לא ידע אודות פלישה למקרקעין - הכיצד ניתן ללמוד מהתנהגותו על מחילה או ויתור? יש לייחס לדברים משנה תוקף כשעסקינן בקרקעות המדינה"

אין לחייב בעל נכס להסכים לשינוי מטרת השכירות באופן הנוגד את התכנון

שינויים שמבצע דייר מוגן במושכר עלולים להוות עילה לפינויו הגם שנועדו לאפשר שימוש סביר בהתאם למטרת השכירות

היה ויוכיח הנישום כי ללא דמי הפינוי לא יכול היה למכור את המקרקעין ונעשו מאמצים ראויים לסילוק הפולש, אזי יוכרו לו הוצאות הפינוי על אף שהפולש החזיק במקרקעין פחות משנה

מייסדי רשת גרינברג השביחו את הנדל"ן שבבעלותם, באמצעות חברה בשליטתם, מבלי לשלם מס. המחוזי נתן לכך גושפנקא, למרות תקדים טהורי בו קבע השופט חשין, כי בעל המקרקעין הוא אף בעל ההכנסה לצורך מס

יתכן שבעל נכס יאלץ להשכיר את נכסו לשוכר מסויים בניגוד לרצונו; ככל שניתנה לגיטימיות לבעל הנכס בבחירת השוכר הראשוני, מדוע יש להגבילו בבחירת השוכר החלופי?

התובענה הוגשה בחלוף 24 שנים ממועד היווצר עילתה - ועל כן דינה להידחות מחמת שיהוי

השופט אליקים רובינשטיין: בתי המשפט מצווים שלא לתת יד להימשכותה של פלישה למקרקעי הציבור

חצר הצמודה למושכר היא חלק מהמושכר רק אם היא חיונית לשימוש במושכר

בר-רשות שהחזיק בקרקע שאינה שלו משך 45 שנה, עד שביקש המינהל צו לסילוק יד - יוכל לרכוש אותה בפטור ממכרז

ביהמ"ש המחוזי הפך החלטת השלום וקבע, כי החצר נכללת בגדרו של "הנכס" אותו שכרו המערערים מהמינהל

פעילות הנישום בנכס היתה יום-יומית, רצופה ומתמשכת, והיא עולה לכדי "יגיעה אישית" במובנה הצר

תיקון נוסף בחוק מעניק לרשויות כלים משופרים לסילוק פולשים ושלילת כל זכות לא חוקית שביקשו לעצמם

המערער אכן עמד בנטל הראייתי להוכיח כי מקור ההכנסה (דמי השכירות הנגבים) הוא של ילדיו.

המחוקק לא קצב בזמן את תגובתה הרשמית של הוועדה המקומית להשגה על היטל השבחה, לכן מוצע, כי בחלוף מועד מוסכם, ללא תגובה רשמית מצד הוועדה, יראו הצדדים את השגת היטל ההשבחה כשומה סופית שהתקבלה בשלמותה