דיני חזקה, דיני שכירות

ביהמ"ש העליון דחה תביעה להכיר במועד קבלת החלטה 751 כמועד הקובע. לא תתכן הגדרת "מועד קובע" ללא החלטה פוזיטיבית של הקיבוץ

הלכה חדשה של העליון: כשכונס מבקש פירוק שותפות בין בני-זוג בדירת מגורים לשם מכירתה - בן-הזוג של בעל החוב יזכה למעמד של דייר מוגן, והדירה תימכר כ"תפוסה"

תקציר: הטוענים כי חוק העזר המחייב בעלי בתים בת"א לשפצם אחת ל-15 שנה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא לקחו בחשבון שחופש הקניין אינו אמור להקנות לבעליו של נכס מקרקעין את הזכות להזניחו הזנחה פושעת, עד אשר יבייש את עצמו ואת סביבתו.

פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין פור מחדד את הדרך הארוכה שצעדה הפסיקה לעניין הרחבת הזכות לקיזוז הפסדים

התובעת ביקשה לאכוף הסכם מכר על חלק מהנתבעים בטענה כי הנתבעים הללו ניהלו משא ומתן שלא בתום לב, ובשלב מתקדם ניהלו משא ומתן וכרתו הסכם עם השוכרים שגרו בדירה. בית המשפט דחה את תביעת האכיפה אך מתח ביקורת על חוסר תום הלב של הנתבעים

מהמסמכים עולה כוונתם הברורה של נציגי המושב, בעת רכישת המקרקעין, לפיה המקרקעין חייבים להיות בבעלות הלאום ואין להרשות בהם בעלות פרטית של המתיישבים, תהא תרומתם הכספית לרכישה אשר תהא

האם ניתן לממש בניין מגורים שמצוי בו דייר מוגן? התשובה לכך חיובית, אולם השאלה היא מה המחיר הכלכלי של מהלך זה.

השוכרת השביחה את הנכס ששכרה, והמשכירה התחייבה להחזיר את ההוצאות - אך הפרה את ההסכם. על הנכס רבצה משכנתא לטובת בנק הפועלים, וזה טען כי הוא גובר על זכות העכבון שיש לשוכרת. בית המשפט פסק נגד עמדת הבנק

התוצאה התקדימית: 6,000 דונם חקלאיים יוכלו לחזור לבעלות המושב ■ כשמדובר בתביעה שעילתה ביחסי נאמנות - תקופת ההתיישנות תחל להימנות מהיום שבו כופר הנאמן בזכותו של הנהנה ■ להחלטה עשויה להיות השפעה גדולה על גורל מאות אלפי דונמים שנרכשו ע"י מושבים לפני קום המדינה, ושהועברו לבעלותה מאוחר יותר

התובעות רכשו זכויות בדירה שלנתבעת יש חלקים בה, והיא מתגוררת בה מזה שנים רבות. התובעות רכשו זכויותיהן בדירה מהבן של הנתבעת, ובית משפט השלום לא קיבל את טענת הנתבעת שהיא דיירת מוגנת כלפי התובעות

במקרים בהם דייר מוגן רוכש את זכות הבעלות בנכס, ולאחר מכן מוכר את זכויותיו בנכס, מאפשרת הוראת ביצוע חדשה של רשות המסים (מס' 8/2009 מיום 17/6/2009) לנכות מן השבח במכירה את דמי המפתח ששולמו על-ידי הדייר בעת רכישת זכות הדיירות המוגנת

לאור התגברות התופעה של אי פינוי המושכר ע"י השוכרים, ומאחר והמערכת המשפטית אינה מסוגלת לטפל בה במהירות וביעילות הנדרשת, הבינו יושבי בית הנבחרים כי אין מנוס מנקיטת יוזמה לשינוי החוק

גג חנות של דיירת מוגנת עלה באש, ובעלי הקרקע סירבו להתיר שיקומו; ועדת הערר מנעה דרך יצירתית לנישול דייר מוגן

תקציר: המבקשים ירשו משק חקלאי (נחלה). המורישה בצוואה כתבה כי הנחלה תועבר לשני המבקשים ואם הדבר בלתי אפשרי, מבחינת הוראות המינהל, אז הנחלה תועבר למבקשת והיא תממש את הנחלה ותחלק את הכסף בין המבקשים. שני היורשים פנו לרשם ירושות לתקן את הצוואה כך שהמבקש שהינו נכד של המורישה ירשם כבעל הנחלה. הבקשה נדחתה.

המבקשים ירשו משק חקלאי (נחלה). המורישה בצוואה כתבה כי הנחלה תועבר לשני המבקשים ואם הדבר בלתי אפשרי, מבחינת הוראות המינהל, אז הנחלה תועבר למבקשת והיא תממש את הנחלה ותחלק את הכסף בין המבקשים. שני היורשים פנו לרשם ירושות לתקן את הצוואה כך שהמבקש שהינו נכד של המורישה ירשם כבעל הנחלה. הבקשה נדחתה

המערער והמשיבים הינם בעלי זכויות במקרקעין גובלים. המערער בנה אל תוך חלקתו של המערער. לאחר מספר שנים המערער תבע את המשיב לסילוק יד. בית משפט שלום בירושלים דחה את התביעה בהיות הסגת הגבול לא מהותית; בית המשפט המחוזי סבר אחרת