חוקי יסוד

גם למי שתומך בביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה, וגם למי שמוטרד מההידרדרות הנמשכת של הנורמות הדמוקרטיות בשיח הציבורי בישראל, הצעד הנוסף במהפכה החוקתית המתמדת שמוביל העליון קשה לעיכול

הטענה שביהמ"ש העליון מקדם מגמת השתלטות על מערכות השלטון היא מופרכת, מעוורת את עיני הציבור ונוטעת חוסר אמון במערכת השפיטה • עם זאת, במשטר של הפרדת רשויות מן ההכרח שביהמ"ש יגלה ריסון עצמי רב לפני התערבות במהלכי חקיקה המשקפים השקפה של המחוקקים

בג"ץ הזכיר לנו כי ישנם כללי משחק חוקתיים מהם לא ניתן לחמוק רק כי זה נוח פוליטית ברגע מסוים - זה מה שמבחין בין מדינת שלטון חוק ובין שרירות שלטונית • לא רק שאין פה הפיכה שלטונית או פגיעה בדמוקרטיה - אלא ההפך הוא הנכון

בעקבות החלטת בג"ץ להוציא אזהרת בטלות נגד תיקון לחוק יסוד: משק המדינה, יו"ר הכנסת יריב לוין הורה ליועמ"שית הכנסת שגית אפיק שלא להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב נגד ההחלטה • לדבריו, הגשת בקשה שכזו מהווה סוג של לגיטימציה לסמכות של בג"ץ בכלל לדון בנושא: "החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת"

המסר של בג"ץ לכנסת בביטול פשרת האוזר הוא כי עליה לכבד את הכללים החוקתיים או לשנותם • האופציה השלישית - לבלף ולקרוא לחוקים המפרים את הכללים החוקתיים בשם "תיקוני חוק יסוד בהוראות שעה" - אינה אופציה שדמוקרטיה המחויבת לרעיון של איזונים ובלמים צריכה לאפשר

אם עד היום בג"ץ פסל רק חוקים "רגילים" בנימוק שהם עומדים בניגוד לחוקי היסוד, בפסק הדין החדש פותחים השופטים פתח להתערבות שלהם בחוקי יסוד • חברי הכנסת שמבקרים את בג"ץ מעדיפים להתעלם מדבר אחד מהותי: לו הכנסת הייתה רוצה, היא הייתה יכולה מזמן למנוע פסקי דין כאלה

נקבע כי תיקון לחוק יסוד, שמטרתו לעגן חריגה של 11 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי עבור שנת כספים מסוימת לצרכיה של ממשלה מסוימת וכנסת מסוימת, לא יכול להוות חלק מספר החוקה של ישראל • נשיאת העליון חיות: "חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק" • יו"ר הכנסת לוין: "אירוע מטורף, ניסיון להפיכה שלטונית"

התנהלותו של רה"מ מראה כי הוא מוכן לשבור כל מוסכמה פוליטית ושלטונית כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות • המצב הזה, שבו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון, מנוגד באופן בסיסי ומהותי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

הכרזת העצמאות אינה אקט הצהרתי בלבד אלא אקט חוקתי קונסטיטוציוני ראשוני במעלה שמאפשר לבג"ץ להתערב גם בחוקי יסוד • תגובה לטורו של פרופ' יובל אלבשן

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק, הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט, ולא יו"ר הכנסת • גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

מערכת המשפט צריכה להתנהל באחידות, ואם היא לא נהגה להתערב בחוקי יסוד עד כה, היא צריכה להמשיך לעשות זאת גם במקרה הזה

אינני סבור כי נכון שביהמ"ש העליון יבטל את חוק יסוד הלאום, אך אני מייחל שהדיון בחוק הלאום יספק לחברה הישראלית את האפשרות לבצע ביוזמתה את המהלך המאחה המתקן

לאחר שהמבצר של בית המחוקקים נחדר, כעת בית המשפט מחליף את תורת המשפט עליה נשען כדי לכבוש את המבצר הבא - את חוקי היסוד עצמם

יו"ר הכנסת במכתב חריף לנשיאת העליון לקראת הדיון בחוק הלאום: "ביהמ"ש העליון מבקש ליטול לעצמו סמכויות שלא הוענקו לו בחוק, לשים עצמו מעל ריבונות העם והכנסת ולהשליט את השקפת עולמם של שופטיו, משל היו שליטי הארץ... פירושה המעשי של ההתנהלות הוא החלפת המשטר הדמוקרטי בשלטון השופט"

הדיון ייערך בהרכב מורחב של 11 שופטים • העברת הדיון בשידור חי - בעקבות בקשת גלובס • בג"ץ צפוי לדחות את העתירות, אך השופטים יכריעו לראשונה האם בג"ץ מוסמך לדון בתוכן חוקי היסוד ולפסול אותם • נתניהו: "לביהמ"ש אין סמכות לדון בתוקף חוקי היסוד"

הדיון יתקיים ב-22.12, ונראה כי יקבע לראשונה האם בג"ץ מוסמך לדון בתוכן חוקי היסוד ולפסול אותם • היועמ"ש מנדלבליט הביע התנגדות נחרצת להתערבות שיפוטית בחוק הלאום, המעמיד פרק נוסף בחוקה המתהווה של מדינת ישראל