דווקא כאשר אנו נמצאים בתקופה של אי ודאות מקבלי ההחלטות צריכים לייצר ודאות ככל שניתן ולתת לאזרחים תחושה כי הקרבה בהווה תשתלם לכולם בעתיד
פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, נשלף מהאקדמיה כדי לייעץ לראש הממשלה במשבר הקורונה. אנחנו ביקשנו ממנו לדבר על הסגר והכלכלה • חמש נקודות על ההבדל מהסגר הקודם, הדרכים שיסייעו לעמוד בפני האתגר המורכב, והחשש: הנזקים יצטברו לשנים ארוכות קדימה
הווירוס יכול להרוג את הכלכלה גם בלי סגר, וחוסר ודאות מחמיר את המצב • פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, ומהכלכלנים שייעצו לנתניהו בגיבוש תוכנית הסיוע למשק, מסביר בראיון ל"גלובס" למה שקיפות, ביטחון ואמון הם חיוניים בהתמודדות עם המשבר
איך ההסבר על ‘ביל גייטס שנכנס לבר' קשור לקורונה ולג'ורג' פלויד? פרופ' בליית משוכנע שהוא יודע מה השתבש בשיטה ואיך אפשר לתקן אותה • בראיון פוקח עיניים ל־G הוא מתריע: הכעס בעולם יגיע לנקודת רתיחה - אלא אם כן מנהיגים יגלו סוף־סוף קצת אומץ פוליטי • האזינו
הממשלה השקיעה אפס משאבים בעיצוב ההתנהגות של הציבור • ראשי המערכת, מרה"מ, דרך השרים ועד לבכירי משרד הבריאות, לא הבינו נקודה בסיסית ומשמעותית להמשך המאבק בקורונה • הישראלים אינם ממושמעים וללא השקעה בחינוך ועיצוב התנהגותם לא ננצח את הנגיף
איך התדרדרה ישראל לפתחו של גל שני עם מאות נדבקים בקורונה מדי יום וציבור שאיבד אמון? • פרופ' ורדה ליברמן, מומחית בעלת שם עולמי לקבלת החלטות, חושבת שהאשם הוא בחוסר השקיפות: "בתנאים של שקיפות אפשר היה להודות במה שלא יודעים ולהסביר את השיקולים מאחורי ההנחיות"
אנחנו שומעים יותר ויותר אנשים שאומרים ש"משהו חייב להשתנות" באורח החיים המהיר ומאמצים רעיונות של תנועות המינימליזם וההאטה • מה באמת נוכל לשמר משגרת ההסתגרות ואיך היא תשפיע על הנטייה שלנו לצריכה של חפצים וחוויות
פרופ' דן אריאלי מנתח את היום שאחרי הקורונה, אומר שאינו יודע מדוע בוטל המכרז שבמסגרתו היה אמור לייעץ למדינה איך להתמודד עם המגפה, ומגייס את הכלכלה ההתנהגותית כדי להסביר למה לא נעמוד בעוד סגר • "החרדה תישאר וכך גם חוסר האמון בין הממשלה לאזרחים"
הכלכלה המודרנית, זו שיצר אדם סמית, מבוססת על הפיזיקה של ניוטון • אבל הכלכלה הזו עיוורת לצמיחת האדם והתרבות • האם למרות המיתון העולמי תצליח הכלכלה לשמור על שיווי-המשקל? • האזינו
פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, מזהיר כי הדיבורים על אסטרטגיית יציאה מובילים להתרופפות הסגר, ומתריע: תחום בריאות הנפש לא זוכה לתשומת-לב מספקת בדיונים • האזינו
למרות לוחות הזמנים הלא ריאליים, הערפל סביב זהות המזמין והעובדה שבמשרד הבריאות לא מכירים את הפרויקט, הצליח אריאלי להגיש הצעה למכרז הבזק החשאי
פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר מה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לאנשים בבית לצלוח את המשבר, ומדוע היה קשה לחלקם להיענות להנחיות • לדבריו, למרות החורים, תוכנית החילוץ הכלכלית טובה, ומוכרחים לפתוח עוד את הברז התקציבי
הציבור לא קשוב, ההנחיות מבלבלות, והמנהיגים רבים אחד עם השני • פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, מסביר בתסכול רב כי בניהול משבר הקורונה לא נלקח בחשבון באופן מספיק האלמנט ההתנהגותי וחושש שזה יעלה בחיי אדם
רוב ההתייחסויות להשפעת נגיף הקורונה על הכלכלה נעשו ע"י הסתמכות על מודלים כלכליים רציונליים • עם זאת, ישנן גם השפעות פסיכולוגיות הרות־גורל לחשיפת הציבור למאסות המידע על המחלה הקטלנית, לפייק ניוז ולצווי ההסגר, שמתבטאים בחרדות ובתגובות רגשיות
מדוע אי אפשר לסמוך על בני אדם שייכנסו לבידוד מרצון ויצייתו להוראות, ומה מלמדות התגובות של מדינות שונות למשבר על המגבלות האנושיות • פרופ' טליה מירון-שץ וד"ר גיא הוכמן מסבירים באילו כלים של כלכלה התנהגותית כדאי למנהיגים להשתמש כדי להשטיח את עקומת הנדבקים בקורונה
חברת קיימא של פרופ' אריאלי הפכה ליועצת הבלעדית של האוצר בתחום הכלכלה ההתנהגותית וכבר קיבלה 10 מיליון שקל • חוקרים של האוניברסיטה העברית, שהיו הראשונים לתת שירות כזה למדינה, מעלים טענות חריפות נגד ההתקשרות עמו • באוצר מבטיחים לבדוק
דניאל כהנמןהפקולטההצוללתטכנולוגיה: מדע וביומדטכנולוגיה: מחקריםמדד האושרנגיף הקורונהניהול וקריירהפסיכולוגיהקטע כלכלי