משבר האקלים

במשך שנים סירבה הודו לסמן יעד ברור ולקבל תכתיבים מבחוץ בסוגיית האקלים • לאור זאת, ההכרזה של ראש ממשלת הודו מודי כי עד שנת 2070 תגיע הודו לרמה של אפס פליטות הייתה צעד מפתיע ואף תקדימי

הנשים בישראל מהוות 51% מהאוכלוסייה ומייצגות את כלל המגזרים • ללא ייצוג הולם של הקבוצות החברתיות שיפגעו ממשבר האקלים, יילך ויעמיק אי השוויון במאבק על המשאבים, ההקצאות וההתמודדות הבריאותיות, הכלכליות והחברתיות

סיכוני האקלים המתעצמים צפויים להשפיע על חברות רבות, גם כאלה שאינן "מזהמות", ובראשן הבנקים • דוח תקדימי של הבנק המרכזי באירופה חושף ששום בנק באירופה לא מתקרב לעמוד בציפיותיו בהתמודדות עם סיכוני האקלים והסביבה • מהן ההשלכות לבנקים ולחברות הצורכות מהם אשראי, וכיצד ניתן להיערך?

מחקר שהתפרסם השבוע מעלה את האפשרות שהטמפרטורה של המים בהאוקיינוס הארקטי עלתה ב-2 מעלות מאז שנת 1990 • המשמעות: ייתכן שהמודלים האחרים שחוזים את קצב ההתחממות הגלובלית פספסו את היקף הנזק האמיתי

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס התייחס בוועידת ההייטק השנתית של גלובס ליעדים שהציבה הממשלה בתחום • "אין סתירה בין לחזק את החלשים ולחזק את החזקים"

הפאנל 'אקלים-טק, כמה רחוקה המציאות מתחזיות הממשלה" בוועידת ההייטק השנתית של גלובס עסק בשאלה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחות שניתנו בוועידת גלזגו? • תעשיית "אקלים-טק" כבר מהווה כ-10% מהסטארט-אפים בישראל, אבל הקושי הוא במפגש עם השוק

ענת הירשברג, שמאית בנק מזרחי טפחות, סבורה שהתפוררות המצוקים בערי החוף וסיכונים סביבתיים אחרים ייכנסו בקרוב למערך השיקולים של השמאים המעריכים את שווי הנדל"ן • בישראל, בניגוד לעולם, אין עדיין עבודה כלכלית בנוגע לפגיעות שוק הנדל"ן משינויי אקלים

מנכ"לים מובילים בכל העולם הבינו כי האחריות שנישאת על כתפי ראשי המדינה שלהם, נחה גם על כתפיהם ולחברות הגדולות • לישראל יש הרבה מה ללמוד מכך

מצב חירום הוכרז בקולומביה הבריטית שבמערב קנדה בעקבות מזג אוויר חריג של פעם ב-500 שנה • הצפות חריגות ומפולות ענק מחריבות חלקים שלמים מהאזור • עיירות נותרו מבודדות משאר המדינה, המזון מתחיל לאזול ואזרחים רבים נותרו ללא מחסה

שנים אחרי שאר גופי הביטחון בעולם: צה"ל יעסוק בהשלכות האסטרטגיות של משבר האקלים • צוות מיוחד של אמ"ן יבצע תחזיות והערכות לגבי השפעת שינויי האקלים על הביטחון האזורי ועל היערכות הכוחות

הצוללת |

הועידה בגלאזגו שהוכתרה כ"גורלית" הסתיימה באכזבת ענק: הסכם רפה עם ניסוחים פתלתלים, ללא הישגים משמעותיים. מדענים קובעים שפליטות הפחמן חייבות לצנוח במחצית בעשור הקרוב כדי להימנע מהשפעותיו החמורות ביותר של משבר האקלים • לאור כל אלה, האם לאנושות עדיין יש סיכוי?

מנהיגי העולם נפגשו בגלזגו כדי למנוע את השפעותיו הגרועות ביותר של משבר האקלים, אך ההסכם עליו חתמו רחוק מאוד מכך • התוכניות לעשור הקרוב מעידות על כישלון והתחממות מואצת, ואלו לשנת 2050 נשענות על תוכניות מחוררות • בזמן שבשטח הוועידה מאות לוביסטים של תעשיות הדלקים עבדו בחריצות, בחוץ המפגינים הבהירו שהלחץ על הפוליטיקאים יימשך עוד הרבה אחרי שיחזרו הביתה

כמעט 200 מדינות מרחבי העולם שותפות להסכמות שהתקבלו בוועידת האקלים של האו"ם • ההסכם כולל "הפחתה הדרגתית" של שימוש בפחם, ניסוח שהכעיס חלק מהמדינות המשתתפות שקיוו להפסקה בשימוש • ההתחייבות הנוכחית לא צפויה למנוע עלייה של מעלה וחצי בטמפרטורה עד סוף המאה

כשהמחלקה הפנימית של פרופ' ויקטור נובק בסורוקה התפוצצה מחולים אחרי סופת אבק - הוא הבין שמול עיניו, דווקא בנגב, מסתתרת הזדמנות לחקור את משבר האקלים העולמי • "אני אדם ציני וסקפטי. חשבתי לעצמי: מה זה כבר משנה, מעלה וחצי? אבל לאט לאט התחלתי לבדוק את הנתונים, ולא יכולתי להישאר אטום למה שראיתי"

בצל ועידת האקלים העולמית בגלזגו, קבוצת כלכלנים מעיינת מחדש ב"עושר העמים" של אדם סמית, כעבור 300 שנה, ומציגה גישה מעודכנת של התאוריה הכלכלית שלו, שתומכת במאבק הירוק

לאור הצהרתו של בנט להגיע ליעד של אפס פליטות עד 2050, השרה להגנת הסביבה קוראת להפסיק פיתוח שדות נפט וגז חדשים, זאת לאור דוח של משרד האנרגיה שמבקש להאיץ פיתוח מאגרי גז בים