סיקור תקשורתי

היינו צריכים לגחך לנוכח עודף הפומפוזיות של המשטרה שטענה כי מרגול "מסוכנות לחברה"

ארדואן הגיע למצרים וציפה לסיקור כיאה למעמדו, אך למצרים היו תוכניות אחרות

החמיצו את הסיפור: הפספוס הגדול של משדרי החדשות שסיקרו את פינוי המאהלים

על רקע הביקורת נגד ישראל מצד התקשורת הזרה והמוסדות הבינלאומיים - הקונסול הכללי בניו-יורק, עידו אהרוני, מתכונן ל-20 בספטמבר ועובד על קמפיין לחיזוק המותג "ישראל"

יחסית לערוצים 2 ו-10 ותחנת גלי צה"ל, בערוץ 1 וברשת ב' זכתה הפרשה לסיקור קטן בהרבה ■ בגלי צה"ל שודרה כמות כפולה של אייטמים על הפרשה מאשר ברשת ב'

"המחאה כאן אחרת לגמרי מזו בעולם הערבי", אמר כתב BBC בישראל ■ אבל הטלוויזיה באיראן מוצאת דווקא קשר למדיניות הישראלית: "המפגינים זועמים על מדיניות הממשלה בהתנחלויות"

בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" והשריפה בכרמל - השר להגנת העורף, מתן וילנאי, מתכנן חמ"ל תקשורת מיוחד שירכז בשעת חירום את המידע שיועבר במדיה

התקשורת לא רק מחבקת את המחאה - היא גם מנווטת אותה ודואגת שלא תדעך. למה?

חייהם של העיתונאים שנמצאים במרכז סיקור המחאה החברתית רוויים בשמחה גדולה על מה שמתרחש, לצד דילמות הקשורות במידת האתיקה העיתונאית

הסיקור האינטנסיבי של האלפיון העליון תרם לייצור חברה חומרנית, עד שהחלה המחאה

בנוסח דומה וכמעט בו-זמנית הגיחו לפייסבוק קריאות של אנשי תקשורת לא לרקוד על הדם

4 שבועות עברו עד שבערוץ 1 הבינו שהם לא יכולים להתעלם ממה שקורה ברחובות

ככל שהתרבו המשתתפים בהפגנות - כך התרחב הסיקור, אך הכתבים הזרים מודים: הסיקור לא נראה רק דרך החור של הגרוש אלא גם מבעד לפריזמה של הסוגייה הישראלית-פלסטינית

יונית לוי, אושרת בן-גל, דני קושמרו ועמיתיהם לא חייבים דין וחשבון לאיש מלבד מעסיקיהם

כך צופה ומבינה התקשורת הגרמנית את מחאת הקוטג' ומחאת האוהלים ברחובות מדינת ישראל

התקשורת הזרה לא התרגשה ממחאת האוהלים ■ ככה זה כשקייט מידלטון עונדת עגילים חדשים