גביית יתר הוספה למעקב

לטענת התובעים, המחיר לדמי ההתראה קבוע בצו הפיקוח על סך 2.5 שקלים, ואולם סופרגז מצמידה את המחיר הזה למדד, מבלי שהמחוקק נתן לה סמכות לעשות כן

משרד התקשורת: לא יהיו התפשרויות בנושאים צרכניים שקשורים לניסיונות לחלוב כסף מהצרכנים

תעריפי השיחה שבזק גובה על שיחות ליעדים נייחים בשטחי הרשות הפלסטינית לא קיבלו את אישור משרד התקשורת, למרות שכל תעריפי בזק אמורים להיות מאושרים בהיותה מונופול ■ החברה סירבה להציג הוכחה על אישור התעריפים

בכך הודתה הרשות כי גבתה סכומים גבוהים מהמותר ■ בתביעה נטען עוד כי הרשות מנעה מאוכלוסיות זכאיות את ההנחות שהגיעו להן

ביהמ"ש קיבל ייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית היתר של המע"מ ■ התביעה הוגשה לראשונה בספטמבר 2000 ועברה דיונים בכמה ערכאות עד להכרעה במחוזי

הודיעה כי ב-21 באוגוסט בוצע בטעות חיוב כפול בכרטיסי אשראי לאלפי לקוחות ■ לפי כחודשיים החברה הודיעה על טעויות חיוב ללקוחות בגוש דן "בשל מעבר למערכת מחשוב חדשה"

המדינה הודתה בביהמ"ש, במסגרת תביעה ייצוגית, כי עיגלה בטעות לרעת הציבור את סכומיהן של אגרות שונות, בהן רישום לטאבו, שירותי רשם הירושות והוצאה לפועל

מדובר בלקוחות בהוראת קבע ■ חברת החשמל טוענת כי היא "איתרה מיידית את החיוב ופועלת בשעות אלה לזכות את הלקוחות. לחברה ידוע מי הם הלקוחות, כך שאין צורך ליצור קשר ולעדכן"

התובעים טענו כי מהמרים שמילאו טופס ווינר בסכום ברירת המחדל העומד בד"כ על 10 שקלים, חויבו ב-30 שקל, מפני שהמועצה לא עדכנה את סכום ברירת המחדל באתר 

ביהמ"ש: קיימת אפשרות סבירה שתנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בכך שגבתה בין מארס 2008 ליולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקלים לגביע קוטג' ■ התובעים דורשים פיצוי של 125 מיליון שקל או מכירת קוטג' במחיר מקסימלי של 5 שקלים למשך 39 חודשים

התביעה, בהיקף 6 מיליון שקל, מצטרפת לבקשה אחרת לתביעה כייצוגית שהוגשה נגד רמי לוי לפני כשבוע, בטענה להפרה זכויות עובדי הרשת

לטענת החברה, היא חויבה ביתר ובניגוד לחוק בהיטלי פיתוח בגין הקמת מגדל שוסטר והקאנטרי הסמוך אליו

התובע הייצוגי טען כי המדינה גבתה ממנו 530 שקל מעל המותר בחוק, וביהמ"ש הורה לצדדים לנהל מו"מ על הסכום שיושב לאזרחים בגין הגבייה ביתר ■ המדינה הודיעה כי המחדל יתוקן, והייצוגית נמחקה ■ התובע טוען כי סכום ההחזר יעמוד על 80 מיליון שקל, ואילו המדינה טוענת - 30 מיליון שקל

עניינה של התובענה הוא שיטת ההצמדה הלא חוקית לכאורה שנוקטת העירייה מול התושבים שבוחרים לשלם ארנונה ב-6 תשלומים שנתיים

בתביעה, בהיקף 155 מיליון שקל, נטען כי בנק דיסקונט גובה ריבית פיגורים מלקוחותיו בניגוד להסכם שנחתם עימם בעת לקיחת הלוואה צמודה, ובשיעור גבוה מהמותר בחוק

בתביעה בסך 50 מיליון שקל נטען כי מנגנון ההצמדה הנהוג ברשות מקרעי ישראל לא מחשב מקרים שבהם מדד המחירים לצרכן שלילי - ובכך פוגע בציבור המשלמים מס ערך מוסף ומס רכישה