הטרדה מינית

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורעייתו הילה בר-דוד-קניסטר תובעים מעופר עיני פיצוי על סך 500 אלף שקל, בטענות להוצאת דיבה, פגיעה בפרטיות ואף הטרדה מינית, במסגרת סרטונים שהופצו במהלך קמפיין הבחירות לארגון העובדים

לפי מחקר שערכה Booking.com, מחצית מהישראלים הגאים מביאים במסגרת השיקולים לבחירת היעד היבטים שיאפשרו להם לשמור על הבטיחות והבריאות הנפשית שלהם • בוקינג אף השיקה תוכנית הכשרה למקומות האירוח המפרסמים בפלטפורמה שלה המותאמים לתיירי הקהילה הגאה

אי אפשר לבנות תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בשכר, שבירת תקרות זכוכית, ולבקש מהנשים לחלום בגדול, כאשר אין לנשים בחברה הערבית סביבת עבודה בטוחה • בעיקר אם הקידום שלהן תלוי בגבר מטרידן

דומה כי פרשת ולדר הציפה בחברה החרדית מטענים רגשיים רבים מחזיתות בלתי צפויות וללא כל הכנה מוקדמת; מעין "התפשטות אקספוננציאלית" של רגשות קיצון, של חשדנות הדדית ושל מסרים סותרים • תחושה קשה של "לא ברור מה אמת ומה שקר"

למרות מספר תחקירים מתוקשרים שעסקו בסביבת עבודה פוגענית בעיקר בגופי תקשורת, רוב-רובם של הנפגעים עדיין נמצאים במחשכים. מקומות העבודה עדיין נוטים לגבות את הגורם המתעמר או מפגינים אוזלת-יד כאשר הם מבצעים ברור של המקרה • סיבה מרכזית לכך היא היעדר חקיקה בנושא

משרד הבריאות היה אמור לשמור עלינו, המטופלות והמטופלים • מערכת הבריאות הייתה אמורה לפעול להטיב עימנו - אבל המערכות האלה כל-כך חולות בעצמן, שעד כה הדבר היחיד שהן שמרו עליו היה הרופאים ועוד יותר - על "השם הטוב" שלהן עצמן • עצוב שמזה אכפת להן יותר מאשר מכל המטופלים ביחד

מעשיו של חיים ולדר מציפים חששות נוספים בעניין פגיעות מיניות, השתקה, הסתרה, חקירה, אכיפה וענישה, שדומה שהפכה לממוסדת, והכול בתוך קהילה סגורה • בולט בהיעדרו דיון מעמיק על עצם קיומן של מערכות אכיפה ממוסדות יותר או פחות, הפועלות באין מפריע בתוך קהילות סגורות

מוקדם יותר החודש, אחת מבודקות הבטא של מהמטאוורס פרסמה בקבוצת הורייזון הרשמית בפייסבוק על כך שזר גישש את האווטאר שלה • סמנכ"לית במטא אמרה שלאחר שהחברה בחנה את המקרה, נקבע שבודקת הבטא לא השתמשה בתכונות הבטיחות המובנות בעולם

אחרי שנשות הקרייאיטיב מרינה פאפ ומור בירן מורג חוו על בשרן מה שהרגישו כזלזול, הקטנה, הטרדות ושוביניזם, הן החליטו להקים את קבוצת הפרסומאיות "צריכה את זה לאתמול" • בשיחה עם גלובס הן מדברות על הטענות להטרדות המיניות שעלו לאחרונה לכותרות בענף הפרסום, המנהלות הבכירות שאימצו מניירות גבריות והדרך הארוכה לשוויון

יהושע הודיע היום לעובדי החברה כי "מתוך מקום של רצון וצורך בחשבון אישי ואחריות כלפיכם וכלפי לקוחות החברה, אני משעה את עצמי לאלתר מתפקיד היו"ר" • ברקע: פרסום טענות של מספר נשים על התנהלות בעייתית מולן

השבוע הודיעה מחלקת הסייבר בפרקליטות על הגשת כתב אישום בגין הטרדה מינית נגד משתמש טוויטר מגבעתיים שצייץ מסרון בעלי אופי מיני בוטה כלפי שרה נתניהו • הציוץ הכיל ביטויים מעוררי שאט נפש, על כך ודאי אין כל ויכוח, אך נשאלת השאלה – האם הציוץ, בוטה ככל שיהיה, מצדיק הגשת כתב אישום בידי מחלקת הסייבר?

בענף הפרסום קוראים לנשים נוספות לחשוף עדויות על המתרחש בענף • יהושע TBWA: "המתחרים מנסים לפגוע בנו בכל דרך ובכל אמצעי"

יו"ר ועדת הכספים ביקש מהרשות לניירות ערך להבהיר את עמדתה בנוגע לחובת הדיווח על הטרדות מיניות לאחר שדווח שאין בכוונתם לפעול כדי להחיל חובה שכזו • במאמר שפורסם בגלובס, על ידי איתמר חושן, נשאל "כנראה שחוק ני"ע אינו קובע כי הטרדות מיניות הן 'פרט' רלוונטי לגילוי, אבל אם כבר קיבלתם הזדמנות לעשות שינוי - מדוע לא להרים את הכפפה?"

ברשות לניירות ערך סבורים שאין להטיל חובת דיווח על הטרדות מיניות בחברות - אלא במקרים חריגים במיוחד • אולם בעידן שלנו, גם אם מדובר בהחלטה שאולי נכונה משפטית, ניכר כי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני בפן הערכי

מערכת משפט ששכחה שהיא אמורה לשרת את האזרחים היא מערכת שצריכה לעבור תיקון מהותי, השוטר שמתייחס בגסות לנפגעת שמגיעה להתלונן, השופט שדוחה את הדיונים שוב ושוב, לחודשים ארוכים, מערכת שלא מעדכנת את הנפגעת שהפוגע בה שוחרר ממעצר, או שהגיש ערעור, או שהגיש בקשה לשחרור מוקדם - כל אלה מועלים בחובתם כלפי הנפגעים

בישראל של שנת 2021 אין מקום לטעמי לפקפק בתלונות על פגיעות ותקיפות מיניות, ואין שום צורך לחבק את מי שנטען כלפיו שביצע לכאורה מעשים שהותירו צלקות בנפשם של המתלוננים