יעד הגירעון

במשרד האוצר חלוקים האם הרזרבה המוגדלת שנכללה בתקציב המעודכן תספיק נוכח ההתחממות בצפון והמערכה עם איראן • בתרחיש של כניסה קרקעית מורחבת ללבנון, מייד לאחר אישור תקציב 2026 ה"לא רלוונטי" יתקנו אותו באוצר עם גירעון גבוה יותר שידרוש שוב חקיקה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה • מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר • בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

הסכום כולל כ־1.5 מיליארד שקל למוסדות תורניים, מאות מיליונים לתווי מזון ולעשרות תוכניות במשרדי הממשלה • באוצר התריעו בשבוע שעבר כי העלויות של מבצע "שאגת הארי" צפויות להקשות על עמידה ביעדי הגירעון

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים • באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית • לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית • ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

נתוני משרד האוצר הצביעו על קפיצה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ביחס לינואר 2025 • בין הסיבות: עלייה משמעותית בהכנסות מס רווחי הון בזכות העליות בבורסה ורפורמת הרווחים הכלואים • בצד הפחות חיובי: הגירעון בינואר טיפס, וגם הוצאות הביטחון

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והסתכם בכ-104.5 מיליארד שקל - כך הודיע אגף החשב הכללי באוצר • במסגרת תקציב המדינה, יעד הגירעון הוא 3.9% • בחודש ינואר 2026 הגירעון הסתכם בעודף גבוה של כ-16.9 מיליארד שקל

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 • לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת • מוקדם יותר קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

אחרי שאישרה את מינוי מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים • באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק • בינתיים התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני • נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים • עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 • הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה • בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים: "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק, ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

על פי דוח של החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, עולה כי הגירעון נותר ללא שינוי ועומד על רמה של 5% תוצר – 103.9 מיליארדי שקלים • מתחילת השנה היקף ההוצאות הסתכם בכ-308 מיליארד שקל, לעומת כ-300 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של כ-2.4%

משרד האוצר מקדם קיצוץ רוחבי של 4.3% בבסיס תקציבי המשרדים - כך עולה מטיוטת הצעה שהופצה למשרדי הממשלה • המטרה: לממן סכום של כ-3 מיליארדי שקל לעמידה ביעד הגירעון לתקציב 2025

הגירעון בסוף חודש ספטמבר 2024 עומד על 165.8 מיליארד שקל • מדובר ביעד רחוק מזה שקבעה הממשלה לתקציב 2024 המעודכן, שעמד על 6.6%