כלכלת ישראל

עם פרוץ המלחמה באיראן ובלבנון ולקראת עדכון התקציב, האוצר חזה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026 • ואולם כעת מסביר הכלכלן הראשי כי "הערכה זו התבססה על הנחת תרחיש של לחימה קצרה", אך משזו התארכה - כעת הוא מעדכן את תחזיות הצמיחה תחת מספר תרחישים אפשריים להמשך הלחימה

האנליסטים והכלכלנים צופים כי הריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית • הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגירעון הממשלתי

בזמן שבוועדת הכספים מאשרים תקציב רווי כספים קואליציוניים והטבות מס פופוליסטיות, בבנק ישראל מזהירים: הגירעון ימשיך לנסוק ופרמיית הסיכון תכביד על המשק • ללא רפורמות מבניות, נכתב בדוח, ושילוב אוכלוסיות בתעסוקה, ישראל עלולה להיקלע לסחרור חוב

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית, והצמיחה דעכה • הנגיד פרופ' אמיר ירון מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? • בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור • והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות • הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו • גלובס בוחן את הנזק שנצבר

המשנה למנכ"ל ישראכרט, אייל בן-חיים, נכנס לתפקידו עם תחילת המערכה באיראן ומזהה שינוי דרמטי בפסיכולוגיה של הצרכן: בניגוד לקיפאון במבצע הקודם, הפעם המשק מסרב לעצור • בראיון ל"חזית הכלכלית" הוא מסביר למה הצפון נותר מאחור, ומה העצה הכי חשובה שלו לעסק קטן שמנסה לשרוד

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה • וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

בדיון שנערך בהשתתפות ראש הממשלה, מערכת הביטחון הציבה דרישה לתוספת חסרת תקדים של עשרות מיליארדי שקלים מעבר לתקציב המקורי • עם עלות לחימה יומית של עד 2 מיליארד שקל, במשרד האוצר אומרים: המחיר האמיתי לא נמצא רק בחימושים, אלא בהוצאה האזרחית ובפגיעה בתוצר

עוד לפני המלחמה: קצב האינפלציה השנתי עלה ב-2% בפברואר, בעוד התחזיות היו שיישאר ללא שינוי על 1.8% • מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.9%

להערכת כלכלנים, מדד המחירים לצרכן לא ישתנה בפברואר לעומת ינואר, ואם תהיה בו ירידה, היא תהיה מזערית, אך יש לשים לב שהוא לא משקף את תקופת המלחמה • ומה יעשה בנק ישראל?

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה • מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר • בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית • אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן • ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"