למה פספסה אמזון את התחזיות וכל מה שצריך לדעת על המיזם החדש של צוקרברג: השבוע שהיה בהייטק

פייסבוק השיקה שיתוף פעולה עם אתרי החדשות הגדולים בעולם, הסטארט-אפים יכולים ליפול בגלל ענקיות הטכנולוגיה, והאקזיט שסידרה סופטבנק לאדם נוימן, מבלי לדאוג לעובדים • מה קרה בשבועיים האחרונים בהייטק

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

"למה לקח לך כל כך הרבה זמן?", כך פתח אתמול רוברט תומסון, מנכ"ל תאגיד התקשורת ניוז קורפ, את הראיון שלו עם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. הראיון עסק בפייסבוק ניוז, שיתוף פעולה חדש בין הרשת החברתית הגדולה בעולם לבין כ-200 אמצעי תקשורת מובילים, בהם וול סטריט ג'ורנל (שאותו ערך בעבר תומסון), ניו יורק טיימס ו-וושינגטון פוסט.

השאלה הזאת משקפת עד כמה היחסים בין פייסבוק לאמצעי התקשורת ברחבי העולם הם מורכבים. מצד אחד, זאת הדרך שבה מעל מיליארד איש צורכים תוכן ברחבי העולם, ופייסבוק מאפשרת לאתרי התוכן והחדשות להגיע אליהם. אולם מצד שני, פייסבוק היא מערך ההפצה הגדול בעולם, אך הרשת החברתית עורכת שינויים באופן תדיר, מרוממת סוג מסוים של צריכת תוכן (פעם זה וידאו ופעם קבוצות), וגובה קורבנות מאתרים, עמודים וקבוצות שהתאימו את עצמם לסדרי העדיפויות הקודמים.

צו

מארק צוקרברג 2018 / צילום: רויטרס
 מארק צוקרברג 2018 / צילום: רויטרס

לכאן צריך להוסיף את העניין העסקי פרופר - פייסבוק וגוגל שולטות בשוק הפרסום אונליין. בפרינט נהנים העיתונים מהכנסות מפרסום, אך חלק ניכר מתקציבי הפרסום עבר לאונליין, ושם הוא מגיע לענקיות הטכנולוגיה. החלק של האתרים בעוגה הוא קטן. זהו האתגר העיקרי של ענף העיתונות היום. כעת פייסבוק מכניסה טאב נוסף (כמו Watch או מרקטפלייס) שבו יוצגו כתבות מאתרים ברחבי העולם. אלו כמובן יותאמו לגולש הספציפי אך גם תיעשה עבודת ידנית של עריכה, שבמסגרתה עיתונאים יבחרו אלו כתבות יופיעו באופן בולט.

חלק מאמצעי התקשורת יקבלו מפייסבוק כסף בעבור שיתוף הפעולה, אך לא קיימת שקיפות לגבי הקריטריונים והיקף התשלום. במקום לפתור את הבעיה ולהקטין את השליטה של פייסבוק וגוגל בשוק הפרסום, זורקים עצם לכלבי השמירה של הדמוקרטיה.

צוקרברג הסביר כי התשלום ניתן לאתרים שכיום פחות מפרסמים את הכתבות שלהם בפלטפורמה, וכן לאתרים עם חומות תשלום שיתנו את הכתבות הללו בחינם. אולם אי אפשר להתעלם ממספר שאלות בנוגע לשיתוף הפעולה:

  1. אמצעי התקשורת תלויים כיום בפייסבוק (באופן חלקי אך מהותי) לגבי ההפצה של התוכן שלהם. האם זה נכון להעמיק את התלות גם להכנסות?
  2. פייסבוק סופגת ביקורת רבה בשנתיים האחרונות, מצד פוליטיקאים, אקדמאים ועיתונאים. האם שיתוף הפעולה לא יוביל להתמתנות הביקורתכלפיה מצדם של אמצעי התקשורת? אם להיות הוגנים, היה ניתן להגיד גם הפוך - שאמצעי התקשורת ביקורתיים כלפי פייסבוק מכיוון שהיא פגעה בהם, אבל השתקת הביקורת על ידי תשלום היא אף פעם לא בשורה טובה לדמוקרטיה (גם אם זאת לא הייתה הכוונה, אי אפשר שלא לחשוש מכך).
  3. האם לאמצעי התקשורת יש באמת אפשרות שלא להצטרף? למשל, אם אתר גדול הצטרף לשיתוף הפעולה, האם אתר גדול אחר יכול להחליט שהוא לא נכנס? כולם מבינים מה המשמעות שפייסבוק דוחפת את התכנים שלך קדימה.
  4. האם יפורסמו תכנים נגד פייסבוק? צוקרברג התייחס לסוגיה והופתע לגלות למשל שבבלומברג לא כותבים על בלומברג. לדבריו, ברור שיוכלו להופיע תכנים נגד פייסבוק. אולם צריך לזכור - אמנם עיתונאים הם אלו שיערכו את התכנים, ואפשר להניח כי הם יהיו עיתונאים מנוסים שעבדו במקומות עם כללי אתיקה מחודדים, אך פייסבוק היא לא עיתון, ואתיקה היא לא בהכרח נר לרגליה. עם כל ההצהרות של צוקרברג על החשיבות של העיתונות, ההסכם זה הוא מקור לדאגה.

המהלך הזה הוא דוגמא להתעצמות של פייסבוק וליכולת שלה לבצע מהלך עסקי שיקטין את הביקורת נגדה. עם כל ההצהרות של צוקרברג על החשיבות של העיתונות, ההסכם זה הוא מקור לדאגה.

לראיון של צוקרברג.

גם סטארט-אפים סובלים מהתלות בענקיות

לפני כשבועיים הוחשך המשחק פורטנייט לשעות ארוכות באופן פתאומי. פגיעת אסטרואיד "שיתקה" את העולם הווירטואלי, והשאירה את השחקנים עם סימני שאלה לגבי עתיד המשחק, שתופס חלק ניכר מחייהם הפרטיים. מיליוני אנשים צפו בחור השחור שהופיע על המסך, חוששים שהגיע לסיומו, והספקולציות הגיעו עד לציוץ של אלון מאסק מלפני שנה שבו צייץ היזם ידיעה מפוברקת שכותרתה הייתה שרכש את פורטנייט כדי לסגור אותו ולהציל את השחקנים מהתמכרות (הציוץ תפס תאוצה לאחר ההחשכה, והעובדה שמאסק עצמו צייץ את הציוץ מחדש לא תרמה להרגעת השחקנים). המהלך היח"צני הוכתר כהצלחה, והסתיים בעונה חדשה בפורטנייט שכוללת עולם וירטואלי חדש.

אם אנחנו כבר עוסקים בתלות בפלטפורמה, אז רותי לוי ורפאלה גויכמן פירסמו בסוף השבוע ב"דה מרקר" זווית נוספת ומעניינת לסיפור של פורטנייט, וכתבו גם על הלקח החשוב מאחוריו. על בסיס פורטנייט הוקמו סטארט-אפים ישראליים (למשל של המלצות צפייה במשחקים בזמן אמת) שסבלו מהשעות הארוכות שהמשחק לא היה זמין. השינויים הרבים שנעשו בפורטנייט, עלו להם בימי עבודה לצורך התאמות. מקרה פורטנייט היה טריגר לדיון בבעייתיות של סטארט-אפים שרוכבים על פלטפורמות של השחקניות הגדולות.

תלות גדולה מידי בפלטפורמה אחת היא מורכבת - פעמים רבות זה נותן יתרון (למשל גישה לדאטה), אך הסיכון לסטארט-אפ הוא גדול. יזמים לא יכולים להקל ראש בתלות הזאת, כי היא יכולה לטלטל את החברה שלהם. "הבנו שאנחנו משועבדים למשהו שאין לנו יכולת להשפיע עליו", אמר לנו באחרונה שאול אולמרט בראיון, בנוגע לתלות של פלייבאז בפייסבוק. יש עוד שלל דוגמאות כאלו.

שאול אולמרט / צילום: תמר מצפי
 שאול אולמרט / צילום: תמר מצפי

המשקיע טל מורגנשטרן מלייטספיד אמר ל"דה מרקר" כי "הפלטפורמות רק נהיות יותר טובות ויותר אגרסיביות - הן מתחרות ביותר תחומים, מהירות יותר, עם יותר מזומן בבנק, ופוחדות פחות מיחסי ציבור שליליים. אז הייתי ממליץ ליזמים לחשוב על איך הם בונים עסק עצמאי ככל הניתן, ונכסים שיהיה קשה לגנוב מחר בבוקר".

בעוד כמה שבועות ייערך הכנס השנתי של AWS (שירותי הענן של אמזון), שבו יוצגו הפיתוחים החדשים בתחום. אמזון מסייעת לסטארט-אפים לצמוח במהרה כי היא מספקת להם תשתית ענן וחוסכת להם את הצורך בשרתים פיזיים. אולם מה שקורה ב-AWS הוא הוכחה לכוח המופרז של הענקיות. לאחר הכנס בשנה שעברה פירסמתי כתבה שעוסקת בתלות ב-AWS לבדה.

אמזון לא מספקת רק שירותי ענן אלא גם תוכנות ושירותים על גבי הענן, כמו אנליזה, סייבר ועוד. הבעיה שהיא לא רק מספקת את הזירה, אלא גם מציעה מוצרים משלה, וקשה מאוד להתחרות בה במגרש הביתי שלה. היא יודעת לנתח איזה מהשירותים החיצוניים עובדים, ומסוגלת להציע פתרונות מתחרים, ולחסל סטארט-אפים. גם במקרה שרמת המוצרים שלה טובה פחות מסטארט-אפים שמתמחים בתחום - מערך ההפצה הרחב שלה מעניק לה יתרון תחרותי, ולקוחות רבים מסוגלים להסתפק בפיתוחים שלה.

"נוצר מצב שכל מיני חברות שבשנה שעברה היו פרטנריות של אמזון, מתחרות בה היום וזאת תחרות לא קלה. זאת נקודה חשובה למשקיעים ולסטארט-אפים", אמר לי בזמנו המשקיע טל סלובודקין מקרן סטייג'-וואן.

לבסוף, תלות בפלטפורמה הוא חלק מהדיון על כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בכלל וההשפעות שלהן על מפת הסטארט-אפים. עצם זה שהן פועלות בתחומים מסוימים וגם מסוגלות להיות אגרסיביות גורם לכך שמראש יזמים ומשקיעים נזהרים מלהיכנס לתחומים מסוימים, ויש חשש כי זה מוביל לפגיעה בחדשנות.

למה נוימן לא שיתף את העובדים ברווחים?

השבוע פורסם כי אדם נוימן, מייסד WeWork והמנכ"ל לשעבר, יקבל 1.7 מיליארד דולר מסופטבנק תמורת מניותיו בחברה. סופטבנק גם השקיעה בחברה אך העסקה עם נוימן הייתה לפי שווי גבוה יותר. למה בעצם? כי בסופטבנק רצו להוציא את נוימן מהחברה ולהשתלט עליה. האבסורד הוא בכך שבמקביל, אלפי עובדי WeWork הולכים לשלם את מחיר כשלון ההנפקה, וללכת הביתה.

אולם זה לא המחיר היחיד שמשלמים העובדים - בעוד שהמנכ"ל הנערץ הפך למיליארדר, האופציות של העובדים - שעל הנייר היו שוות הרבה מאוד כסף עד לאחרונה - הפכו להיות עמוק מחוץ לכסף, כלומר כיום לא שוות כלום. מחיר המניות ירד מ-110 עד ל-11.6 דולר בלבד.

בזמן שנוימן גורף כל כך הרבה כסף, היה ניתן לצפות שהוא ידאג גם לעובדי החברה (לא שאני מופתע שזה לא קרה). ככל הידוע, זה לא קרה. מי שגם חילק להם אופציות במחירי המימוש הגבוהים הייתה החברה, מתוך מחשבה שיום אחד הם יוכלו לממש את האופציות ולגרוף רווח נאה בגינן. העובדים היו משוכנעים שאכן כך יהיה, ולכן הם קורבן נוסף של הסיפור.

אדם נוימן /צילום: WeWork
 אדם נוימן /צילום: WeWork

המקרה הזה מציף את אחת הבעיות של עובדים בסטארט-אפים - אי הוודאות כלפי האופציות שלהם. דווקא לעובדי WeWork היה יחסית מידע על החברה, מכיוון שחלק מתוצאותיה הכספיות פורסמו (למרות שניתן לראות שהמידע לא באמת הספיק כדי לנתח את מצבה הפיננסי והעסקי של החברה). העובדים בסטארט-אפים קטנים סובלים עוד יותר מעמימות כלפי המצב הפיננסי של החברה, השווי לפיו גייסה החברה ותנאי הגיוס.

הבעיה קיימת למשל כשעובדים עוזבים את החברה וצריכים להחליט אם לממש את האופציה שלהם למניות. אם הם היו מהעובדים הראשונים של הסטארט-אפ והוא מצליח, כנראה שמחיר המימוש שלהם אטרקטיבי מאוד, אבל מה קורה אם הם היו העובד ה-100 בחברה של 150-200 עובדים - האם כדאי להם לממש את האופציות גם אם זה כרוך בהשקעה של עשרות אלפי שקלים? הבעיה היא שזאת השקעה לכל דבר, והשקעה מסוכנת, אבל לעובדים יש מעט מאוד מידע.

הם אמנם יודעים הרבה על התנהלות החברה, שביעות הרצון של הלקוחות או איכות המוצר, אבל הם בדרך כלל לא יודעים מה הערך האמיתי של המניות שברשותם, והאם הסכמי הגיוס כוללים סעיפים שמיטיבים מאוד עם המשקיעים, על חשבון העובדים. כדי לקבל מידע הם תלויים הרבה פעמים בקשר שלהם עם מנהלי החברה וברצון של אלו לעזור להם. למרות שהם בעלי מניות, אין להם זכות לקבל גישה לתוצאות הכספיות של החברה ומידע נוסף, ומי שמייצג אותם הוא נאמן.

אגב, בשיחות רבות שערכתי בנושא בעבר היו שהציגו את העמדה הבאה: אופציות זה בונוס, ואנשים לא בונים עליהן כחלק מהשכר. הם גם יודעים שהם בתחום מסוכן. לכן לא צריך להתייחס לכך כאל פגיעה בזכויות שלהם (למעשה הטיעון מצדיק את זה שהם מקבלים זכויות מופחתות). זה על רגל אחת, אפשר וצריך לחפור עוד הרבה על הנושא הזה של אופציות.

לראשונה מזה שנתיים: אמזון הציגה ירידה ראשונה ברווח

השבוע החלה עונת הדוחות הכספיים ובינתיים פירסמו מיקרוסופט, אמזון, אינטל וטוויטר. מלבד מיקרוסופט שפירסמה דוחות טובים, הדוחות המעניינים היו של אמזון ושל אינטל. ענקית הקמעונאות הציגה ירידה ברווחים, לראשונה מזה יותר משנתיים. עם זאת, הכנסות החברה עלו ב-24%. אחת הסיבות לפגיעה ברווחיות היא המשך השקעות בתוכנית של אמזון להגדיל את כמות המשלוחים שמגיעים ללקוח בתוך יום אחד. פעילות הענן ממשיכה להניב את עיקר הרווח התפעולי של אמזון (כ-80%), כשהפעילות הקמעונאית מניבה שיעור רווח תפעולי של 1.5% בלבד (לעומת הענן - 25%). פעילות הענן, שוק שבו אמזון שולטת, הניבה הכנסות של 9 מיליארד דולר, 100 מיליון דולר מתחת לצפי. ההכנסות של פעילות זו צמחו ב-34%.

ג'ף בזוס / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 ג'ף בזוס / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ההכנסות של אז'ור, הענן של מיקרוסופט, צמחו ב-59%, אבל מיקרוסופט (שמפרסמת רק שיעור צמיחה ולא את ההכנסות עצמן) עדיין משתרכת מאחורי אמזון.

אינטל הציגה יציבות בהכנסות וירידה של 3% ברווח הכולל, אך ביחס לתחזיות האנליסטים, החברה הפתיעה לטובה (משחקי וול סטריט - המניה צונחת/מזנקת ביחס לציפיות האנליסטים, שדי מבוססות על התחזיות שהחברה סיפקה) . נקודה מעודדת בדוחות היא העלאת התחזיות השנתיות וההכנסות יהיו גבוהות ב-1.5 מיליארד דולר מאלו שסיפקה החברה לפני שלושה חודשים בלבד. אינטל בעצם הפיגה את החששות של האנליסטים מהתחרות בתחום הדאטה סנטרס. החברה הוציאה באחרונה לשוק מעבדים חדשים, שנראה כי הכניסה שלהם לשוק הייתה טובה, בין השאר הודות לצמיחה של ספקיות שירותי הענן. מניית אינטל זינקה ביום שישי ב-8%.

■ דוחות אמזון

■ דוחות אינטל

■ דוחות טוויטר

פיספסתם את הדוחות הטובים של מיקרוסופט? סיקרנו כמובן גם אותם

עוד דברים מעניינים מהשבועיים האחרון:

  • הצרות של WeWork ואובר מזכירות למייסד לייבפרסון את הבועה. במאמר שפרסם במגזין "פייננשל טיימס" כותב מייסד ומנכ"ל לייבפרסון, רוברט לוקאסיו, על האשליה שבה חי בתקופת הבועה, שגרמה לו להתמקד בצמיחה ולא ברווח; על העצה שקיבל "לבזבז מהר את הכסף - לפני שתתרסק מהמצוק"; וגם על הקושי לגלות את האמת המרה למשקיעים ולעובדים. לטור המלא.
  • צוקרברג הגיע השבוע לשימוע בקונגרס שעסק במטבע הדיגיטלי ליברה, על רקע עזיבתן של ויזה, מאסטראקרד, איביי ואחרות את המיזם המשותף. לסיכום מתומצת של מה שקרה בשימוע.
  • שבוע קודם נאם צוקרברג על חופש הביטוי. אורי ברקוביץ' פירסם פרשנות מעניינת על הנאום, ובו תהה האם מייסד פייסבוק באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים?
  • שאול אולמרט התפטר לפני כשבועיים מתפקידו כמנכ"ל פלייבאז. בראיון שערכנו שחר סמוחה ואני מספר אולמרט על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיוולהמציא את עצמו כל פעם מחדש. "כשירדתי מהאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך". ראיון על יזמות, הלחצים והקשיים ועתידה של פלייבאז.
  • צעירים מנהלים שיחות וידאו כשהטלפון מופנה לתקרה, משוחחים בצ'טים קוליים באתרי גיימינג מבלי לשחק כלל ומשתמשים באפליקציות קוליות מתוחכמות. חושבים שהעתיד הוא תקשורת בהודעות טקסט? קבלו את הקאמבק המפתיע של שיחות הטלפון. כתבה מעניינת של וול סטריט ג'ורנל.
  • ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות"). לגבי השאלה האם יש בועה בשוק אמר הייר: "יצרניות רכב מנסות להבין איך לייצר כאן דריסת רגל, וזה מה שמחמם את השוק. זה יתקן את עצמו". ראיון של אורי ברקוביץ'.
  • האם ארה"ב תצליח לבלום את הסטארט-אפ מאחורי "האח הגדול" הסיני?
  • ברט טיילור עומד מאחורי המצאת הלייק והיה שותף גם לפיתוח של ה-Google Maps. לאחר שני אקזיטים, ברט טיילור הוא כיום אחד האנשים הבכירים בסיילספורס, ויש מי שמסמנים אותו כמנכ"ל הבא. בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את הסיפורים מאחורי ההמצאות ששינו את ענקיות הטכנולוגיה, ומדבר על השפעות המהפכה התעשייתית הרביעית על ארגונים. ראיון מאוד מעניין שערכו אושרית גן-אל ויסמין יבלונקו. שווה קריאה.
  • מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס: "הקפיטליזם שאנחנו מכירים מת, הגיע הזמן לקפיטליזם הוגן יותר"
  • שבבים של תשואה: למה כדאי לשמור על חשיפה למניות שבבים?ניתוח של אביבית מנה קליל ואסף בראל חנדלי מאופנהיימר ישראל.
  • סלח לי אבי כי הקלקתי: הוותיקן השיק מכשיר תפילה לביש.

ומה בתעשייה:

דוחות כספיים בשבוע הקרוב:

28.10 - צ'ק פוינט (בצהריים), גוגל

30.10 - מלאנוקס, ליפט, אפל ופייסבוק

גיוסי הון:

  • חברת פאבריק (לשעבר CommonSense Robotics)הודיעה על סבב גיוס בהיקף של 110 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 136 מיליון דולר). החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי האחים אלרם ואייל גורן, אורי אברהם ושי כהן. פאבריק פיתחה פתרונות טכנולוגיים, רובוטים ותוכנה, שמסייעים לקמעונאים לייעל את פעילות המשלוחים שלהם ולספק ללקוחות משלוחים בזמן קצר. את סבב הגיוס הובילה Corner Ventures, והשתתפו בו גם קרנות אלף הישראלית, פליי גראונד גלובל, Innovation Endeavors של אריק שמידט, חברת ההחזקות הסינגפורית טמסק ועוד. לידיעה המלאה.
  • חברת Ai, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לזיהוי שבץ, הודיעה על השלמת סבב גיוס שני בהיקף של 50 מיליון דולר(בסך הכל גייסה 78 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר דוד גולן וד"ר כריס מנסי. את סבב הגיוס הובילה קרן Greenoaks Capital והשתתפו בו הקרנות Threshold, CRV והמשקיעות מהסיבוב הקודם GV (לשעבר גוגל ונצ'רס) וקליינר פרקינס. לידיעה המלאה.
  • חברת Idomoo, המספקת וידאו מותאם-אישית (PV), השלימה לאחרונה סבב של 18 מיליון דולר(עד כה גייסה החברה 30 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2007 על ידי ירון ודני קליש ואסף פוגל. את סבב הגיוס הובילו קרנות הון סיכון Target Global ו-Disruptive. המשקיעים הקיימים של החברה כוללים את חברת ויזה, קרן מרקר, חמי פרס (כמשקיע פרטי) ועוד.
  • הסטארט-אפ הישראלי אפסטרים (Upstream Security), המתמחה באבטחת סייבר לכלי רכב מקושרים, השלים סבב גיוס של 30 מיליון דולר(בסך הכל גייסה החברה 41 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי יואב לוי ויונתן אפל, שהכירו בצ'ק פוינט בתחילת העשור הקודם. את סבב הגיוס הובילה קבוצת Alliance של רנו, ניסאן ומיצובישי. בסבב השתתפו קבוצת וולוו, יונדאי, וחברת הביטוח האמריקאית Nationwide, וכן המשקיעים הקודמים גלילות קפיטל, מניב מוביליטי ו-CRV. לידיעה המלאה.
  • חברת פיירדום (Firedome), שפיתחה מערכת הגנה עבור מכשירים שמחוברים לרשת האינטרנט("האינטרנט של הדברים"), גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 14.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי שרון מירסקי, אור חן ומוטי שקולניק. את סבב הגיוס הובילה קרן Two Sigma Ventures והשתתפו בו גם הקרנות World Trade Ventures ו-Silvertech Ventures, וכן משקיעים פרטיים.
  • הסטארט-אפ Hi Auto הודיע על גיוס סיד של 5 מיליון דולר. החברה מפתחת מערכת אודיו ויזואלית להפרדת דוברים ולניקוי רעשי רקע, המיועדת בשלב הראשון לענף הרכב. היי אוטו הוקמה בפברואר השנה על ידי המנכ"ל רועי בהרב, ה-CTO אייל שפירא וזהר זיסאפל, המשמש גם כיו"ר פעיל של החברה. את סבב הסיד הובילו דלק מוטורס וזיסאפל. עוד השתתפו בסבב Allied Holdings (הבעלים של צ'מפיון מוטורס), וגם Goldbell Investments, זרוע ההשקעות של התאגיד הסינגפורי Goldbell Group המתמחה בהפצה והחכרה של כלי רכב תעשייתיים. בסבב השתתף גם Plug and Play המסייע לחברות בין לאומיות באינטגרציה של חדשנות. לידיעה המלאה.
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988