יותר מ-1.8 מיליון בדיקות קורונה ביצעה המעבדה שהקימה מיי הריטג' (MyHeritage) בפתח תקווה לפני חצי שנה, 10,000 ליום בממוצע, וסך הכול כרבע מכלל הבדיקות שבוצעו בישראל (נכון לכתיבת שורות אלה). גם בלי קשר לבדיקות, הקורונה עשתה טוב למיי הריטג' - החברה שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לבנות ולגלות את אילן היוחסין וההיסטוריה המשפחתית שלהם. הסגרים והשהייה בבתים שלחה אנשים לחפש קרובי משפחה, לפשפש באלבומים ישנים ולהזמין בדיקות DNA ביתיות - ורווחי החברה קפצו.
שני גיבורי הסיפור שלנו, אסף יונגר וד"ר דנית עוז לוי, עבדו לפני הקורונה בחטיבות שונות בחברה. ד"ר עוז לוי, גנטיקאית העוסקת בזיהוי גנים האחראים למחלות ילדים נדירות, הגיעה לחברה במרץ 2018 כגנטיקאית בכירה ופיתחה ערכות לבדיקות גנטיות ביתיות לזיהוי מחלות שכיחות באוכלוסיה ומחלות שעושים בסקר שלפני הריון. יונגר ותיק יותר ונמצא כבר שש שנים בחברה, במחלקת השיווק. בהשכלתו הוא ביולוג, אבל במיי הריטג' הוא עוסק בפיתוח מוצרים, אסטרטגיות שיווק וניהול סיכונים ועובד גם מול לקוחות החברה וגם מול הרגולטור.
עוז לוי דווקא אהבה את העבודה שלה. יונגר, אחרי שש שנים באותו תפקיד, הרגיש שזה הזמן לחפש אתגרים חדשים.
ואז, בלי לשאול אתכם, באה הקורונה.
יונגר: "שאלנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתרום לקהילה ולמדינה במצב הזה, והבנו שהבדיקות יהיו כלי מכריע. היינו אז בקשר עם חברת BGI הסינית, שבנתה מעבדות בעולם. זה נשמע לנו מעניין. התבקשתי על־ידי גלעד יפת (מנכ"ל ומייסד החברה), להקים ולנהל את המעבדה ונדלקתי על ההתחלה".
עוז לוי קיבלה באותם ימים טלפון מהמדען הראשי של מיי הריטג', פרופ' יניב ארליך. הוא אמר לי: "אנחנו הולכים לפתוח מעבדה לבדיקות קורונה ואני צריך אותך 24/7. לקחתי את הלפטופ - וקפצתי למים. במיי הריטג' יש המון אנשי דאטה, אבל אני הייתי כמעט היחידה שעבדה במעבדה אמיתית. היינו צריכים לקנות את כל הכלים והציוד, ולבנות הכול מאפס".
יונגר: "זו הייתה תקופה סופר־אינטנסיבית, כמעט בלי שינה. כל היום להתעסק בלהתיר עוד ועוד קשרים".
בסוף אפריל נחתם חוזה בין המדינה לחברה ותוך 17 יום הצליחו מיי הריטג', במבצע מרשים ביותר, להקים את מעבדת הקורונה הגדולה בישראל - 2,780 מ"ר שטחה - ולגייס 200 עובדים ("קיבלנו 5,500 קורות חיים", אומרת עוז לוי) שעובדים 24/7. ב-19 במאי נפתחה המעבדה, ויונגר ועוז לוי מצאו את עצמם משוטטים יחד בבתי חולים ברחבי הארץ לאסוף דגימות במטרה לקבל "ולידציה" של משרד הבריאות. "זו הייתה תקופה משוגעת", נזכרים השניים. נדרש בדיוק עוד חודש לקבל את אישור משרד הבריאות, וב-17 ביוני הגיעו הבדיקות הראשונות.
"אני זוכרת את היום שהגיע האמבולנס הראשון עם 200 בדיקות", מספרת עוז לוי, "זה היה נורא מרגש. המעבדה הזו היא בשבילי כמו עוד ילד שנולד לי. מהר מאוד הביקוש עלה ומצאנו את עצמנו נותני השירות העיקריים במדינה".
"היום גם אני כבר מסתכל על זה ברומנטיקה", אומר יונגר, "אבל אלה היו הימים הקשים בחיי".
מה למדת?
"התובנה המרכזית שלי היא אולי בנאלית, אבל למדתי אותה על בשרי: המפתח להצלחה בדברים כאלה זה לדעת לשים את האגו בצד. להיות צנוע ולהכיר בחוסר הניסיון, זו נקודת מוצא טובה מאוד להצלחה. וכמובן, שהדבר הכי קריטי - צוות טוב. אף אחד לא עושה דברים כאלה לבד".
חצי שנה חלפה מאז הקמת מעבדת הבדיקות, והעולם כולו עובר לדבר בימים אלה על החיסונים, אבל מוקדם - מוקדם מאוד אפילו - להיפרד מהמעבדה. "ההכרה שלא הולכים לסגור את המעבדה בקרוב מחלחלת בי כבר כמה זמן", אומר יונגר, "אנחנו יודעים מההיסטוריה שכשמתחילים לחסן, דווקא אז התחלואה הכי גבוהה. החודשים הקרובים הולכים להיות מאוד־מאוד עמוסים. אבל אנחנו לא פוחדים מעבודה".
"מדברים על חיסון, אבל התחלואה עולה", מוסיפה עוז לוי, "אני צופה שהמעבדה תעבוד חזק עוד כמה חודשים. גם אחר כך אני לא חושבת שהצורך בבדיקות ייפסק. להפך, הצורך רק יעלה - אנשים יצטרכו יותר ויותר בדיקות, לפני טיסות, כניסות למופעים וכדומה".
אז אתם ממשיכים בינתיים?
"אנשים אומרים לי, זה לא המקצוע שלך בכלל", אומרת עוז לוי, "אבל אני עושה את זה כי העולם צריך אותי, אני שם. דוגרי, זה בשביל הילדים. רציתי שיחזרו למסגרות. אנחנו נסתדר בלי חו"ל, הם לא יכולים עוד שנה בזום. אני הולכת עם המעבדה קדימה, לאן שהיא תלך, גם אני אלך".
יונגר מצטרף לדבריה.
איפה תהיו בעוד עשר שנים?
עוז לוי: "לפני שנה זה לא היה בחלומות שלי לנהל מעבדת קורונה, אז מי יכול לומר? אבל אני אוהבת להתקדם, תמיד להתקדם, לא לעמוד במקום. בעוד עשר שנים ארצה להיות בפרונט של מה שרלוונטי בעוד עשר שנים. זה מבחינתי לב העשייה: להיות רלוונטית לעולם".
יונגר: "התובנה המרכזית שלי מהשנה הזאת היא שכשאתה עושה משהו שיש לו משמעות, שעוזר לאנשים, אפשר לתת את כל האנרגיה שיש לך - ואז לתת עוד. קשה לי להגיד מה יהיה הדבר ואיפה אהיה, אבל אין לי ספק שזה יהיה משהו עם משמעות. והנה, אפשר לעשות גם וגם: גם ביזנס טוב וגם משמעותי".
דרור פויר